"מי שעזב מבין בשלב מסוים שלדבר עברית ולאכול במבה לא ישאירו אותו ישראלי"

בשנות ה-70 רבין קרא להם נפולת של נמושות, וממש לאחרונה התבטא שר האוצר יאיר לפיד בחריפות נגד התופעה, אבל בינינו – כבר מזמן שלא מתייחסים לישראלים שעזבו את הארץ כאל "יורדים".

חצי מיליון ישראלים מתגוררים בארצות הברית | צילום: scarletsails, Thinkstock

כ-750 אלף ישראלים חיים בחו"ל, מהם קרוב לחצי מיליון מתגוררים בארצות הברית. רובם עברו מטעמים כלכליים ומקצועיים, וכמעט כולם מנהלים סוג של חיים ישראליים – מי יותר ומי פחות. אבל גם אם הם כבר לא נחשבים לבוגדים, נושא הזהות הישראלית נשאר מורכב כבעבר: הם אוכלים אוכל ישראלי, עוקבים מקרוב אחרי החדשות, מדברים עברית וצופים בשידור חי בכוכב הבא, אבל הם לא חיים בישראל, רובם לא יתגייסו לצבא וילדיהם כבר מקימים משפחות אמריקאיות לכל דבר. אז הם עדיין ישראלים? ומתי הם מפסיקים להיות כאלה? ולמה, בעצם, אכפת להם?

אליסה ברימן ממכון ראות, שערכה מחקר מקיף בקרב הקהילות הישראליות בארצות הברית, מסבירה את מורכבותו של המצב: "אנחנו רואים שהישראלים עוברים לסוג של "Little Israel". הם מתחברים בעיקר עם ישראלים, אוכלים אוכל ישראלי, עוקבים אחרי כל מה שקורה בארץ, ובעיקר – מאוד חשוב להם לשמור על השפה, על העברית.

השימור הזה לא מחזיק לנצח. "זה מחזיק רק לעשר שנים בערך", אומרת ברימן "ואז הרבה מתעוררים ומבינים שיש להם בעיה. הם חשבו שאוכל ותרבות ובעיקר השפה זה מה שיחזיק את הזהות, אבל מרגישים שבמבה ועברית לא משאירים אותם ישראלים. הרבה מרגישים שיש איזה מרכיב יהודי שחסר".

"באמריקה התפיסה היא שאתה קודם כל אמריקאי"

החיסרון באותו מרכיב חמקמק, כך מסתבר, מתחיל להיות מורגש במיוחד כשהילד או הילדה מביאים הביתה דייט לא-יהודי. עבור לא מעט ישראלים מדובר בנקודת משבר של ממש, והרבה מהם ינסו למנוע מצב כזה. "זה סיפור נפוץ, אבל זה בדרך כלל רק התמריץ לשינוי תפיסתי", אומרת ברימן.

למה בעצם זה כל כך מטריד אותם?

"כשזוג ישראלי צעיר עובר לארצות הברית הוא לא חושב על האופן שבו הוא רוצה לחנך את הילדים שלו. בארץ זה בא ביחד ובאופן טבעי. אנחנו ישראלים ויהודים גם בלי שההורים יתאמצו לגרום לנו להרגיש כאלה, אבל שם זה לא ככה, שם צריך להחליט. כשהילד לא יודע מה זה חנוכה או יום העצמאות, או כשהבן או הבת מביאים בן זוג לא יהודי – זאת בדרך כלל הנקודה שאנשים עושים סוויץ'".

ברימן מספרת על ארגון IAC – Israel American Consul - שהוקם לפני כ-20 שנה על ידי ישראלי לשעבר, שבתו החליטה להתחתן עם לא יהודי וזה מה שדרבן אותו להקים מסגרת קהילתית לישראלים, שתשמר את הקשר הישראלי אבל גם תהווה גשר לקהילה היהודית. כיום מדובר בארגון גדול ופעיל, כך שנראה שמדובר במניע משמעותי.

אנשים אומרים בגלוי שמפריע להם שהילדים שלהם יצאו עם גויים?
"זה מאד תלוי במשפחה. באמריקה התפיסה היא שאתה קודם כל אמריקאי, ורק אחר כך ישראלי, סיני, או כל דבר אחר. יש הרבה הורים שלימדו את הילדים להרגיש אמריקאים ולא ישראלים או יהודים, ושם הגישה היא בוודאי שונה, גם אם זה מפריע". 

"הישראלים מתחברים לתרבות והנורמות האמריקניות" | צילום: daboost, Thinkstock

נושא ההתבוללות נחקר לאחרונה בעזרת סקר מקיף בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית, סקר שהראה שקרוב ל-60 אחוזים מבני הקהילה שנישאו בשנים האחרונות הם זוגות מעורבים, ושיותר ויותר צעירים יהודים, כאלה שנולדו אחרי שנות ה-80, מגדירים את עצמם כיהודים "חסרי דת". על פי הסקר, היהדות נתפסת כזיקה לישראל, כזיכרון השואה או כגישה מוסרית לחיים, אבל פחות ופחות כדרך של שמירת מצוות הדת.

אך למרות העלייה המשמעותית בתופעות כמו התבוללות וחילון, עדיין, הרוב המכריע של הנשאלים הודה שהם חשים גאווה ביהדותם, ושהם חשים זיקה לישראל.

"יש המון ישראלים שלא ממש מצליחים שם"

איך זה קורה? ברימן מסבירה שיהדות ארצות הברית, בניגוד לישראלים האמריקאים, מקיימת חיי קהילה אמיתיים ומבוססים. "לישראלים יש 'חבורה' אבל אין קהילה עם תשתיות, וקשה להם להתרגל לזה. כדי להיות חלק מהקהילה הם צריכים להשקיע, זמן וגם כסף. לשלם לבית ספר יהודי, לשלם דמי חבר לבית הכנסת – זה דבר שקשה לישראלים לתפוס. יש פער שקשה לגשר עליו בין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית".

מעבר לקשר היהודי, יש הבדלי תרבות של ממש בין ישראל לארצות הברית, הבדלים הנובעים מהמציאות. בעוד בישראל מקובל לעשות "טיול אחרי צבא" ומחצית מהסטודנטים מתחילים ללמוד אחרי גיל 24, התרבות האמריקנית מעודדת הישגיות ותחרותיות, ומרבית הסטודנטים מסיימים את לימודיהם עוד לפני שהישראלים התחילו אותם בכלל. חישוב מהיר מגלה שהפער לא נובע רק מהשירות הצבאי.

"60 אחוזים מבני הקהילה שנישאו בשנים האחרונות הם זוגות מעורבים" | צילום: חדשות 2

הישראלים באמריקה מזדהים עם תפיסת ההצלחה האמריקאית?
"בגדול כן. מהבחינה הזאת יש חיבור של הישראלים לתרבות האמריקאית, ויש אימוץ של הנורמות האלה, אבל קשה לדבר על זה כי זה כל כך שונה מקהילה לקהילה. הקהילה של ניו יורק שונה מזו של מיאמי בהמון מובנים, ואסור גם לשכוח שלצד הרבה ישראלים שבאמת הצליחו בגדול תחת המערכת הזאת, יש המון שלא ממש מצליחים".

להיות ישראלי מבלי לגור בישראל, לקחת חלק בחיי קהילה יהודיים למרות שאתה בכלל חילוני ולשחק אותה בגדול באמריקה – אבל לחיות על קוטג' ובמבה: הישראלים באמריקה הם גם וגם, אבל לא עד הסוף, ומתמודדים, כך נראה, עם שאלות לא פשוטות של זהות ושייכות. ברימן מזכירה שבסופו של דבר מדובר בבחירה: "כשנתקלים בקשיים ומרגישים לא בנוח עם דברים צריך לחשוב מחדש על הזהות. בעצם הישראלים באמריקה צריכים להחליט בעצמם ממה הם רוצים שהמושג הזה יהיה מורכב".

בראשון הקרוב אמא מושבניקית עם בן העומד בפני גיוס ליחידה קרבית תתחלף עם אמא בעלת עסק מצליח לנדל"ן מארצות הברית שעזבה את הארץ לפני למעלה מ-20 שנה. כיצד ישתלבו השתיים במקום החדש והאם יתאפקו מהעלות על פני השטח את השאלות הקשות?

אמא מחליפה, הערב ב-21:00