פלפלים צהובים: "אנשים היו מתביישים להגיד שיש להם ילד אוטיסט, והסדרה שינתה זאת"

חם, חם במושב ניר צבי בצהרי אוקטובר. חם והאוויר כמעט שלא זז. אולי זו הסיבה להתמשכותם של הטייקים בצילומי העונה השנייה של "פלפלים צהובים". מבלי להגיד זאת במפורש, כנראה שגם השחקנים וגם אנשי הצוות לא ממהרים לצאת מהבית הממוזג היטב שבו מצטלמת הסצנה של היום, גם אם זה אומר לדחות במעט את הפסקת הצהריים.

וכך, על אף שמדובר בנושא מורכב ובדיאלוגים רציניים, כשאחת הדמויות מתבקשת לומר את הטקסט שלה בקול "מצונן", השחקנים הראשיים עלמה זק ויוסי מרשק מתחילים להשתעל, אחר כך מעוותים את הפנים, מניחים יד כדי לכסות על הפה, מתאפקים, מעוותים פרצוף, אבל בסוף פורצים בצחוק רם ששובר את המועקה הדרמטית המובנית. אין ברירה, צריך לצלם מחדש, העיקר שהמזגן בפול ווליום. למרות זאת, יוסי מרשק מרגיש צורך להתגונן: "אחרי שישה טייקים אתה כבר מבין מה קורה. אני אגיד לך מה קורע אותנו: אם באמצע טייק יש קרקור בטן של מישהו – נגמר הסיפור".

"זו אף פעם לא הייתה סדרה על אוטיזם"

תקציר הפרקים הקודמים: "פלפלים צהובים" מספרת על משפחה שמנהלת משק לייצוא פלפלים צהובים במושב בערבה ומגדלת ילד אוטיסט. זק ומרשק הם איילת ויניב אוחיון ואת הבן האוטיסט עמרי משחק מיכאל זפסוצקי. העונה הראשונה של הסדרה זכתה לביקורות מפרגנות, רייטינג מכובד ושלל פרסי אקדמיה, ובנוסף היא נמכרה לארה"ב ויש מגעים גם באירופה.

למרות שעברו כבר יותר משנתיים מאז שידור הפרק האחרון, ליוצרת קרן מרגלית זה לא הפריע לצלול מחדש לנושאים ולדמויות. "לחיים אין קאט", היא מסבירה, "ובגלל שזו סדרה שמבוססת על דמויות, הן תמיד יכולות לחזור לעוד סיבוב על האישיות שלהן והבאגים שלהם".

ניגשת אחרת לכתיבת העונה הזו אחרי ההצלחה הגדולה של העונה הראשונה? היה חשש ממה שבמוזיקה קוראים "תסמונת האלבום השני"?

"תראה, אסור לבוא עם הראש לכתיבה, צריך להגיע עם תחושת בטן", אומרת מרגלית, "אם אתה מצליח לשמר את זה כחוויה אותנטית אתה אחר כך לא מצטער וחושב על איפה טעית ומה עשית. העונה הזו מתעסקת הרבה באיך אתה מקבל החלטות קשות בעיניים פקוחות והמסקנה היא שאתה צריך להיות טיפה אוטיסט ולמחוק אזורים שחורים כדי ללכת לאותה החלטה וזה אותו דבר. אני חושבת שיש לי את היכולת לניתוק הזה".

עלילת העונה השנייה מתרחשת חמש שנים אחרי שהסתיימה הראשונה. איילת ויניב חושבים להיכנס להיריון נוסף אבל חוששים מהסיכון הגנטי הגבוה שגם הילד הבא יהיה אוטיסט, וכמו כן לא יודעים איך תוספת של ילד למשפחה תשפיע על עמרי ועל היחס שלהם כלפיו. בינתיים, עמרי לומד בבית ספר רגיל בליווי סייעת מיוחדת. בסצנה המצטלמת היום איילת ויניב מכנסים את אנשי הצוות שמלווים עמרי כדי לקבל החלטה האם להוציא אותו מבית הספק הרגיל ולהעביר אותו לבית ספר מיוחד.

מרגלית, בתו של העיתונאי דן מרגלית, נמנתה בעבר על צוות הכותבים האיכותי של "בטיפול". את הרעיון ל"פלפלים צהובים" היא קיבלה מהבית, בו היא מגדלת את בנה שלוקה באוטיזם.

כמה מתוך החיים שלך כאמא לילד אוטיסט נכנס לסדרה?

"זה תמיד מדהים ומלחיץ אותי כששואלים אותי על החשיפה הזאת, כי אני ממש לא מרגישה את זה ככה. דווקא החלק הזה בעלילה מרגיש הכי פחות חושפני בעיניי. יש פה דמויות שאין להן ילד אוטיסט ובהמון דברים אני מאוד קשורה אליהן יותר במובן האישי. חשוב להבין שהילד הזה הוא לא הילד שלי, יש בו דברים אחרים".

אילו תגובות קיבלת מהורים לילדים אוטיסטים?

"קיבלתי יותר תגובות מבני נוער שהאחים שלהם אוטיסטים. זה קהל ששלח לי הרבה מיילים ויצר קשר. קיבלתי גם תגובות של הורים מבית הספר של הבן שלי אבל אני בטוחה שזו גם אוכלוסיה שיש לה הרבה תלונות. אחת השחקניות אמרה לי שהיא פגשה אמא לילד אוטיסט שאמרה לה 'הלוואי שהבן שלי היה כמו הילד בסדרה'".

מרשק: "תשמע זה הכי נוגע ללב. אנשים אומרים שזה עזר להם נורא לצאת עם זה החוצה ושם את הבעיה על השולחן. ככה אנשים היו ממש מתביישים להגיד שיש להם ילד אוטיסט. זה כבוד, זה שליחותי כזה".

"אני מטורף עליו, חולה על הילד הזה"

בסיומה של הפסקת הצהריים מתייצב לצילומים הילד מיכאל זפסוצקי, שגונב את ההצגה. בצילומי העונה הקודמת חגגו לו יום הולדת 7 על הסט ומאז סיום הצילומים הוא לא נפגש עם הצוות. זפסוצקי מתקבל על ידם באהבה גדולה, במיוחד מצד "הוריו", זק ומרשק. זק: "תמיד כשאנחנו נפגשים אני נותנת לו חיבוק כזה עם טפיחות על הכתף. עכשיו הוא הרבה יותר מתמסר וקומוניקטיבי, אפילו שהוא עדיין לא אוהב נשיקות של דודות כמו שאני נותנת לו". מרשק: "אני מטורף עליו, חולה על הילד הזה, הוא ילד מדהים ומיוחד. גם אין לו מניירות של כוכב. ילד אחר היה מתנפח אבל הוא רואה קהלים של אנשים וישר בורח".

כן, מיד רואים שמיכאל לא נתן לפרסום הגדול בעונה הראשונה לעלות לו לראש. הוא נבוך מתשומת הלב. יותר מזה, הוא מספר שהוא לא נהנה מהתגובות ברחוב ומהבקשות הרבות לחתימות. "אני לא אוהב שכל הזמן רודפים אחרי. בבית ספר הכיתה שלי מגיבה לזה פחות אבל בכל השכבות מגיבים קצת יותר".

יש הבדל בבימוי שלו לעומת הגדולים?

"הוא תופעה שלא ניתנת להסבר. זה פעם בחיים בא לעולם ילד כזה שהוא כל כך נקי ומבין. רק מעניין אותו להבין את הסיפור. יש לו כזאת אינטליגנציה רגשית, שלא ראיתי".בכלל, מרגלית הצליחה ליצור כאן תא משפחתי שזולג גם מחוץ לצילומים. עלמה ונועה פרידמן, שמשחקת את בתה נתי, מגלות יחסים קרובים גם בהפסקות, הולכות מחובקות ועוברות על הטקסטים.

"ההתלבטות אם להביא עוד ילד היא איומה"

עלמה מקפידה כל הזמן להדגיש שהזמן שעבר בין שתי העונות לא פגם בכימיה הקבוצתית: "אם יש כימיה לא צריך להתניע מחדש שום דבר".

ולחזור להיות אשתו של יוסי?

"אני לא כל כך אוהבת אותו. הוא בחור חמוד ונורא מצחיק אבל זה לא זה. סתם נו", ומרשק ממהר לענות  לה: "אני מאוד אוהב לעבוד עם עלמה. יש לנו כימיה אדירה ברמות מאוד גבוהות. היא אומרת לי 'תעשה ככה אני אדע איך להשלים אותך'. אנחנו עובדים מאוד יפה ביחד. קרן קוראת לנו 'אנדיוני', זה לגמרי ככה".

מרגלית: "נוצר פה משהו מאוד מיוחד. תמיד אנחנו מדברים על זה שיש לנו מזל בעבודה שלנו. אתה בא ואתה משחק בנדמה לי. כדי להיות יצירתי אתה צריך לשחק כמו ילד. אבל זה לא ילדים במובן של ילדותיות ואינפנטיליות"

זק שאמנם מזוהה בעיקר כקומיקאית, מספרת שהיא לא מנווטת את הקריירה שלה לכיוון מסוים כי היא מרגישה צורך לצאת משבלונות וטייפ-קאסטינג. "אין אצלי 'צריכה'. מה שטוב לי ומעניין אותי אני עושה".

עד כמה שונה העבודה על דרמה מורכבת כמו "פלפלים" לעומת העבודה על תוכנית מורכבת כמו ארץ נהדרת?

"היא שונה בהכל. שם נגיד אני לא צריכה ללמוד יותר מדי טקסט כי הכל על פרומפטר, ופה יש ללמוד טקסט. אבל זה הכל אחר לגמרי".

"יניב הוא האבא שהייתי רוצה להיות"

יוסי מרשק, כמו זק, רשום גם הוא על לא מעט תפקידים, קומיים ודרמטיים, בתאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. עד כדי כך שהוא היה זקוק לריענון קל לפני החזרה לדמות של יניב. "ראיתי פרק כשהתחלנו את הצילומים", הוא מודה ומוסיף בהומור, "גם הלכתי לדרום לעבוד בחממות, אתה יודע... לא, סתם, אבל רואים פרק, באים לחזרות ונכנסים לתפקיד".

מה משך אותך אצל יניב?

"זה תפקיד מורכב. יניב הוא אחלה גבר, אני מת עליו. הוא 'קול', הוא בחור לעניין, אין לו דברים מיותרים, איש משפחה. זו דמות מאוד אמפתית ומעוררת הזדהות". יניב הוא איש משפחה, אבל מרשק, 44, הוא גרוש (היה נשוי לשחקנית מיה דגן) ונטול ילדים, כך שלא באמת קיים אצלו חיבור לדמות מהמקום האישי: "יניב הוא האבא שהייתי רוצה להיות. בפירוש. כך אני מצפה מעצמי להיות בתור אבא".

וכבעל?

"גם. לגמרי הבעל שאני רוצה להיות. הוא אמנם קצת מוותר לה יותר מדי – את זה אני לא אקח – אבל יש הרבה מה לקחת".

"מאוד. אם כי פה זה יותר מורכב בגלל הסיכון של האוטיזם. החשש הוא באמת סביב העניין הטכני. זו החלטה מאוד סבוכה האם לעשות עוד ילד או לא, ובכלל האם להביא ילד לעולם. זה מאוד קשה לקחת החלטה כזאת. לא בשביל כולם, כן? יש אנשים שעושים את זה 'ככה', אבל זה לחלוטין משהו שיכולתי להתחבר אליו בדמות, ההתלבטות האיומה הזו וחוסר היכולת לקבל החלטה".

אצלכם בבית כבר התחלתם לדבר על ילד שני

"איזה פולנייה אתה. אבל כן, אני עובדת על זה"

אגב מי עושה בייביסיטר עכשיו?

"אתה יודע מה? אני לא סגורה על זה. מזל שיש את אלון שמטפל בזה. טוב שהזכרת לי, אני צריכה להתקשר לאמא שלי לשאול אם היא יכולה לבוא מחר".

פלפלים צהובים חוזרת בשני פרקים: רביעי (15/1 ב-22:30) וחמישי (16/1 ב-22:00). והחל משבוע הבא, בכל חמישי ב-22:00

• יוסי מרשק
• עלמה זק
• פלפלים צהובים