איש אינו אוהב לגשת לטסט השנתי לרכב. פתרון שמציעים המוסכים לאותם לקוחות שמנסים להימנע מהעיסוק בזה הוא שירות הכנה לטסט, הכולל בדיקת כשירות וטיפולים משלימים בהתאם לצורך העולה ממנה, וכן העברת האישורים הנדרשים במכון הרישוי עצמו. חלקם אף לוקחים ומחזירים את הרכב לבית הלקוח.
כמה מאיתנו בוחרים לעבור את הטסט בכוחות עצמם, וכמה ישלמו את הפרמיה הנדרשת רק כדי שמישהו אחר יפטור אותם מהעול?
סקר שבוצע עבור "גלובס" וזכיינית ערוץ 2 קשת, לרגל פרק בתוכנית "יצאת צדיק" המשודר הערב (א') בערוץ 2 ובודק את אמינות המוסכים הללו, מגלה כי רק 16% מהישראלים נוהגים לשלם למוסך עבור השירות הזה, ואילו 56% מהנשאלים בסקר עושים את הטסט בעצמם. 19% מעבירים את השרביט לבן או בת הזוג (וליתר דיוק, לרוב לבן הזוג - 32% מהנשים ו-3% מהגברים בחרו באפשרות הזו).
מדוע? הסקר, שבוצע על-ידי מכון המחקר "פאנלס" בראשות שרית שטרנברג, מגלה חשדנות מהולה באכזבה מהשירות הזה: 43% מאלה שאינם עושים זאת, ציינו כי בעבר ניסו להשתמש בשירות המוסך, אבל הרגישו שגבו מהם יותר מדי כסף. 11% נוספים לא סומכים על המוסך וחוששים שיוסיפו להם תיקונים לא נחוצים, ואילו 28% סבורים כי השירות יקר.
מאידך, אלה שנוהגים לשלם למוסך עבור השירות, מסבירים כי המוטיבציה העיקרית היא חיסכון בזמן: אחרים מאמינים כי לנציגי המוסך יש קשרים אישיים במכוני הרישוי. בהמשך ציינו המשיבים כי הידע שלהם בתחום הרכב מוגבל, ואחרים פשוט "לא אוהבים להתעסק בזה".
המחקר נערך בקרב 315 משיבים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינת ישראל, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all.
האם המוסכים "תופסים טרמפ" על הלקוחות, עם טיפולים בלתי נדרשים והוצאות מיותרות? החשדנות הזו, כפי שעולה כאמור מממצאי התחקיר, לרוב אינה מוצדקת - אך גם אינה מופרכת לחלוטין: מבין 10 מוסכים אקראיים לחלוטין באזורים שונים בארץ, אליהם הועברו רכבים תקינים, 8 מוסכים "יצאו צדיקים" - וגבו כסף רק עבור הבדיקה והטסט עצמם. בשני המוסכים האחרים נפלו הלקוחות בפח, ונאלצו לשלם אלפי שקלים עבור טיפולים מיותרים שכלל לא נדרשו לרכב.
"הרכבים שהעברנו למוסכים נבדקו מכל כיוון אפשרי", מספר עורך התוכנית, "עברו טסט מקדים ובדיקה מכנית מקיפה. התמונה הייתה טובה: שמחנו לגלות כי לאורך העונות ששידרנו יש עלייה מתמדת באיכות, בהגינות ומקצועיות של מוסכים בארץ. אנחנו בודקים פעם אחר פעם ומגלים שבניגוד אולי לתדמית שקיימת לפעמים, המוסכניקים ברמה גבוהה הרבה יותר מנותני שירותים אחרים - באמינות, במחיר ובמקצועיות. ההרגשה הבסיסית שעובדים עלינו לא נכונה, זה ענף עם אנשים הגונים ומקצועיים".
ובכל זאת, הוא מזכיר, "זה לא ביטוח: מוסך אחד הכניס רכב לטיפול 10,000 שלא לצורך, בעלות של 1,200 שקל נוספים, ובאחר 'איתרו' תקלה חמורה ויקרה הרבה יותר - שתיקונה עלה אלפי שקלים".
המחיר הממוצע בבדיקות שנערכו, הוא מספר, הוא 300-400 שקל עבור השירות עצמו - ללא תיקונים נוספים. את העלות הזו אפשר לחסוך, וחשוב לציין כי גם במקרה שבו הרכב נדחה ונשלח לתיקונים ספציפיים - עלות הטסט החוזר היא 25 שקל בלבד.
- מה תמליץ לצרכנים - איך לזהות על מי אפשר לסמוך?
"להבדיל משיפוצניק, שבו אתה נתקל פעם בכמה שנים - כאן נבנית נאמנות לאורך שנים. 60% מלקוחות המוסכים הם לקוחות קבועים. הרוב מכירים מישהו שסומכים עליו. גם למוסך עצמו קשה יותר לקלוע למה שצריך עם רכב שלא מכירים, כשזה לקוח שלך, ויש לך תיעוד של טיפולים קל לך יותר להתמודד ולהעריך נכונה את מצב הרכב".
המלצה נוספת היא להצמיד למועד הטסט את הטיפול - מה שיצמצם מן הסתם את הצורך בהשלמות נוספות.
- אחד המוסכים הבעייתיים בתחקיר הוא דווקא מוסך מורשה. יש משמעות לטייטל הזה בכל הנוגע לאמינות?
"מורשה או לא מורשה - זה לא משנה, העיקר זה האדם מאחור: האם הוא ישר ומקצועי".
תיקונים מפתיעים
רוב המשיבים טענו כי קרה שהם נדרשו לשלם עבור תיקונים שלא ידעו שנחוצים לפני הכנסת הרכב למוסך - כלומר, בניגוד למה שנדרש רשמית, לא פנו אליהם מהמוסך כדי לקבל מראש את אישורם לביצוע רשימת התיקונים הנדרשת על-פי המוסך.
את עלות התיקונים העריכו מחצית הלקוחות בסכום של 500-1,000 שקל, כשליש שילמו עד 500 שקל, והיתר - בין 1,000 ל-2,000 שקל.
לוי אומר כי הבעיה הזו דווקא אינה נפוצה: "כ-1,000 פניות בשנה מתקבלות באיגוד מול מוסכים. העניין של טיפול בלי לתאם מראש - זניח יחסית. הבעיה העיקרית היא המחיר הגבוה, ו-70% מהמחיר זה החלפים, עלויות התקורה של המדינה.
"מנגד, תודעת השירות הולכת ומשתפרת, וזה משתקף גם בתוכנית. הענף זכה כצדיק ביותר בתוכנית; הרבה זמן עבר מ'כלבוטק' של לפני 30 שנה ועד 'יצאת צדיק' של היום".
