בשנים האחרונות נדמה שקיימת עליה בשכיחות האוטיזם. הסיבה לכך היא השינוי הדרמטי בקריטריונים לאבחנה של ספקטרום האוטיזם ב- 1994. מאז השינוי יש שימוש במונח הרחב "ספקטרום" שכולל גם ילדים בתפקוד גבוה שעיקר הקושי הוא חברתי ויש להם תחומי עניין מיוחדים, תסמונות גנטיות שמופיעות עם אוטיזם, וילדים שבעבר אובחנו בטעות רק עם פיגור או עם "מוזרות" לא ברורה. כמו כן המחקרים הרבים בעשור האחרון, המודעות של אנשי המקצוע לתסמינים המוקדמים ופיתוח שירותי טיפול יעילים תרמו לרצון להגיע לאבחון מדויק ולעליה בשכיחות.
>>הצצה לפרק הראשון של "פלפלים צהובים"
מיתוסים על אוטיזם:
1. כל האוטיסטים לא מתקשרים
לא, זה לא מדויק. קיים שוני בין הילדים שקשור לגיל, הרמה ההתפתחותית ולחומרת התסמינים. היום כשמדברים על אוטיזם משתמשים בביטוי "הפרעה על רצף" (ספקטרום האוטיזם) המייצג את הטווח הרחב של התסמינים מהיעדר שפה, העדפה להיות לבד ועד שפה גבוהה, ורצון לקשר בלי לדעת "איך".
2. אוטיזם זו מחלה תורשתית
אוטיזם היא הפרעה נוירולוגית, בעלת קשר חזק לתורשה. הסיכוי לילד נוסף במשפחה עם אוטיזם גבוה בהרבה מהשכיחות באוכלוסייה הכללית. אין גורם גנטי יחיד לאוטיזם, וכנראה מדובר באינטראקציה בין גנים ב"סיכון גבוה" לאוטיזם לבין שינויים גנטיים על רקע סביבתי. מחקרים מראים שאוטיזם הופיע גם לאחר חשיפה בהיריון לזיהומים ולתרופות.
3. הורות מאוחרת מגדילה את הסיכוי לאוטיזם
מחקרים הראו שגיל אב וגיל אם מתקדמים מהווים גורם סיכון לאוטיזם. ייתכן ונובע משינויים גנטיים בביצית ובזרע החלים עם הגיל אך עדיין לא הוכחו מחקרית.
תופעת ה"יכולות המיוחדות" באוטיזם ידועה ומופיעה בכ - 30% מהילדים בספקטרום. לצד קושי תקשורתי בולט, מגלים חלק מהילדים יכולות מעבר לגילם. ציור הוא רק אחת מהיכולות הללו. תוארו גם, זיכרון פנומנאלי, יכולות מתמטיות ומוסיקליות ייחודיות, כישורי ראייה מרחבית ועוד.
5. לאוטיסטים פיגור שכלי
נכון להיום שיעור של 30-50% בלבד מהילדים האוטיסטים מאובחנים גם כלוקים בפיגור שכלי בדרגות חומרה שונות.
6. אוטיסטים לא מדברים
השונות בהתפתחות השפה בספקטרום האוטיזם היא גדולה. יש ילדים שלא יפתחו שפה כלל (10-20%), בחלק השפה תתפתח בגיל מאוחר, ויש ילדים שהתפתחות השפה שלהם תקינה ובהמשך ישתמשו בשפה מורכבת ותקינה תחבירית. חלק מהילדים בתפקוד הגבוה ידברו בשפה "גבוהה" מתובלת בביטויים מליציים שאינה מותאמת חברתית. קשיים פרגמאטיים וקושי בניהול שיחה הדדית מאפיינים את אלו עם שפה.
אמירה כללית ולא מדויקת. הפרעה בויסות התחושתי מאפיינת את ספקטרום האוטיזם ותופיע במעל 80% מהילדים. יש גם תת-רגישות המתבטאת בחיפוש אחר תחושות כמו מגע, הרחה, הכנסה לפה ועוד, ועודף רגישות המתבטאת בהירתעות מתחושות כמו מגע, טעם, מרקמים, צלילים ורעשים, מראות ועוד.
8. אוטיזם זו מחלה שמתים ממנה מוקדם
לא. לאנשים עם אוטיזם אין מחלות גופניות הגורמות לקיצור החיים. אנשים בספקטרום האוטיזם מתפקדים בבגרותם ברמות שונות בהתאם ללקות הבסיסית. הטווח נע מאנשים המשולבים בלימודים גבוהים ותעסוקה ומנהלים אורח חיים עצמאי ועד אלו הזקוקים לתיווך או חיים במסגרת בית לחיים.
9. אוטיזם וחיסונים
מחקרים אפידמיולוגים רבים הוכיחו שאין קשר בין מתן חיסונים ובעיקר החיסון המשולש MMR לבין הופעת האוטיזם. כמו כן אין קשר בין העלייה באבחון אוטיזם לבין מתן החיסונים. באזורים מסוימים ביפן ובאנגליה בהם רב האוכלוסייה לא חוסנה עדיין הייתה עלייה משמעותית באבחון אוטיזם.
מקור הידיעה על הקשר בין אוטיזם לחיסונים הגיע מחוקרים מאנגליה שהתברר שהפרסום שלהם היה שקרי ונבע משיקולים פיננסיים. הלנצט, שבועון הרפואה היוקרתי התנצל על פרסום המאמר והחוקרים סולקו מהאקדמיה לרפואה באנגליה.
הקשר הנסיבתי נובע מכך שתסמיני האוטיזם מתחילים להופיע בסביבות גיל שנה. מחקרים על אחים של ילדים עם אוטיזם לא הצליחו לבודד תסמינים מוקדמים שינבאו אבחנה מאוחרת של אוטיזם אצל האחים עד גיל שנה. בגיל זה ניתן גם חיסון ה MMR והופעת התסמינים בחלק מהילדים בסמוך לחיסון הינה מקרית.
10. אוטיזם קשור לקשר רגשי לקוי עם האם
הנחה שגויה זו הועלתה לפני כ - 70 שנה על ידי מספר פסיכולוגים שייחסו את האוטיזם של הילד לקרירותה של האם. היום אנחנו יודעים שאוטיזם מקורו ביולוגי-גנטי ללא קשר ליחסים עם האם.
ד"ר דיצה צחור היא מומחית בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד. היא מנהלת המרכז לאוטיזם מטעם אלו"ט במרכז רפואי אסף הרופא.
>>לאתר התכנית "פלפלים צהובים"