"אני לא מאמין בזה שצריך לדעת להפסיד, רק לוזרים יודעים להפסיד...זה אולי ישמע נורא אבל גם את הילדים שלי אני חייב לנצח". כשדני פדרמן אמר את המשפט הזה באחד מהימים הארוכים שליווינו אותו, שפשפתי את העיניים. ואני מודה שבאופן אישי, אני שהייתי רגעים לא מעטים בחיי האמ-אמא של הלוזרים, בתחתית של התחתית, הייתי קצת מופתע. איך במקום לעצור את השרשרת וללמוד לקח מהטעויות שעשה הדור הקודם, הדורסנות נמשכת. והבנתי שהסיפור נמצא כאן. ברדיפה הכפייתית, הכוחנית, אחרי הצלחה בכל מחיר, רדיפה שמכלה אותך מבפנים. ואם לא תעצור ותחשוב היא תכלה את הכל, גם את המשפחה שלך ובוודאי שגם את הקבוצה. זה בעצם מה שקרה במכבי תל אביב, רק שכל עוד הם ניצחו אף אחד לא התעניין למה ואיך. עכשיו אחרי שנים של הפסדים מביכים, מגיע הזמן להתחיל לחשוב על חשבון נפש, לעשות צעד וחצי של חרטה.
ב"עובדה" (קשת 12), ישודר סרט שצילמנו בשנה האחרונה איה בק ואני, על מכבי תל אביב בכדורסל, סמל על סף קריסה. בפעם הראשונה המועדון החשדני והמסוגר הזה, שהיה עשרות שנים קופסה אטומה, נותן למצלמה להכנס פנימה. צילמנו את הבעלים שחלקם, כמו אודי רקאנטי ובנו שי, לא התראיינו מעולם. עקבנו מקרוב אחרי הדינמיקה המשפחתית המורכבת שמאחורי הקבוצה המיתולוגית הזו, קבוצה שבמשך עשרות שנים מי שלא צפה במשחקים שלה בערבי חמישי נחשב לבוגד. שתי משפחות אצולה ישראלית, שני אבות ושני בנים – וגם שמעון מזרחי אחד.
בסוף זה סיפור על הצד האפל של הניצחון. על הווינריות הזו שכולנו מקדשים כאן מבלי לעצור ולשאול למה ואיך ובאיזה מחיר. ומעל הכל – זה סיפור על אבות ובנים. על דני פדרמן שגדל בצילו של דיוויד, אבא גדול מהחיים, מומחה להשתלטויות עסקיות ברוטליות – כמו על עלית למשל – שהפך גם לאחד הבעלים של מכבי תל אביב. דני מספר בסרט איך כשהיה משחק כדורסל בחצר, אבא אף פעם לא נתן לו לנצח. תמיד תפס אותו בכתפיים, הניח בצד כדי לפנות לו את הדרך ורץ לקלוע לסל. כשזה קורה ואתה ילד זה כואב, אבל נסבל. כשזה קורה כשאתה המנכ"ל של מועדון הספורט הכי חזק במדינה ואבא שלך הוא הבעלים, זה כבר יכול להיות טראגי. וזה השיעור שדני ובמידה מסויימת גם שותפו להנהלה, שי רקאנטי, בנו של אודי, לומדים בדרך הקשה. שהכי חשוב זה לנצח, אבל בשום פנים ואופן אסור לך לנסות לנצח את אבא.
"עובדה": קשת, ערוץ 12