בת ארבעה חודשים היתה דינה סנדרסון, כשאבא שלה התראיין אצל אחד, יאיר לפיד ואמר: "כל מה שהיא עושה זה שוכבת על הגב ומחייכת כל הזמן. זה נהדר, אבל בשלבים מאוחרים יותר זה עלול להיות קצת לא לעניין". דינה הפנימה. לקח קצת זמן אבל בגיל תשע היא התייצבה בתיאטרון, ומאז לא הפסיקה להוכיח שהיא עושה הכול חוץ מלשכב על הגב. בגיל 17 היא הפכה לשחקנית מן המניין ב"קאמרי" ובמשך עשור קפצה מהפקה להפקה. לפני שבעה חודשים היא החליטה שמספיק לה. היא לקחה לשיחה את מנהלי התיאטרון, והודיעה להם שנגמר. אחר כך הלכה הביתה והחלה לכתוב. לא הרבה זמן אחרי, הגיעה ההצעה מ"מועדון לילה" בערוץ 2 והכל התחיל ליפול למקום.
"ראיתי מה זה להזדקן בתיאטרון, ראיתי את הקולגות שלי מדי ערב וזה פשוט קשה. אני לא רואה את עצמי בגיל שבעים נכנסת לוואן בחמש אחר הצהריים, נוסעת לקריית מוצקין וחוזרת באחת בלילה. נכון שיש בזה משהו מדהים, כי זה משאיר אותך חי ופועל ונושם, אבל אני פשוט לא רואה את זה קורה. בגלל שהייתי שם בגיל מאוד מאוד צעיר, הרגשתי שאני חייבת להכיר את החיים שלי בלי זה. הכתיבה זה משהו שהרגשתי שקיים בי. עד אז תיאטרון היה הזהות שלי, והייתי חייבת ולחפש מחדש לראות מי אני".
אז סנדרסון, עוד שניה בת 28, התיישבה והחלה לכתוב סדרה קומית עם חבר, שכבר מצאה לעצמה בית ("הכל עוד סודי"). אבל עוד לפני, ממש ביום העזיבה את התיאטרון היא כתבה גם סטטוס ארוך בפייסבוק שמסכם את התקופה, ובעקבותיו הגיעה האהבה. "זה היה סטטוס שחבר טוב קרא לו 'מכתב ההתאבדות'. מן מכתב ארוך של פרידה מהחיים הקודמים שלי, כי ככה הרגשתי, וקיבלתי עליו המון תגובות ושאלות. אחד המגיבים היה דניאל, שלפני זה הכרנו רק בשלום שלום. עניתי לו, כי אני מנומסת ועניתי לכולם, וככה זה התחיל".
דניאל הוא המוסיקאי דניאל סלומון (41), והשניים, כמצוות התל אביבים החרדים מקשר והמתקשים עם מחויבות, עוד לא גרים יחד. כל אחד מחזיק בדירתו וככה הם משמרים אהבה כבר שבעה חודשים.
הכרתם בפייסבוק. כמה סחי.
"לגמרי. הפייסבוק הוא הינטע החדש. עניתי לו, המשיכה ההתכתבות ובעקבותיה ההתאהבות".
דיברת בעבר על קושי שלך להחזיק מערכות יחסים זוגיות. עם דניאל זה אחרת?
"כן, ברור שזה קודם כל המפגש בין שני אנשים, אבל זה גם המקום שאני נמצאת בו בחיים ששונה מאיפה שהייתי אז. אנחנו גרים בנפרד ואני לא ממהרת. יש לזה הרבה יתרונות ואני לא אעמיד פנים שהפכתי לאדם אחר. זוגיות זו תיבת פנדורה מתמשכת ומורכבת אבל אני חושבת שזו העבודה הקשה ביותר והמשתלמת ביותר. גיליתי שגם אני ככל הבחורות. מאוד אהבתי לחשוב שחתונה זה לא דבר שמעניין אותי. ברמה הלוגית, זה עדיין ככה, באמת אי אפשר לתת סיבות טובות לנישואים, אבל אני רואה איך יש בי כן את הרצון העמוק והשורשי הפראי והחייתי והמנותק מהיגיון שכן רוצה את זה, ואני מוכנה להודות בזה. ברוכה הבאה לעולם, הסחים בסופו של דבר הם אלה שהכי נהנים".
אז גם ילודה היא אופציה?
"כן, יש לי שני אחיינים שעוררו בי חשק עמוק ואני רוצה ילדים בעצמי, אבל אני אנסה למצוץ עוד קצת הנאה מהחיים שלי, לפני השיעבוד".
בינך ובין דניאל יש 13 שנים.
"כן, תמיד היו לי מבוגרים כאלה, לא קשישים ברמה של אבא שלי, אבל מבוגרים, גם יותר מדניאל. לא יודעת מה הסיפור שלי עם הדבר הזה. רב הזמן אני לא מרגישה את הפרש הגילאים, רק מידי פעם אני מזהה בעצמי איזו ילדותיות פחות מסונכרת עם הסיטואציה, שאצל דניאל אין. אבל הוא גם שטותניק חמוד".
מעולה, אז בקרוב הדואט.
"נשמע לי מביך. מצלצל לי לא טוב. לא בגלל שהוא עשה אחד כבר עם דנה (דנה עדיני, האקסית של סלומון ומי ששרה איתו את הלהיט 'רבות הדרכים'), שהיא באמת זמרת, פשוט יש לזה סאונד פאתטי כשאנחנו מדברות על זה. אבל את יודעת איך זה, עכשיו אני אומרת את זה וקאט, סינגל חדש ייצא לרדיו, דניאל סלומון ודינה סנדרסון בדואט חדש".
אם לא הרגת, הקהל יהרוג אותך
רגע לפני הדואט, נכנסה סנדרסון לעין הסערה אחרי הריאיון שנתן ארז טל ל"ישראל היום". בתגובה לסוגית הפאנל הגברי בעיקרו של "מועדון לילה" (שכולל, מלבד סנדרסון, את טל, ישראל קטורזה, אבי נוסבאום, צביקה הדר ואורי חזקיה), טל ענה שקשה היה למצוא אישה לפאנל, ושיש פחות נשים מצחיקות מגברים מצחיקים בעולם הבידור.
"יש המון נשים מצחיקות, זו לא שאלה בכלל. העניין הוא הרבה יותר היסטורי ובינלאומי מ'מועדון לילה'. זה עניין תרבותי, זה עניין של חינוך, וזה לא אומר שאנחנו לא מצחיקות. פשוט הרבה מאוד נשים חונכו להיות יפות וטובות ואנחנו בדיוק בתקופה שאנחנו מנסות לפרוץ את זה. בשביל להצחיק צריך להתלכלך. קומדי איזנט פריטי. נשים מצחיקות? יש מלא. יעל לבנטל מצחיקה אותי מאוד, שמרית לוסטיג, תיקי דיין, רבקה מיכאלי. ג'וליה לואי דרייפוס היא כנראה השחקנית הקומית הכי טובה שאי פעם נולדה, ג'ואן ריברס ז"ל. ברור לי שאם במועדון לילה לא היו מוצאים אישה מתאימה, היו מוותרים על אישה בפאנל. אני ראיתי את החיפוש בהרכבת הקאסט. הייתי בהמון טסטים וכל פעם נבחנתי עם אנשים אחרים שהיו מועמדים להיות פאנליסטים, גברים ונשים. זה דבר מאוד קריטי שעליו יקום ויפול הדבר, ואני רוצה להאמין שלקחו אותי כי אני מתאימה".
אז עכשיו כל כובד משקל ההוכחה שנשים הן מצחיקות מוטל על כתפייך הצנומות.
"להצחיק זה לא דבר פשוט, אין אפור. יש צחקו או דממה. קראתי אוטוביוגרפיה של סטיב מרטין והוא מספר על המושג 'איי קילד', יעני 'הרגת'. הוא אומר אם לא הרגת, הקהל יהרוג אותך".
היו כבר נשים במועדון לילה, ולא רק מאיה דגן. נועה וולמן, לירון ויסמן - הן נשכחו, שלא לומר, נהרגו על ידי הקהל.
"תראי, אני לא רוצה להשוות את עצמי לאף אחת ממי שישבה שם לפני, כי זה רק יסרס אותי. צריך לזכור שהכל מתחיל בכתיבה, אנחנו לא קיימים שם בלי הכותבים. לכל אחד מאיתנו יש כותבים משלו, שלי זה רשף ישי ומשה מלכה והם בין הדברים הכי טובים שקרו לי. הם רגישים ועדינים, והם בונים לי דמות. מידי פעם אני זורקת איזה פאנץ' אבל זה ת'כלס הם".
אז בעצם למה להתאמץ כל כך למצוא אישה מצחיקה? מישהו כותב את הטקסטים שלכם.
"האידיאל הוא שמישהו מצחיק יגיד משהו מצחיק. המבצע בא ונותן לזה עוד משהו, לשם שואפים. אני מרגישה מתאימה, למרות שלהצחיק זה לא דבר פשוט ולמרות שזה ממש אחרת מכל מה שעשיתי"
זה שאת מצחיקה זה אומר ששוחררת מהצורך 'להיות יפה'?
"תראי לא גדלתי במשבצת 'היפה של השכבה', ובגיל מאוד צעיר אני זוכרת שהסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי 'אוקיי, אני חייבת לפתח אישיות'. כל אחד צריך להבין את המגבלות שלו, ואני הבנתי באותו הרגע. כמובן שההורים שלי אמרו לי שאני יפה, כולם משקרים לנו כל הזמן, בעיקר ההורים וזה תפקידם. לתת לנו עוד קצת רוך לפני שהגועל מגיע. אבל זה לא משוחרר לגמרי המקום הזה, אני מתחזקת את עצמי ברמת הסביר. פילאטיס וזה. עם המשקל אין לי אישיו, יש לי איזה משמעת עצמית ספרטנית טבעית כזו, משהו מאוד ווירדואי, ואני מקפידה מאוד בקלות ובטבעיות, אבל גם זה כנראה לא בגנים שלי. היום אני הרבה יותר רכה עם עצמי, וכן, לפעמים אני מרגישה יפה. זה משהו שאני משלמת עליו הרבה מאוד כסף לפסיכולוגית שלי, להגיע לסטייט אוף מייינד הזה".
משפחה עם חור
סנדרסון נולדה בתל אביב לאבא דני המפורסם ואמא נעמי, עיתונאית שנפטרה מסרטן כשדינה היתה בת 18. אחיה הבכור, אדם סנדרסון, הוא במאי ותסריטאי מצליח, שביים עם מולי שגב את 'זוהי סדום' ובימים אלו משיק את 'בתולות', סדרה חדשה בהוט, ופיצ'ר שני.
שניכם סובבים באותה תעשייה, ועכשיו גם עברת לצד שלו, לכתיבה. יש קנאת אחים?
"מעולם לא קינאתי בו. אני אחת המעריצות שלו, הוא גדול ממני בשש שנים ומגיל קטן תמיד הערצתי אותו. אנחנו חברים מאוד טובים ועכשיו כש'עברתי לצד שלו' הוא נותן לי הרגשה שהוא שם בשבילי והוא קורא ומחלק לי הערות טובות ומחמיא ומפרגן. זה לא רק מס שפתיים של 'דברי איתי אם את צריכה משהו'. הוא באמת שם בשבילי. הוא ואבא שלי הם הגב שלי בעולם, וזו תחושה מאוד נעימה שהם הגב שלי, המשפחה שלי".
משפחה עם חלק מהותי חסר.
"מאוד. זו הנקודה הכי קשה, פרק ב' של ההורות הוא הפרק שבו הילדים שלך כבר נעשים אנשים, והם יכולים להחזיר טיפה על כל מה שעשית בשבילם. טיפה, כי הרי לא באמת אפשר להחזיר על הכל. וקשה לי שאמא שלי לא פה בשביל ליהנות מזה. היא היתה אמא הכי טובה, לביאה, והיא קיבלה אותי רק עד גיל ההתבגרות, שזה כאילו הגיל הכי מגעיל, וגם אז, עם כל טריקת דלת אלימה היא עדיין חשבה שאני הילדה הכי מדהימה וטובה שיש".
את אחראית על השידוך של אבא שלך עם ענת עצמון. הם כבר שלוש שנים יחד.
"כן, לגמרי. זה הצליח מאוד, ואני מאוד מבסוטה".
פתחת סוכנות? גם על החברה החדשה של גידי גוב את אחראית?
"לא, ממש לא. עוד לא הכרתי אותה אבל אני מאוד שמחה בשבילו. גידי הוא החבר הכי טוב של אבא שלי ומבחינתי הוא כמו בן משפחה, אנחנו מאוד קרובים, המשפחה שלו והמשפחה שלי, אני מאוד אוהבת אותו ואני מאחלת לו רק אושר ושמחה".
אז עכשיו כשאת כבר לא צריכה לנסוע לקריית מוצקין כל ערב, איפה את מבלה?
"אני לא אוהבת לצאת מהבית. למרות שאני גרה בלב תל אביב וכאילו הכל נמצא מתחתיי אני לא מעוניינת באירוע. אני רואה ריאליטי, המון ריאליטי, ואני נשארת בפנים".
איפור ושיער: שושי אופיר. סטיילינג: לימור ריחאנה. בגדים: גליתה, דיזל, סטייל פור רנט דיזינגוף 162, פיו פיו, VANS, קליגולה