גלית לוי היא ללא ספק מעצבת על בישראל בכל מה שקשור בבגדי ערב, שמלות כלה, וכל האקססוריז שעושים לאישה את הערב החשוב בחייה. אל החנות שלה, ברחוב דיזינגוף בתל אביב, עולות לרגל מיטב בנות ישראל ומפורסמותיה, כדי להתכונן לרגע הרומנטי בחייהן.
למי שבנתה את עצמה כמותג מוביל במשך כמעט עשרים שנה, יש גם ילדה בת שתיים עשרה – ילדה מקסימה וחכמה, שנכנסת בצעדים גדולים ומהירים לגיל ההתבגרות, מה שמקשה על גלית את האימהות ומציב בפניה אתגרים חדשים.
גלית, שתיים עשרה זה לא קצת מוקדם לגיל ההתבגרות? "מה קרה לך, היום באחת עשרה זה כבר מתחיל. לא רוצים, כן רוצים, טענות, מענות ושאר תלונות כבר מגיעות אלי. זה גיל בעייתי. גיל שאתה רואה אם החינוך שנתת עד עכשיו הצליח לך או לא".
איזו מן אמא את? אחת שהצליח לה?
"אני אמא שבאה הביתה בשבע בערב, כך שרוב שעות היום אני עובדת קשה ולא נמצאת עם הבת שלי. אני אמא קרייריסטית, אבל המוטו שמוביל אותי באימהות שלי זה יציבות וביטחון. כלומר, שהבת שלי תרגיש שתמיד יש לה אוזן קשבת. שתמיד יהיה לה למי לבוא ולספר מה עובר עליה. לדבר על מה היא עושה. אפילו על סתם דברים. מאז שהיא בת שלוש אני משתדלת שלא תהיה סיטואציה שהיא תשמור ולא תספר. לא היה יום שלא שאלתי אותה איך היה בגן".
מה היית רוצה לשנות אצלך בתור אמא? "הייתי רוצה לשנות את הפולניות שלי. אני האמא הכי פולניה בעולם. הרגע סיימתי עם הבת שלי שיחת טלפון, ולא הפסקתי לשאול אותה: 'אכלת? את בסדר? מה את עושה?' אין ספק שאני אמא קרצייה. בייחוד בעניינים שקשורים באוכל".
באילו מעבודות הבית הילדה שלך מצטיינת? "בכלום. פשוט בכלום. היא לא מזיזה צלחת. בקטע הזה היא קיבלה חינוך לקוי. נפלתי בנושא הזה וכבר התייאשתי מלנסות לשנות אותו. היא משאירה את המגבת על המיטה, את הכלים על השולחן, והסלון נראה כמו מגרש משחקים. המצב באמת על הפנים, ולמרות אלפי שיחות נפש בנושא, כלום לא משתפר".
ספרי לנו על רגע מאתגר שהיה לך כאמא "האתגר הכי משמעותי שהיה לי, היה כשהבת שלי הייתה מאושפזת במשך כמעט שבועיים עם בלגן נוראי בבטן, והייתי צריכה להיות על ידה עשרים וארבע שעות ביממה בבית החולים. בגלל שאני אמא חד הורית, האבא לא תמיד נמצא בתמונה, והייתי צריכה להתמודד עם הסיטואציה המלחיצה הזאת לבד. בימים של האשפוז הרגשתי שזה רגע שדורש ממני המון - להחזיק את עצמי ואותה ואת העבודה ביחד. זה היה מאוד קשה".
מרשה לילדה לגדל חיות באינטרנט. גלית לוי והבת סער
במה את שונה מאמא שלך? "אמא שלי הייתה אמא שמחכה לך אחרי בית הספר עם ארוחת הצהריים. זאת לא אני. ירשתי ממנה את הפולניות, אבל לעומתה, אני חושבת שאני אמא יותר מודרנית. אני סומכת על הילדה שלי. אני מרשה לה להיות ערה עד מאוחר. אני חיה עם בלגן בבית. אני מרשה לה לשבת מול הלפטופ ולשוטט בפייסבוק ולגדל חיות במשחקים של האינטרנט".
מזימות בינלאומיות - רוצה להתחלף עם מדונה
אז את האמא שחלמת להיות? "אני חושבת שכן. אני רוצה להאמין שאני אמא טובה. יש לי כל הזמן נקיפות מצפון על למה אני לא בבית מספיק וכל זה. אבל בעצם, הרגעים שאני כן בבית, שאני כן עם הבת שלי, שם אני נותנת לה את כל תשומת הלב שבעולם. יש לנו זמן איכות שהוא באמת איכותי, ואני חושבת שזה מפצה".
איזו אמא היית מוכנה להכניס לבית למספר ימים, לחנך את בתך?
"את האמת, שאף אחת. אף אמא לא יכולה להחליף אותי. אני לא יודעת אם אני האמא הכי טובה בעולם, זאת שאלה קשה שצריך לשאול את הבת שלי. אבל למרות שאני אמא שלא נמצאת כל הזמן, אני אמא שמכירה כוכבים, שלוקחת אל מאחורי הקלעים ושמוזמנת לפריימירות של סרטים. אני חושבת שאני אמא כייפית, ויש לי יתרונות אחרים".
ואם היית יכולה להיכנס לבית של אמא אחרת ולהתחלף איתה לתקופה, במי היית בוחרת? "הייתי לחלוטין הולכת למדונה. הבת הגדולה שלה היא באותו שנתון של הבת שלי, ואני עוקבת אחריה בעיתונים – איך היא גדלה והופכת לליידי אמיתית. מעניין אם גם למדונה יש בלגן של גיל ההתבגרות בבית. הייתי רוצה לראות איך היא מתמודדת עם זה".
דיווה תמורת דיווה. גלית לוי מוכנה להתחלף עם המדונה | צילום:
Reutersאיזה טיפ היית מחלקת לאימהות אחרות?
"בתור אמא שיש לה עסק, אני חושבת שהטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לאימהות אחרות הוא לא לוותר על עצמך ועל החלומות שלך. לפעמים נשים מוותרות על הכול בשביל הילדים, ולא תמיד הילדים מרוויחים מהויתור הזה. הבת שלי נולדה ממש עם העסק, וצמחה וגדלה ביחד איתו. זה לא חשוב כמה זמן אתה נמצא בפועל עם הילדים, אלא האיכות והביטחון שאתה נותן להם. הייתי אומרת לכל אמא בתחילת דרכה: לא לפחד מקריירה".
