נראה שאין כמעט ישראלי שלא יודע לדקלם בעל פה את הציטוט הבלתי נשכח של זאב רווח מ"חגיגה בסנוקר": "הקרבורטור נפל לתוך הרדיאטור עשה סמטוחה שלמה מכל הפלאגים". אבל למרות שכולנו צוחקים על מושון הטמבל (בגילום טוביה צפיר), כשזה מגיע למוסכים נראה שההבנה של מרבית האנשים לא גבוהה בהרבה מזו של מושון, וגם היום יש מי שישמח למכור להם לוקשים.
והנה הבעיה. אדם מן הישוב לא אמור להכיר את המבנה, האחזקה והבעיות שיש למכשירים שיש לו, בוודאי לטפל בהם. בעלי המקצוע כן, ומזה בדיוק הם מתפרנסים. בעיקרון, כולם מקצוענים, מומחים בתחומם, ישרים כמו סרגל, בעלי תודעת שירות מצוינת והולכים לקראת הלקוח בכל מה שקשור לכסף. גם בעיקרון. בפועל, יש כמה יוצאים מהכלל שהם לא כאלה. גם במוסכים. "יצאת צדיק"? לא תמיד, גם לא במוסכים. במכוניות, בגלל הסכומים המדוברים, מפגש עם אותו מיעוט יכול לעלות הרבה כסף, לפעמים הרבה מאוד. לכן תמיד כדאי להבין במה מדובר, גם בגלל שאפשר לחסוך לא מעט, וגם בגלל שלפעמים יש לכך השלכות בטיחותיות.
הנה כמה הצעות לשיפור הידע שלכם, כדי שתדעו ממי להיפרד לשלום ולא להתראות.
שחקו אותה "ידענים"
אם תיכנסו למוסך ותצהירו "אין לי שום מושג במכונאות, אני לא מבין בזה כלום", זה עלול לעלות לכם ביוקר. לכן, גם מבלי באמת להבין, כדאי להכיר את עקרונות הפעולה של הרכב ואת המכלולים העיקריים ותפקידם, כדי שתוכלו לדבר על זה מבלי לחשוף בורות מושלמת. מומלץ לדעת איך לשמור על הרכב באופן שוטף (בדיקת שמן ונוזל קירור, לחץ אוויר בצמיגים וכדומה), איזה מכלולים מתבלים (למשל צמיגים ובלמים) ועל החלפת אילו חלקים תשלמו גם במסגרת האחריות.
איך לומדים את כל אלו? כל תחום מכוסה היום באינטרנט, וקל מאוד לקבל מידע רלוונטי. החפירה ממש לא קשה, ואתם הרי ממילא מסתובבים שם עם מעדר. גם חבר יודע דבר, כזה שמתעניין ובאמת מבין, יכול לעזור, אם בעצה או בנוכחות פיסית. וכמובן: ניתן להשתמש בייעוץ אוטו, כוכבית 3262.
תחזוקה שוטפת במועד זולה יותר מתחזוקת שבר
פעם המכוניות לא היו ממש אמינות, ותרגלו את נהגיהן במכונאות בסיסית אם היו רוצים וגם אם לא. עם השנים התפתחויות שונות – החל בשמנים עמידים יותר וכלה בתכנון נעזר מחשב – שיפרו באופן דרמטי את האמינות והפחיתה את תדירות הטיפולים לפעם בשנה (או אפילו שנתיים) ועד 30,000 ק"מ. המכונית הפכה להיות כלי של "שגר ושכח", כשאפילו תקרים (פנצ'רים) הפכו לנדירים. כיסוי הפלסטיק על המנוע הוא המסר האולטימטיבי של "אל תיגע בי, ואם קרה משהו, לך למוסך". הניתוק מהמכונה התגבר גם בזכות מיזוג האוויר ורמות השקט המשופרות.
וזו טעות, כי מכונית היא מערכת מורכבת הפועלת באופן קבוע תחת עומסים. לכן, כדאי לבדוק אחת לשבועיים-שלושה את מפלס השמן (בבוקר, כשהמנוע קר, על משטח מפולס), נוזל הקירור, החומצה במצבר וגם – כמובן – את לחץ האוויר בצמיגים. בדיקות כאלה, עניין של חמש דקות במצטבר, יכולות לגלות שיש בעיה מתפתחת – דליפת אוויר קלה מאחד הצמיגים או נזילה ממערכת הקירור. טיפול מוקדם בבעיה כזאת הוא טיפול מציל חשבון. גם תשומת לב לנורות האזהרה ומדי החום בלוח המחוונים יכולה למנוע קטסטרופה (מכאנית), וכדאי להתייחס לכל שינוי בדרך בה המכונית עובדת – רעש המנוע, אופן החלפת ההילוכים או הצליל בבלימה – לשם גילוי מוקדם של תקלות, לפני שהן הופכות ליקרות לטיפול.
בד בבד יש להקפיד על תחזוקה הולמת על פי הוראות היצרן. אין לחסוך בטיפולים שוטפים (בוודאי לא לדלג עליהם); אסור להשתמש בשמנים באיכות נמוכה (אל תתבישו לשאול את המוסכניק באיזה שמן הוא משתמש – תשובות בסגנון "מה שישלחו מהחנות" צריכה להדליק נורה אדומה), אלא רק בכאלה שתואמים את מפרט הרכב ומיוצרים על ידי חברה מוכרת; נוזל הקירור צריך להיות ייעודי ולא מים מהברז.
ומספר טיפים לסיום:
מגבים, כמו צמיגים, נוטים להתייבש, מה שפוגע קשות בתפקודם. מדובר במוצר זול – 25-50 שקלים בדרך כלל – החליפו אותם ברגע הם כבר לא בשיאם.
כדרכו של מרפי, תגלו שהאוטו לא מניע דווקא כשאתם ממהרים ולחוצים. איש שירות החילוץ ישמח להציע לכם מצבר חלופי, אלא שלא תמיד המצבר באמת מת (לפעמים סתם שכחתם אור דולק או שיש "דליפת חשמל" אי שם וכמעט תמיד המחיר של המצבר בשירות החילוץ גבוה משמעותית מאשר אצל חשמלאי (מחיר מצבר ממוצע למכונית פרטית, נכון לכתיבת שורות אלו, הוא 400-500 שקלים). לכן פשוט הניעו עם כבלים – וסעו אל החשמלאי שלכם. חשוב מאוד שהצמיגים על אותו ציר (קדמי או אחורי) יהיו זהים – אותו סוג צמיג, ובאותה רמת שחיקה. לכן לא מומלץ להחליף רק צמיג אחד, אלא תמיד בזוגות, לפחות. אחרת התנהגות המכונית עלולה להפוך ללא צפויה – ופחות בטוחה.
סוגי המוסכים, אלה שכדאי וזה שאסור
ארבעה סוגי מוסכים פועלים בשוק: מוסכי היבואן (כולל "הראשי"); מוסכים המורשים על ידו; מוסכים מורשים על ידי משרד התחבורה; מוסכים שאינם מורשים ("מוסכי מדרכה"). נתחיל מהאחרון: אל תמסרו את הרכב שלכם לטיפול במוסך שאינו מורשה על ידי משרד התחבורה ואיגוד המוסכים.
במסגרת האחריות, ההמלצה היא לטפל ברכב במוסכים המורשים על-ידי היבואן. הם מעודכנים, מצוידים באופן ייעודי ועובדים על הדגם שלכם באופן יום-יומי. מומלץ – אבל לא חובה. החוק קובע כי האחריות תקפה גם אם טיפלתם במוסך שאינו מורשה יבואן. לכן אם אין באזורכם מוסך מורשה יבואן, או שהפרש המחיר בינו לבין מוסך מורשה כללי רגיל, אפשר לטפל במוסך הרגיל. במקרה כזה חשוב להקפיד על שגרת טיפולים לפי הוראות היצרן, ולשמור תיעוד של הטיפולים למקרה של תביעת אחריות בעתיד.
יש אמונה עממית שמוסך מרכזי או מוסכים מורשי-יבואן הם יקרים יותר אך "ישרים יותר". לצערנו, הנסיון שלנו מלמד שלא תמיד זה (החלק של ה"ישרים יותר") נכון.
בכלל, כדאי לברר – דרך חברים, פורומים, אתרים – מהם המוסכים המומלצים באזורכם, ולאילו מוסכים יש נטיה לנסות "לעשות סיבוב" על הלקוח. לא פחות חשוב: כאשר אתם נתקלים במשהו שלא "מסתדר" לכם – תבררו. שווה גם לנסות ולהשוות את המחיר שגבו מכם תמורת הטיפול עם בעלי רכב דומה שמטפלים במוסכים אחרים. זה יאפשר לכם לקבל מושג כללי לגבי רמת המחירים במוסך בו אתם מטפלים. מומלץ גם לבקש הצעת מחיר מפורטת לפני הכניסה לטיפול, ולא להסתפק ב"טיפול קטן עולה XXX שקלים". כך תוכלו להשוות מחירים בין מוסכים בצורה יעילה (האם באמת מדובר באותה עבודה, ועם אותם חומרים?) ויהיה פחות מקום ל"הפתעות".
ביחס לחלק יקר שכשל בזמן האחריות: ייתכן וזה משהו נדיר, אבל ייתכן ואתם לא לבד. כלומר, סוג של תקלה סדרתית. כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד מוסך מורשה-יבואן יידע אתכם כאשר מדובר בתקלה סדרתית.
אם החלק כשל כשכבר אין אחריות, שווה להשקיע קצת זמן בבירורים לפני התיקון. אל תכנסו למוסך הראשון שאתם רואים, אלא שאלו בפורומים, בדקו באתרים המדרגים נותני שירות ואף התייעצו עם חברים לגבי מוסך מומלץ. אל תתפתו רק למחיר נמוך – זה לפעמים נובע משימוש בחלקים באיכות נמוכה ואילתורים. מצד שני, חדר המתנה מפואר עם מכונת אספרסו לא מבטיח מקצוענות גם באזור הליפט. חשוב לבחור במוסך שבו מסבירים ללקוח על מה הוא משלם וגם מראים לו את זה ברכב, וכמובן חובה שתהיה לו הכרות עם דגם הרכב שלכם ומערכת אבחון התקלות המתאימה. אגב, לפעמים כדאי לגשת למוסך מתמחה ולא למוסך כללי – 'מזגניסט' במקרה של בעיה במזגן או 'מכון גירים' במקרה של תקלה בתיבת ההילוכים, לדוגמא.
טיפ – שימו לב כי חשבון הטיפול לא כולל "מים לוישרים" או "תוסף לדלק" – שני סעיפים שמכונאים מחבבים במיוחד, בזכות מתח רווחים גבוה על מעט מאוד עבודה. מים אתם יכולים להוסיף לבד, והתוספים לדלק מיותרים ברב המקרים. והנה חסכתם בקלות 100-150 שקל מעלות הטיפול.
טיפ – הקפידו על מסנני שמן ואוויר מאיכות גבוהה. שני אלו יכולים להשפיע מאוד על אורך חיי המנוע, ובדרך כלל פער המחירים בין מוצר עלום לאחד איכותי מסתכם בעשרות שקלים בודדים.
המתינו במוסך לאבחון הראשוני
אומנם השהות במוסך משבשת לנו את סדר היום, אולם המתנה בזמן שהרכב נבדק לקבלת אבחנה ראשונית למהות התקלה והצעת מחיר לא אמורה להמשך זמן רב, ויכולה לחסוך לכם כסף.
ראשית – קשה יותר, או אולי פחות נעים, "לסבן" מישהו פנים אל פנים. אבל לא רק, טיעון חביב על מוסכניקים במקרי תקלה הוא שכדי לאבחן את התקלה הם פירקו מכלולים רבים והרכב "לא במצב נסיעה" – וזאת כדי לכבול אליהם את הלקוח, שרוצה לקבל את הרכב בחזרה כמה שיותר מהר. למעשה, במכוניות מודרניות אבחון ראשוני מתקבל לא פעם על ידי חיבור למחשב אבחון, מבלי לפרק דבר, וגם אם המחשב לא מדווח על התקלה, מכונאי טוב יכול ברוב המקרים לקבל מושג די טוב לגבי מהות התקלה מבדיקה שטחית. ואחרי שיש כיוון, אפשר לקבל גם הצעת מחיר כשאתם עדיין לא שבויים של המוסך – תמיד נקודת פתיחה עדיפה, בכל מערכת יחסים... אם המחיר בהצעת המחיר נראה לכם סביר והוגן, אשרו למוסכניק להמשיך בתיקון.
אם הצעת המחיר לא נראית לכם, אתם בשלב הזה אתם עדיין יכולים להחליט להיפרד מהמוסכניק כידידים ומקסימום לשלם סכום לא גבוה (עד 300 שקל) בעבור הבדיקה הממוחשבת; במידה שהסכום נראה גבוה ואתם בכל אופן מעדיפים לתקן את הרכב במוסך שבו אתם נמצאים, בקשו הבהרות והסברים לכל סעיף בהצעת המחיר. אל תתביישו לברר בשיטוט מהיר ברשת אם הצעת המחיר סבירה או יקרה במיוחד – ואל תהססו להתמקח על הצעת המחיר שקיבלתם.
טיפ – לפעמים קורה ההפך. אתם באים עם משהו מציק, והמכונאי קובע שאין בעיה. זה חשוב בייחוד בזמן האחריות, אך לא רק. בקשו את הקביעה שלו בכתב, צמודה להזמנת התיקון המקורית, רצוי בלשונכם.
מרכיבי המחיר: חלפים ועבודה
מחירי החלקים כוללים רווח של המוסך עליהם (גם אם נקנו מהיבואן וגם אם מספק עצמאי). אפשר לבקש – ולקבל – הנחה על מרכיב זה. מומלץ מאוד כי חלפים בטיחותיים – בלמים, הגה, מתלים, תאורה – יהיו ברמה גבוהה. אם אין לכם את הידע להבדיל – חלקי חילוף מקוריים (דרך היבואן או OEM, כאלה המיוצרים על ידי היצרן המקורי אך ללא שם המותג) הם הימור בטוח, תרתי משמע. אותו כלל חל גם על חלקים עיקריים במנוע ותיבת ההילוכים. חלקים אחרים יכולים להיות תחליפיים חדשים ובמקרים מסוימים גם משופצים או מפירוק. מוסכים מורשי-יבואן כמעט תמיד יעבדו עם חלפים מקוריים, אבל כיום הם מציעים גם חלפים תחליפיים. לפעמים מדובר בפער של אלפי שקלים בעלות התיקון, כך שבהחלט שווה להשקיע בכך קצת זמן ומחשבה.
חלפים רבים מוצעים למכירה בחו"ל דרך אתרים כמו ebay או car-stuff. לפעמים הפער גדול מאוד, המחיר משמעותית נמוך יותר, וזמן המשלוח קצר. רוב החלפים אינם דורשים אישור משרד התחבורה, יש כאלה שכן – ובמקרים מסוימים כדאי להמתין. הפערים יכולים להגיע לאלפי שקלים, וגם אם לא תקנו אותם, זו נקודת פתיחה טובה למיקוח. דרשו לקבל את החלפים שהוחלפו, ודרשו לקבל את עטיפות החלפים שהורכבו ברכב, כדי שתוכלו לדעת בדיוק מה הותקן ברכב.
המחיר הכולל מורכב גם מעבודה, וזו נקבעת לפי "שעתון היצרן" – פרק הזמן שנקבע על ידי יצרן הרכב להחלפת החלק – כפול התעריף לשעה כפי שמופיע במוסך (חייב להופיע, בחשבון וגם במקום בולט במוסך, וחשוב לדעת אם הוא כולל מע"מ או לא).
טיפ: שעתון היצרן קובע כמעט תמיד פרק זמן ארוך משמעותית מזה הנדרש בפועל להחלפת החלק. המשמעות היא כי גם כאן ניתן לבקש הנחה של ממש. בנוסף, במקרים רבים וככל שהתיקון מורכב יותר, זמן העבודה בפועל קצר בהרבה ממה שנקבע על ידי היצרן, מכיוון שבשעתון מחושבת כל פעולה לחוד.
הקומבינה של האישור הטלפוני
לפעמים המוסכניקים לא באמת יכולים לדעת מראש מה תהיה עלות התיקון הסופית. לפעמים מתגלית תקלה נוספת, וגם לפעמים, התקלה הזו יכולה להיות ממש יקרה. חשוב לדעת, כי החוק קובע שעל מוסך להודיע ללקוח על חריגה הגבוהה מ-10% מהצעת המחיר הראשונה.
יש מוסכים שלמדו ל"נצל" את החוק הזה ונוהגים לתת הצעת מחיר ראשונית זולה יחסית. לאחר מספר שעות – כשאתם רחוקים מהרכב, טרודים בעניינכם ויודעים כי בסוף היום מחכה לכם רכב מתוקן – מתקשרים מהמוסך. בשיחה מספרים לכם כי התגלו הרבה בעיות חדשות המשנות את תמונת המחיר. וכן, האוטו על הליפט, ומכונאי מחכה רק לאישור שלכם, ואם לא תאשרו עכשיו, הרכב לא יהיה מוכן היום. ומחר יש הרבה לחץ. בקיצור: אתם צריכים לתת אישור מיידי. אם מדובר בהרבה כסף, אל תהססו להסס, לבקש הסברים נוספים ולהתמקח. יכול מאוד להיות שהסעיפים הנוספים הם בעצם לא כאלו דחופים, ותוכלו לסיים את התיקון המקורי – ולהחליט לגבי השאר אחר כך.
כבר נתקלנו במקרה בו מוסך יבואן (!) שהמליץ על החלפת צלחות בילום ב-20,000 ק"מ, כמובן בטלפון. הלקוח סרב, והצלחות המקוריות עדיין מתפקדות היטב גם ב-65,000 ק"מ. ובכלל, נושא צלחות הבילום (דיסקים) הוא נושא חביב על אנשי המוסכים, שלא פעם ממליצים להחליף צלחות בכל החלפת רפידות (דיסקיות) עם סיפורי אימה על פגיעה בכושר הבלימה או רעשים ורעידות. למעשה, ברוב המקרים הדיסק שורד 2-3 החלפות דיסקיות, ולכל היותר דורש חריטה (ישור פני השטח של הדיסק). דרשו מהמכונאי לבדוק את עובי הדיסק ולהשוות אותו לעובי המינימאלי המוגדר בספרות המקצועית.
כיצד לפעול אם אתם מרגישים שעבדו עליכם
אם יש לכם תחושת בטן שמישהו עושה עליכם סיבוב ומנצל את חוסר הידע שלכם כדי לנפח את החשבון, יש לכם שתי אפשרויות. האחת היא לבקש להרכיב בחזרה הכל, לשלם על האבחון ולנסוע למקום אחר. יש לזכור, כי אם הבעיה בטיחותית, המוסך אינו רשאי לשחרר אתכם בנסיעה (כלומר: גרר). השנייה היא לאשר, לשלם, לקחת כל שצריך וללכת לבדיקה במוסך אחר. ניתן למצוא באתרים כמו 'מדרג' (www.midrag.co.il, מדרג בעלי מקצועות מתחומים שונים) ובפורומי רכב שונים מחירים ממוצעים של תיקונים של תקלות שונות כמו החלפת אלטרנטור, גז למזגן, שיפוץ ראש מנוע ועוד, במוסכים רבים ברחבי הארץ.
במקרה ונתקלתם בבעיה אמיתית, יש לכם מספר כתובות. לאיגוד המוסכים, www.iga.org.il מערך בוררות משלו. גופים נוספים המטפלים בבעיות שבין אדם למוסכו הם אגף הרכב במשרד התחבורה http://he.mot.gov.il/, מועצת הצרכנות www.consumers.org.il ואמון הציבור לבוררות crm.emun.org/consumerSignIn.web