את ההזמנה לאודישנים של "היום בעוד שנה" (רביעי ב-21:00, ערוץ 12) ראתה ליטל בהגי (27) מהספה בסלון. "הם כתבו: 'אנחנו מחפשים אנשים שיודעים איפה הם רוצים להיות בעוד שנה מהיום', ואני יושבת, כולי קובבה על הספה, ואומרת למה שאני לא אתחיל את זה עכשיו? בהתחלה, לא באמת ידעתי מי יצפה בזה, ובאיזה סדר גודל זה הולך להיות. ואז הגעתי לאודישנים. אני זוכרת שאחד מהם אמר לי: 'את יודעת שאת הולכת להתחייב מול כל מדינת ישראל שאת מורידה במשקל ומשתנה?', המשפט הזה פשוט נחקק לי בראש. אמרתי אני הולכת על זה עד הסוף".
ואכן, כעבור שנה, בהגי הצליחה להשלים את השינוי שלה – להפוך לאדם חדש תוך 365 ימים. מה זה אומר? מצד אחד, להשיל מעצמה 35 קילו, ומצד שני לעבור תהליך נפשי שיעזור לה להתגבר על הילדות הקשה שחוותה. "אני זוכרת את הכל", היא חוזרת אל הרגע שבו גילתה על האימוץ, "בגיל חמש ההורים שלי הושיבו אותי במרפסת של הבית, ואמא אמרה לי: 'ליטל, את יודעת שאני לא באמת אמא שלך'. אז שאלתי אותה מה זאת אומרת, והיא הסבירה: 'יש לך אמא אחרת ברומניה, היא ילדה אותך, אבל היא לא יכלה להחזיק אותך כי לא היה כסף ולא היה אוכל, אז אנחנו באנו ולקחנו אותך לפה'".
>> החלטתם לעשות שינוי והצלחתם? שתפו את הסיפור שלכם כאן
איך מגיבה ילדה בת חמש להודעה מטלטלת שכזאת?
"אמרתי לה: 'רגע, אז יש לי עוד אמא ואפשר ללכת לראות אותה?'. אז הם אמרו לי שבגיל 18 ניסע ונראה אותה. ממש. זה לא קרה. ההורים שלי היו מאוד מגוננים – את רק שלנו ואין לך אף אחד אחר, ואת רק שלנו. מסתבר, שזה לא באמת כל הסיפור. האימוץ שלי היה סוג של מכירה, סוג של הברחה, אני לא באמת יודעת איך לקרוא לזה".
איך זה באמת הגיוני?
"היו זוג ישראלים, לא יודעת מאיפה, הם ברחו אחרי שהביאו אותי. הם אלה שתיווכו בין האמא הביולוגית שלי לאבא שלי. ההורים שלי שילמו סכום כסף כדי לאמץ ילדה. שנים אחרי, אחותי הביולוגית סיפרה לי שהיא זוכרת את האמא הביולוגית שלי נכנסת הביתה, ואומרת: 'הבאתי טלוויזיה חדשה'. כשהיא שאלה אותה איפה אני, אמא אמרה: 'מה את צריכה אחות, הנה הבאתי טלוויזיה'. זה היה מהכסף שהיא מכרה אותי".
אחרי כל זה, למה את עדיין רוצה לטוס ולהכיר את האמא הביולוגית שלך?
"אני לא יודעת להסביר, אולי זה צורך של ילד באמא. בתוך תוכי אני מאמינה שכל אדם יכול להשתנות. לא כולם מאמינים בזה, אבל אני באמת מאמינה שאדם יכול להשתנות תלוי איך מתייחסים אליו ואיך מקבלים אותו. גם אם היא עשתה לי את הכי רע שבעולם, עדיין אני רוצה את אמא שלי, את זאת שילדה אותי, זאת שסחבה אותי תשעה חודשים בבטן, זאת שיכולה לספר לי על הלידה שלי, על מה קרה שם בדיוק. רציתי אותה כמו שהיא. רציתי מישהי שדומה לי".
"אמא מצאה את האומץ לבקש ממני סליחה"
את המפגש עם אמה הביולוגית סידרה אחותה החורגת. היא יצרה איתה קשר אי שם בשנת 2009 דרך פרופיל פייסבוק שפתחה בהגי במיוחד, פרופיל שנשא את שמה הביולוגי – ג'ורג'יאנה. "הדבר הראשון ששלחתי לה בהודעות זה 'איפה אמא שלי?'. לא עניין אותי לא אבא ולא אחות, איפה אמא שלי? אז היא אמרה לי: 'שאלוהים ירחם על אמא שלך, היא שטן, היא מכרה אותך'. פשוט כאב לי הלב כי זה היה החלום, פשוט רציתי למצוא את אמא שלי, אני לא רציתי שום דבר אחר".
למרות המילים הקשות, האחות החליטה לשתף פעולה. היא ביררה איפה האם גרה, וכך בגיל 20 טסה בהגי לרומניה כדי לפגוש את המשפחה, ובמיוחד את האחת שנשאה אותה במשך תשעה חודשים בבטן. אלא שדווקא שם, דווקא היא, בכלל לא רצתה קשר. "דפקנו לה בדלת בהפתעה. הייתי ממש שמנה, והתביישתי, הייתי עם משקפיים, וכמו שאמרתי בתכנית, הורדתי את המשקפיים כדי שלא תחשוב שאני מכוערת. בגלל שהורדתי את המשקפיים ראיתי אותה במטושטש".
"אחותי דיברה איתה ברומנית כי אז לא ידעתי את השפה. היא אמרה לה שאני בסה"כ רוצה להגיד לה שלום ולהכיר אותה, שאנחנו לא רוצים ממנה שום דבר. אז היא אמרה: 'לא, לא, לא, אני לא רוצה שום קשר', וסגרה את הדלת. אחרי זה היא שלחה סמס לאחותי שאם אנחנו לא הולכות מהבניין היא מצלצלת למשטרה. אז יצאנו מהבניין וכשנסענו במונית היא שלחה לאחותי הודעה: 'אני לא בטוחה שזאת הילדה שלי, היא מכוערת ושמנה'. התחלתי לבכות כמו שבחיים שלי לא בכיתי. לא האמנתי שזה מה שיקרה. להגיד שאני שמנה ומכוערת? שאני בכלל לא הילדה שלה? זאת סיטואציה שבחיים לא דמיינתי שתקרה".
עוד ב"היום בעוד שנה":
- הלם: מה הישראלי הממוצע עובר בשנה?
- מצאנו את הנוסחה לאושר אמיתי, ולא זאת לא בדיחה
- השינוי של הנרי חן: צפו בקטעים שלא שודרו על המסך
בשלב הזה, כנראה רבים כבר היו מוותרים, חוזרים לארץ ומנסים למחוק את מה שקרה במדינה הרחוקה והזרה. אלא שבהגי לא התכוונה לוותר. כמו שכבר הסבירה, היא רצתה להכיר את האחת שדומה לה. וכך גם קרה. זמן מה לאחר שחזרה לישראל, ניתקה קשר עם אחותה, שלדבריה, ניצלה אותה כדי להשיג חיים טובים יותר, ובדרך הצליחה לפרק לגורמים את המשפחה בארץ. מכאן, החליטה בהגי לתת לאימה הזדמנות שנייה. "היא מצאה את האומץ לבוא ולבקש ממני סליחה, והיא גם ביקשה ממני סליחה. כשהיינו בלונדון, וגם כשדיברנו בטלפון".
"בריון הוא זה שלא זוכר, מי שפגעו בו יזכור לכל החיים"
את סגירת המעגל של בהגי ראינו בתכנית "היום בעוד שנה", שם תיעדה את התהליך שעברה, כולל הפגישה עם אמא שלה ברומניה. היום, הן שומרות על קשר טלפוני, כך שאת הפינה הזאת היא יכולה להניח בשקט צד. אבל חוויות הילדות שלה לא מסתכמות כאן. עוד זיכרון ילדות שבהגי ביקשה להתמודד מולו הוא התקופה הקשה בבית הספר היסודי. שם, ספגה הקנטות על בסיס יומי, כך שהגיע היום שבו מנהלת בית הספר החליטה להתערב.
"אני זוכרת שבכיתה ג' הייתי בכיתה והמנהלת נכנסה, היא אמרה לי: 'ליטל תצאי בבקשה מהכיתה'. למה רק אני יוצאת? לא ידעתי, הייתי בכיתה ג'. אז יצאתי והאזנתי ככה מהדלת, כי זה מסקרן, ופתאום היא פותחת במשפט: 'שלום ילדים, אני באתי להסביר לכם מה זה ילד מאומץ, כמו שאתם יודעים ליטל מאומצת'. הרגשתי שהלב שלי נופל לתחתונים, הלכתי לשירותים ונעלתי את עצמי. כולם חיפשו אותי, ופשוט התביישתי להראות את הפרצוף שלי. עכשיו, יש לי דמעות כשאני מספרת לך על זה".
איך דבר כזה משפיע על ילדה ביסודי?
"הייתי מגיעה לשער של בית הספר וחושבת אם להיכנס או לברוח, אבל בגלל שידעתי שאם אני בורחת יהיה לי עוד יותר גרוע בבית אז אמרתי אני נכנסת לבית הספר. זה שיקולים של מה יותר גרוע פה או פה. אני זוכרת נגיד, שכמה בנות עלו על הבמה של המגרש בחצר, ושרו: 'לליטל אין אמא, ליטל מאומצת'. אני מבינה, ילדים הם כאלה, אין להם חוש של צדק, של הבנה, של הכלה, אלה ילדים. הם ימצאו חור קטן לפגוע, הם יפגעו, כי זה מה שהם. אבל אני סולחת על הכל. מכאן, אני רק יכולה לצמוח, הם אלה שחישלו אותי, כי אם הם לא היו צוחקים עליי אז אולי לא הייתי חזקה היום".
את באמת מרגישה שהתחזקת, ששמת את הכל מאחור?
"לגמרי. כי פתחתי הכל ונכנסתי ממש בפנים ועמוק, ובכיתי, וצרחתי, והוצאתי את זה, אז עכשיו אני מדברת על הכל ממקום אחר לגמרי, ממקום של הבנה. ואני סולחת, אני מבינה הכל, אני יודעת שזה לא ממקום של רוע. היום, אני יודעת שאם אני אדבר עם אחת מהילדות שפגעו בי, הן יבקשו סליחה, הן לא התכוונו. תמיד הבריון הוא זה שלא זוכר, אבל זה שפגעו בו, הוא יזכור את זה לכל החיים. את יכולה להגיד מילה אחת למישהו, את בכלל לא תזכרי שאמרת את זה, אבל הוא ייקח את זה לכל החיים".
"היום בעוד שנה": שינוי של שנה ברגע אחד, ערוץ 12
