אכזבה: אשר לוי מ"מאסטר שף" הגיע לראיון בידיים ריקות. לא צלי אנטרקוט ביין, לא מרק פאו וייטנאמי, לא סביצ'ה עלים ירוקים. אפילו לא סנדוויץ'. לך תסביר לו שעם כל הכבוד למה שרואים בטלוויזיה, אתה חייב גם לטעום או לפחות להריח כדי להבין את ההתלהבות. "ישנתי עד הצהריים", הוא מנסה לסנגר, "העירו אותי במיוחד". תירוצים כמו חול ואין מה לאכול.
לוי, בן 38 מחיפה, הוא בכלל דוקטורנט למערכות מידע באוניברסיטת חיפה שעוסק למחייתו בפיתוח מערכות תוכנה. אבל התשוקה הגדולה שלו נמצאת במטבח: "מילדות אני מאוהב באוכל, מכל הבחינות", הוא מספר, "אם זה לאכול ואם זה להאכיל, ואם זה להכין. מאז שהתחלנו את הצילומים העליתי כבר 5 קילו. אני אוכל הרבה ונהנה מזה, אבל היום אני כבר בגיל שצריך יותר לשמור אז אני אוכל במידה".
מתי הבנת שאתה טוב בזה?
"כבר כשהייתי ילד בן 7 אמא שלי דחפה אותי למטבח. אני זוכר את עצמי עומד על דרגש במטבח ביום חמישי ועוזר לה להכין עוגות עם מיקסר. בימי שישי אני הייתי זה שטועם את האוכל לקראת ארוחת השבת. הייתי טועם ואומר לה 'חסר מלח', אפילו שלא היה לי מושג. שם זה כנראה כבר חלחל אלי שאני מאוד אוהב את המטבח ומאוד סקרן לדעת מה עושים ואיך עושים. במהלך הזמן כבר התחלתי לבשל. היום כשאני נכנס למטבח אני מרגיש כאילו שאני מנגן".
יש לך מטבח מושקע בבית?
"הכי מושקע. כמו שיש נשים שרואות חנות נעליים ומוכרחות להיכנס לקנות נעל - אם אני רואה חנות לכלי מטבח אני חייב להיכנס לקנות איזו סכין או מחבת. יש לי מטבח עמוס ומצויד בכל טוב".
כשאתה מארח את המשפחה לארוחת שבת או חג, אתה מכין הכל או שיש דברים שאתה משאיר לאמא?
"אני משאיר לה כמה דברים שהיא אוהבת לעשות. עד לפני שנתיים זה היה דגים, אבל גם זה כבר עליי. נגיד ארטישוק ומוח בפסח, אלה דברים שהיא עושה ואני לא נוגע בהם. בגלל שאמא שלי כבר מבוגרת אני מוריד ממנה לאט לאט את העול וגם היא מתחילה לשחרר".
שים לב, שאלה מכשילה: מי מבשל יותר טוב?
"אני לא מכיר מישהו שמבשל יותר טוב מאמא שלו".
אבל עם כל האהבה לאוכל, לוי בכלל עוסק במחשבים. כשגדל גילה שהוא הכי טוב במתמטיקה, ואחרי שאבא שלו הביא הביתה מחשב "אמסטרד", פריטי מוזיאוני כיום, הוא החל לכתוב משחקי מחשב. "אפילו לא הבנתי אנגלית - פשוט הקלדתי מהספר", הוא מספר, "בבית הספר למדתי מחשבים והייתי תותח בזה. האמת שכל החיים שלי הם קצוות שונים. מהנדס תוכנה מצד אחד, טייל נצחי מצד שני, הבשלן במטבח מצד שלישי. אני אוהב לגעת בהרבה דברים, שלא ישעמם".
תגיד, מה אומרים בפקולטה?
"תלוי מי. המזכירות שלי מאוד נהנות שאני בתוכנית. המנחים שלי קצת פחות כי זה גוזל זמן מהדוקטורט. אבל זה חלק מהחיים שלי, אין מה לעשות".
תביא להם משהו לאכול, הם ישכחו מהדוקטורט
"זה בדיוק העניין. הם כל הזמן שואלים 'מה עם אוכל בשבילנו, לא מגיע לנו גם?' בקרוב".
"מאסטר שף זה אתגר נטו"
את הסיפור על איך הוא הגיע ל"מאסטר שף" ראה כל עם ישראל באודישנים לתכנית. גם ארבעת השופטים נדהמו לגלות שמאחורי אשר עומדת צוהלת ומאושרת אחותו אילנית, הדוגמנית, המנחה ולשעבר מלכת היופי, שרשמה אותו לתוכנית מאחורי גבו. "לא הייתי נרשם לבד כי אני בנאדם מאוד עסוק", מסביר לוי, "אילנית החליטה לרשום אותי כי אני זה שמבשל בבית. בקיץ אני מארח כל שבועיים את כל המשפחה, אני מבשל את הארוחות והיא אמרה שהיא רוצה שעוד אנשים יטעמו מהאוכל שלי. מבחינתי זו עוד חוויה, כמו שאני עושה צניחה חופשית או סנובורד או צולל עם כרישים לבנים".
אייל שני, כריש לבן, אותה מהפכה.
"בדיוק. זה אותו סגנון. אני רוצה חוויה, באתי ליהנות, ללמוד ולהמשיך הלאה. זה אתגר נטו".
במילים אחרות, אשר לוי יודע היטב מה מחיר הפרסום והפרטיות שהולכת לאיבוד: "החשיפה הייתה הדבר היחיד שכמעט השאיר אותי מחוץ לתוכנית. כי אני מכיר ויודע ושבעתי בחיי מאחותי את הצורך הזה של אנשים אחרים, שחושבים שהם החברים הכי טובים שלך, למרות שאתה לא מכיר אותם. זה נורא קשה. חוויתי את זה גם כשאחותי הייתה מטיילת איתי בעולם והיינו רואים ישראלים שישר היו מתנפלים עלינו. ראיתי במהלך השנים איך זה מפריע בחיים והרבה פעמים יוצר דברים שלא צריכים להיות, ואני לא רוצה להיות שם. אין לי שום צורך או רצון לשתף את חיי הפרטיים, אבל תכנית כמו 'מאסטר שף' היא לא כמו תכניות ריאליטי אחרות שבהן מי שמגיע לתוכנית רוצה להתפרסם. כאן אלה אנשים שבאמת אוהבים לבשל. גם מי שקצת התפרסם בעונות הקודמות – זה דועך. אנשים לא הופכים להיות מראיינים בטלוויזיה או מנחי תכניות, זה מתפוגג מהר, אני חושב שזה פחות מפריע בחיים בתכנית הספציפית הזאת. ברור שעכשיו מאוד מכירים אותי ופונים אליי ברחוב, אבל תוך שנה אף אחד כבר לא יזכור".
דיברת על זה עם אילנית? היא נתנה לך טיפים איך להתמודד עם הפרסום?
"לא, במהלך השנים למדתי כבר לבד על בשרי. אתה רואה ראיונות שהתפרסמו איתה, איך דברים הוצאו שם מהקשרם. אתה אומר דבר אחד ונכתב דבר אחר. זה מעניין כי מה שאני חוקר במקצוע שלי זה הקשרים של טקסט ואיך מבינים טקסט. ההתמחות שלי היא ללמד את המחשב איך להבין את טקסטים, אז אני יודע מה זה להוציא דברים מהקשרם".
חוץ מאילנית יש לו עוד אח ושתי אחיות (הוא ילד סנדוויץ'). אב המשפחה נפטר מסרטן לפני שמונה שנים ותהליך הגסיסה שלו תועד בסרט הדוקומנטרי "מסדר עד סדר", שהכינה האחות שרון ושודר בטלוויזיה. "שבועיים אחרי שאבא שלי חלה עלה לה הרעיון והסכמנו ללכת עם זה כדי שיהיה לנו זיכרון ומזכרת מאבא", הוא מתאר, "אנחנו משתדלים לצפות בזה לפחות פעם בשנה בפסח. זה תמיד נותן לנו נחמה וכוחות להבין את המשהו המיוחד שיש לנו כמשפחה ולהמשיך לקיים את המצווה שהוא השאיר לנו אחריו של לממש את הגרעין המשפחתי. זה רק העצים את מה שהיה לנו יחד והפך אותו ליותר חזק".
מישהו מהאחים לקח על עצמו את התפקיד להיות האבא של המשפחה?
"תמיד הייתה בינינו חלוקת תפקידים, כל אחד מאיתנו עושה משהו וביחד אנחנו משלימים את מה שאבא שלי השאיר מאחוריו".
אחד התפקידים של לוי היה לאשר את בני הזוג של אחיותיו. "אחותי שרון, שקטנה ממני בשנתיים, יצאה עם חבר'ה פחות או יותר בשכבת הגיל שלי, אז ככה שתמיד הייתי בעניינים ותמיד נתתי את האישור למי שמגיע לסביבה שלה ומנסה לכרכר סביבה. אצל אילנית זה היה אחרת כי לא היו לה הרבה בני זוג. בן הזוג השני שלה כבר היה אייל גולן, היא הכירה אותו בגיל 20. אני בכלל לא הייתי בארץ כשזה קרה, גרתי אז בחו"ל ולא הייתי מעורב בסאגה של איך ומה היה. לא הייתי צריך לתת לו אישור. חזרתי לארץ רק לקראת החתונה".
איך אתה עם אלירז?
"סבבה, הוא בחור מגניב. היה אצלי בארוחות משפחתיות".
מה לגבי בן הזוג הקודם שלה, מה חשבת על הפרשה?
"אני לא רוצה להיכנס לשם. אנחנו גם לא מתעסקים בזה בארוחות המשפחתיות. לכל אחד יש את החיים שלו".
"לצלול עם כרישים זה יותר בטוח מלנסוע על הכביש"
לוי עצמו מטפח כבר שנה וחצי זוגיות עם סטודנטית לתואר שני בריפוי באמנות באוניברסיטת חיפה. "אמא מאוד רוצה שאני אתחתן ואביא ילדים וזה מאוד הגיוני", הוא מבין את חלומה של כל אם, "אבל היא כבר השלימה עם העובדה שזה לא יעזור לה להגיד. היא יודעת שמבחינתי אני איש משפחה בלב, אז זה יבוא וזה לא כזה רחוק".
איך נראית ארוחה רומנטית שאתה מכין לבת זוגך?
"אני כל הזמן מכין משהו אחר. או שאנחנו הולכים על משהו פשוט כמו סלט וחביתה, או שאני לוקח את זה לכיוון של ניוקי מיוחד או ריזוטו, או משהו וייטנאמי. בכל מקרה אני משתדל שבארוחת ערב תהיה כוס יין. היא גם אוהבת אוכל, מאוד אוהבת אוכל. אם אני אוכל פעמיים-שלוש ביום, היא צריכה לאכול כל שלוש שעות. ממש בקטע היסטרי".
אתה קורא לה שמנה?
"חס ושלום, היא נראית מעולה והיא לא שמנה בכלל. היא אוכלת קצת, כמו ציפור, אבל כל שלוש שעות. זה בעייתי. זה אומר שכל שלוש שעות צריך לייצר איזה סוג של אוכל".
ואיך אתה מפנק את עצמך כשאתה לבד בבית?
"כשאני רוצה לפנק את עצמי באמת אני לוקח חתיכת סטייק יפה, 6 דקות על המחבת וזה מוכן. כשאני מבשל אני מאוד אוהב להשקיע, אני משקיע הרבה שעות בבישול. אני יושב על האוכל, נותן לו להתבשל, עושה צירים, אבל כשזה לעצמי – חתיכת סטייק זה הדבר המושלם".
סימן ההיכר הבולט ביותר של לוי עד לא מזמן היה קוקו ארוך אותו גידל באדיקות - הוא הסתפר פעם אחת ב-15 שנים האחרונות – ובאודישן הראשון הבטיח שאם יקבל את הסינר המיוחל – הוא יסתפר שוב, וכך היה. "האמת שחיפשתי כבר חצי שנה תירוץ להסתפר", הוא אומר, "ולא היה לי משהו שימשוך אותי למספרה, אז זה היה טריגר מעולה". בשני המקרים, הוא תרם את השיער שלו למרכז "זכרון מנחם" לצורך הכנת פאות לחולי סרטן.
למרות התספורת, לוי טורח לשמור על לוק היפי מסוים, שלגמרי יכול להטעות, כפי שקרה גם לשופטים במפגש הראשון איתו. מיכל אנסקי ניחשה שהוא מגיע מעולם המוזיקה, חיים כהן חשב שהוא מתעסק עם חיות ים, ליונתן רושפלד הוא נראה כמו מישהו שמעצב תכשיטים, ואייל שני, ובכן, אמר משהו על סרגלי מדידה ובקבוקים "שמכילים משהו". "הדמות שלי ואיך שאני נראה הם מאוד שונים ממי שאני וממה שאני עושה", מבהיר לוי, "לא רואים הרבה אנשים כמוני בתחום שבו אני מתעסק, אבל זה חלק מהכיף, לא להיות סטנדרטי. אני עושה דברים כמו שאני אוהב לעשות אותם".
מה שהוא אוהב לעשות, והרבה, זה לטייל בעולם ולעסוק בפעילויות אקסטרים. לוי מספר שהוא ביקר במעל 50 מדינות ברחבי העולם, ועוד היד נטויה. ובין תחביביו, כאמור, צלילות עם כרישים, סנובורד, טיולים עם חיות בר וצניחה חופשית. יש מי שיגיד שזה בגלל היותו ילד סנדוויץ' שמחפש כל הזמן את מקומו, ויש מי שיגיד שמדובר במשאלת מוות. "אף פעם לא חשבתי על זה בצורה כזאת", הוא מחייך, "מבחינתי אלה דברים מאוד בטוחים. עד היום אף אחד לא מת מצלילה עם כרישים. לפני שנה וחצי הייתה תקיפה וכריש שבר את הכלוב, ומישהו רק נשרט, זו הייתה פעם ראשונה ב-25 שנה. זה הרבה יותר בטוח מלנסוע על הכביש. גם צניחה חופשית, במקום שהייתי בו מעולם לא הייתה תאונה. זה אמנם אדרנלין ונראה אקסטירימי, אבל מבחינתי זה מאוד בטוח".
מה לא תעשה?
על אופנועים אני לא עולה, אני שונא אותם כי זה לא בטוח. הרצון הוא ליהנות מדברים, לא להסתכן".
חוץ מהאתגר ומהחוויה, אתה רוצה להוציא משהו פרקטי מהתוכנית?
"קודם כל אני רוצה ללמוד עוד הרבה דברים שאני לא מכיר. מעבר לזה יש לי חלום בראש שכשאהיה גדול ואעשה הרבה כסף בהייטק, אוכל לפתוח איזה ביסטרו קטן ומגניב שאוכל לנשנש בו אוכל ולארח אנשים. כרגע זה לא ריאלי כי אני דוקטורנט וממש לא עושה בזה כסף - האקדמיה היא לא מקום לעשות כסף - אבל זה עדיין משהו שיכול לקרות. אולי אני אפתח משחק שקשור באוכל, הכל יכול להיות ואני שוקל כל מיני דברים. אבל תראה, צריך לדעת למנף את הדברים שעושים, ואם אני באמת רוצה להיכנס לתחום של האוכל בחיים, השתתפות בתוכנית יכולה לעזור לי בעתיד".
לפי חוקי הפורמט למתמודדים בתוכנית אסור לטעום את המנות של המתחרים האחרים, גם לאחר שהמצלמות כבות. כך שאי אפשר אף פעם לדעת איפה כל אחד נמצא ביחס לאחרים, מי בשלן יותר טוב, ומה אפשר ללמוד מהבשלנים שלצדך.
אז אתה מסתכל על השולחנות שלידך ומתפלל בלב אמן שהתנור שלו יתקלקל, אמן שיישפך לו יותר מדי מלח?
"חס ושלום, אף אחד לא מאחל לשני ליפול. כל פעם כשאנחנו מדברים בינינו, אנחנו אומרים שהתחרות היא לא אני נגדם, אלא אני נגד עצמי. אם אני אצליח להוציא מנה טובה אני אעלה הלאה. אף פעם לא ארצה שמישהו אחר ייכשל, אלא שאני אצליח. כולנו חברים ממש טובים ודואגים להיפגש הרבה. אנחנו עושים ארוחות משותפות יחד פעם בחודש".
מי מבשל הכי טוב?
"כולם מבשלים מעולה", הוא מחייך.