מילים של גנרלים

"לא הכרתי ייעוד נשגב יותר וקדוש יותר לבן תמותה מאשר החובה לשרת את עמי"

רא"ל במיל' יעקב דורי ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1948 ל-1949, באיגרת הפרידה לצה"ל עם פרישתו מטעמי בריאות ב-1949.

"מדינאי ארצות ערב ויועציהם מצחצחים חרבות לקראת הסיבוב השני. פנינו לשלום, אך ניכון למלחמה"

רא"ל במיל' יגאל ידין ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1949 ל-1952, בפקודת יום לחיילי צה"ל עם כניסתו לתפקיד רמטכ"ל.

"חיל הרגלים זקוק לאמונה בייעודו, לרוח צוות מפותחת, לרעות ולעזרה הדדית"

רא"ל במיל' מרדכי מקלף ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1952 ל-1953, במהלך כהונתו.

"זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו"

רא"ל במיל' משה דיין ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1953 ל-1958, בהספד שנשא על קברו של רועי רוטברג ז"ל ב-30 באפריל 1956. רוטברג שימש כמפקד אזור (רכז בטחון) בנחל עוז ונרצח על ידי מסתננים פלסטינים.

"יש אומץ לב של הרגע. יש אומץ לב שבהתמדה. המשותף להם הוא ההתמודדות עם תנאים קשים"

רא"ל במיל' חיים לסקוב ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1958 ל-1961, מתוך ספרו "מנהיגות צבאית" בהוצאת משרד הביטחון ב-1985.

"נשקה של המדינה הופקד בידינו, מתוך ידיעה ודאית שהלוחם הישראלי יידע לטפחו, לדורכו ולהפעילו בעוצמה מלאה, כשהתושיה, המסירות, הענווה והעוז יפצו את החסר בכמות"

רא"ל במיל' צבי צור ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1961 ל-1964, בפקודת יום לחיילי צה"ל עם כניסתו לתפקיד רמטכ"ל.

"להראל היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, והדרך לירושלים וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה במלחמת העצמאות נשאר שם, ויישאר שם לתמיד"

רא"ל במיל' יצחק רבין ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1964 ל-1968, על תקופתו כמפקד בחזית הדרך לירושלים ב-1947. מתוך שיחות שערכה עימו ניבה לניר לקראת ההתמודדות במפלגת העבודה ב-1980.

"גנרל עייף הוא גנרל מטומטם"

רא"ל במיל' חיים בר לב ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1968 ל-1972, על תקופתו כמפקד חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, שבה בחר לישון כשלוש שעות כדי להתרענן.

"אנחנו נמשיך לתקוף, ואנחנו נמשיך להכות, ואנחנו נשבור להם את העצמות. אני עוד לא רוצה להתחייב כמה זמן זה יקח"

רא"ל במיל' דוד אלעזר ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1972 ל-1974, על החזית מול מצרים במלחמת יום הכיפורים.

"הר הבית בידינו"

רא"ל במיל' מוטה גור ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1974 ל-1978, כמפקד חטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים.

"כאן זה לא שיחת קיבוץ ולא מקיימים הצבעות, אנחנו עושים מה שהממשלה אומרת לנו לעשות, עכשיו תקפצו הביתה, תגידו יפה שלום למשפחות ותחזרו לעבודה"

רא"ל במיל' רפאל איתן ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1978 ל-1983. במשפט הזה חתם איתן ז"ל שיחה עם חטיבת צנחנים במילואים שגויסה בפעם השנייה למלחמת לבנון.

"דרך שרותי ניתנה לי הזכות להכיר אנשים רבים. דע לך, לא ראיתי אחד שהצטער על כך שבחר להיות לוחם"

רא"ל במיל' משה לוי ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1983 ל-1987, באגרת לחייל הלוחם.

"המלחמה היא הדבר השנוא עליי ביותר, אולם אני יודע כי זו משימה שיש לעשותה על הצד הטוב ביותר"

רא"ל במיל' דן שומרון ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1987 ל-1991, על השתתפותו במלחמות ישראל.

"עד ש'נמר עם גדי ירבץ', כדאי שנהיה נמרים"

רא"ל במיל' אהוד ברק, רמטכ"ל בין השנים 1991 ל-1995. אמר את הדברים כשר ביטחון באזכרתו של סמ"ר לירן בנאי ז"ל, שנפצע בפיצוץ מטען בסמוך לרצועת עזה ונפטר מפצעיו.

"סליחה, יצחק. סליחה שלא האמנו שכך יכול לקרות אצלנו, בתוכנו"

רא"ל במיל' אמנון ליפקין שחק ז"ל, רמטכ"ל בין השנים 1995 ל-1998, במלאות 3 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

"לנו יש דנ"א שלא מאפשר לנו לוותר על הבנים שלנו. ביום שהמדינה תוותר על אחד מבניה, הבנים יוותרו עליה"

רא"ל במיל' שאול מופז, רמטכ"ל בין השנים 1998 ל-2002, בראיון למזל מועלם במהלך תפקידו כיו"ר וועדת החוץ והביטחון.

"אחד הדברים שהיו קשים לי כרמטכ"ל היה לשלוח אנשים קדימה ולעמוד כמשקיף מלמעלה, אך אחד הדברים שנתנו לי את היכולת כמרכיב בדוגמה האישית הוא שאני הייתי שם בסיטואציה הזו כבר... וזה נתן לי את היכולת לומר את המילה 'אחרי'"

רא"ל במיל' בוגי יעלון, רמטכ"ל בין השנים 2002 ל-2005, על פציעתו כסמח"ט צנחנים בלבנון.

"אם את רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה – אני מרגיש מכה קלה בכנף המטוס כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר וזהו"

רא"ל במיל' דן חלוץ, רמטכ"ל בין השנים 2002 ל-2007, בתקופתו כמפקד חיל האוויר.

"במזרח התיכון אני לא נוסע לשום מקום, גם בארץ, בלי ה-D9. איך שלא יהיה, יש לו תשובה לכל המכשולים"

רא"ל במיל' גבי אשכנזי, רמטכ"ל בין השנים 2007 ל-2011, במסגרת אחד מביקורי הפרידה שלו ביחידות צה"ל לפני סיום תפקידו כרמטכ"ל.

"יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה"

רא"ל במיל' בני גנץ, רמטכ"ל בין השנים 2011 ל-2015. במה שקיבל את הכינוי "נאום הכלניות", שבו קרא לתושבי הדרום לשוב לבתיהם באחת מהפסקות האש במבצע "צוק איתן".

"גבר בן 18 שמתגייס לצה"ל הוא חייל ולא הבן של כולנו"

רא"ל גדי אייזנקוט, רמטכ"ל החל מ-2015, בדברים שמסר לעיתונות בעקבות הכרעת הדין בפרשת אלאור אזריה בינואר 2017.

סרטו של יואב לימור, "להיות רמטכ"ל", ישודר בשבת בקשת, ערוץ 12