כחולות

בפרק השלישי בסדרה "כחולים", שמתעדת מקרוב את עבודתם של השוטרים, החוקרים והבלשים במשטרת ישראל, המצלמות ליוו את אסף ברנס. כחוקר וראש מחלק תשאול, ברנס עובד במשך שעות ארוכות מחוץ לבית, בתחנת המשטרה ובעיקר בזירות פשע. בין הדרמה והמתח סביב פרשיית הרצח שתועדה באותו פרק, אפשר היה להבחין במחיר הכבד שהוא ומשפחתו משלמים על הבחירה במקצוע כה תובעני.

"יש ימים שהוא לא רואה את הילדה"

מורן עמיאל, אשתו של דיויד, שוטר סיור בתחנת 'לב תל אביב' שמתועד גם הוא בסדרה, ידעה למה היא נכנסת. "כשהתחתנתי עם דיויד הוא היה עוזר שף. כשהוא החליט להתגייס למשטרה, ידעתי שהעבודה שלו לא פעם תבוא על חשבון המשפחה, אבל תמכתי בו כי רציתי שהוא יגשים את החלום שלו ושיהיה מרוצה ומסופק מהעבודה שהוא עושה", היא אומרת בראיון ל-mako. לבני הזוג ילדה בת שנתיים וחצי והיום מורן נמצאת בחודשי הריון מתקדמים. "יש ימים שהוא 'מפספס' את הילדה ולא רואה אותה. מצד שני כשאני בעבודה הוא תמיד ימצא זמן להוציא אותה מהגן. בקטע הזה יש התחשבות במשטרה. אני החלטתי לצאת לעבוד כי המצב הכלכלי היום לא מאפשר להסתמך על משכורת אחת. לדיויד חשובה מאוד העבודה. המשכורת היא לא השיקול שהביא אותו להיות שוטר אלא השליחות לתת מעצמו לציבור. הוא אדם קשוב, סבלני, רגשי מאוד, שאוהב אנשים ואת העבודה שלו. המשטרה היא האהבה הכי גדולה שלו".

לשאלה איך בכל זאת הם מצליחים לשרוד בזוגיות שבה אחד מבני הזוג נוכח נפקד, היא משיבה באופן שניכר בו תהליך ההשלמה שעברה לאורך השנים. "למדנו להסתדר, לשרוד, לתמרן. הוא מקבל המון תמיכה ממני ומהמשפחה. כשהוא מגיע הביתה עם אושר וסיפוק וכיף לו, אני שמחה בשבילו. כשהוא לא נמצא בבית בחגים ושבתות או עובד בשעות מטורפות ובמשמרות ממושכות, זה צורם קצת. כשאת רואה משפחות מבלות עם הילדים ואת ישנה לפעמים לבד זה קשה, אבל זה חלק מהמחיר שאנחנו, נשות השוטרים, משלמות. לכל עבודה יש יתרונות וחסרונות".

"הבנתי מה זה להיות אשת שוטר אבל היה לי תנאי"

דנה יחבס, אם לשלוש בנות בגילאי 10, 6 ו-4.5 נשואה גם היא לשוטר בשורות המשטרה. בעלה, דרור, משרת כבלש במרחב 'יפתח' ביפו ומחזיק ברקורד של 22 שנים במשטרה, כולן בשטח. יחבס היא יוצאת דופן: היא החליטה במודע לוותר על הקריירה שלה כדי לגדל את בנותיה ולאפשר לבעלה שקט 'תעשייתי' בעבודה. "היה חשוב לי מאוד שהבנות לא יגדלו בלי אבא ואימא. הקרבתי את הקריירה שלי כדי לשמור על התא המשפחתי ולקיים זוגיות טובה. כשהתחתנתי עם דרור ידעתי לקראת מה אני הולכת, הבנתי מה זה להיות אשת שוטר במשרה מלאה, אבל היה לי תנאי אחד: שנעבור לגור בראשון לציון ליד ההורים שלי והאחיות כדי שיעזרו לי ביום- יום עם הילדות, והוא הסכים. לא רציתי שלבנות שלי יהיה חסך של אימא, לכן התפטרתי מהעבודה שלי כדי לגדל אותן", היא מספרת.

דנה התרגלה לכך שבעלה לפעמים לא נמצא בשבתות, שמדי פעם בחגים הוא נאלץ לעבוד 'שלדי' (מתכונת מיוחדת של המשטרה שדורשת זמינות במשך 12-16 שעות ביממה) ושפעמים רבות הוא בכלל לא רואה את הילדות היות והוא יוצא מהבית בשעת בוקר מוקדמת וחוזר מאוחר בלילה. "ידעתי שאני הולכת לשלם מחיר כבד אבל היה חשוב לי לתת גב לבעלי, לתת תמיכה ועידוד מהבית כדי שיוכל לעשות את העבודה שלו, שבה הוא רואה שליחות לאומית על הצד הטוב ביותר. הוא אוהב את העבודה שלו, יש לו ממנה סיפוק גדול, וזה חשוב לי מאוד", היא מסבירה. "מה שכן, בסופי שבוע או בשעות הפנויות שלו הוא אבא הכי טוב בעולם. לאירועים החשובים של הילדות הוא תמיד מגיע, לוקח יום חופש או יוצא מוקדם מהעבודה כדי להיות נוכח ולגרום להן להיות מאושרות. הוא מתנתק לגמרי מעבודת המשטרה, משחק עם הבנות, מבלה איתן".

כשדרור בבית הוא משתדל לסייע לאשתו בכל מה שהוא יכול, אף שלדבריה, לרוב הוא מגיע הביתה כשהכל כבר מוכן ומסודר. "יש לו מפקדים מדהימים ומתחשבים שמעודדים ומחזקים וזה חשוב מאוד. בכלל דרור הוא אדם רגיש מאוד", מספרת דנה, "כשהוא חוזר הביתה מהעבודה עם ניצוץ בעיניים, אני מבינה עד כמה הוא אוהב את המשטרה ואת העבודה שלו. אני נותנת הרבה מעצמי כדי שהתא המשפחתי שלנו יהיה שלם ושננהל חיי משפחה תקינים".

התקופות הכי קשות מגיעות כשדרור נדרש לעבוד במתכונת המכונה במשטרה 'שלדי' ומגיעה לרוב בעקבות אירועים בטחוניים, מתיחות או אירוע פלילי חמור שהוא חייב לטפל בו. "זו תקופה קשה מאוד. לפעמים אני לא רואה את דרור 12 ו-16 שעות. גם בימים רגילים, כשהוא אמור לעבוד רק תשע וחצי שעות ביום, זה לא קורה אף פעם. תמיד צץ משהו שגורם לו להישאר עוד כמה שעות. התרגלתי לזה. לזכות המפכ"ל הנוכחי ייאמר שאכפת לו מאוד מהשוטרים וממשפחותיהם והוא עושה הכול כדי לסייע להם ולתמוך בהם", מסבירה יחבס.

 "מגיע להן צל"ש אחד גדול"

גם בדרגות הבכירות במשטרה קיימת ההבנה שמה שמאפשר לשוטרים, הבלשים והחוקרים להתמסר לעבודתם זאת העובדה שיש להם גב חזק מבית. "תאמין לי שבלי התמיכה והחיזוק של נשותיהם, שוטרים רבים היו עוזבים את המשטרה או מפרקים את החבילה ומתגרשים", מסביר קצין משטרה בכיר. "הנשים שלנו הן הגיבורות האמתיות. הן אלה שלרוב נושאות באחזקה שוטפת של הבית על כל המשתמע מכך. החיזוק, התמיכה, העידוד שהן מעניקות, מאפשר לנו לעשות את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר", הוא אומר ומוסיף, "לא כל אישה יכולה לחיות במערכת יחסים כזו, שהבעל לרוב לא נמצא, לא בחגים, לא בשבתות, שבכל רגע נתון הוא מסכן את חייו למען האזרחים והמדינה ויש אפשרות שהוא גם לא יחזור הביתה בכלל. אני לא מכיר הרבה נשים שהיו שורדות את הזוגיות הזו, ואלה שכן - מגיע להן צל"ש אחד גדול".

עמיאל, שבקרוב תביא לעולם צאצא נוסף שיגדל בתוך מציאות משפחתית דומה לזו שבה היא ובעלה דיוויד מגדלים את בתם אמה, מצליחה לזקק את מה שהיא מרגישה שהכי חשוב במערכת היחסים המורכבת הזו עם הגלגל השלישי, המשטרה. "צריך בעיקר להתחשב יותר", היא אומרת, "להיות קשובה ולתמוך בו ולגלות המון סבלנות והכי חשוב מהכל - לא להישבר. בשבילכם ובשביל הילדים".