מעטים האנשים שיודעים את הסוד הכי שמור במדינה: מי נמצאים מאחורי המסכות ב"הזמר במסכה". מדובר בקומץ אנשי הפקה שעובדים בדיסקרטיות מלאה וסוחבים משקל רב על הכתפיים. המפיק המוזיקלי טל פורר הוא אחד מאותם אנשים, אבל אם תנסו לחלץ ממנו את זהות המשתתפים - הוא כבר יידע מה לענות. "אנשים מנסים כל הזמן, אבל אני ישר הופך את זה לתחרות ניחושים", מגלה פורר בריאיון ל-mako, "אני אומר להם שאני אוסף פתקים עם ניחושים ושאוסיף את זה לרשימה. תמיד אני יוצא מזה".
בנוסף להיותו שומר סוד, תפקידו בהפקה זה להוציא את הביצוע הכי טוב מהמפורסם שנמצא איתו באולפן ההקלטות, ובאותה נשימה לדאוג שאף אחד לא יזהה את הקול שלו. זה לקח אותי לשאלת המיתוס המתבקשת - האם מעוותים את הקול של המשתתפים או לא? "אין דבר כזה לעוות את הקול. אסור לי, אני לא נוגע", מבהיר פורר, "המקסימום שאני עושה זה לדייק את הזיופים הקיצוניים".
"אני יכול לבחור להם שירים שמאוד רחוקים מאיך שמכירים אותם. למשל, זמרים ושחקנים ישירו לרוב באנגלית, דווקא בגלל שהקול שלהם כל כך מזוהה בעברית. אוטומטית כשאתה שר באנגלית, משהו כבר משתנה. לצורך העניין, יורם ארבל שר את 'Señorita', ובשירה שלו עשה משהו טיפה ספרדי כזה, שינה טיפה את האינטונציה".
המשתתפים מעורבים בבחירת השירים, או שזו החלטה שלכם?
"בהתחלה אנחנו עושים פגישה עם המשתתף ומגבשים רשימה די גדולה של שירים. מתוך זה, אנחנו עושים את הבחירות ביחד. לפעמים יש התנגדויות ספציפיות או רעיונות שהם מביאים בהמשך העונה".
מה יותר מאתגר: לעבוד עם מישהו שהוא לא זמר, או לעבוד עם זמר שכולם מכירים את הקול שלו?
"אלה אתגרים מאוד שונים. אצל מפורסמים שהם לא זמרים, כמו חיים כהן ובועז ביסמוט, אני קודם כל דואג שישירו בצורה הכי טובה שיש. אחרי זה - שלא יזהו את הקול שלהם. עם זמרים זה אתגר שונה לגמרי, כי הקולות שלהם ממש מוכרים. עם מושיק עפיה זה היה מטורף. אמרנו לו שמעכשיו הוא לא מסלסל יותר ולא שר עם ויברציה, וזה ממש חלק ממנו ומאיך שהוא יודע לשיר. בנוסף, אמרנו לו שישיר באנגלית. אנחנו מביאים את הזמרים למצבים קיצוניים, ומושיק לקח את האתגר הזה חבל על הזמן".
איך לפעמים התנגדות מהזמרים?
"האמת שלא, הם עפים על האתגר".
היו משתתפים שאינם זמרים, שהפתיעו אותך עם יכולות השירה שלהם?
"לגמרי כן. כשלוסי אהריש או סתיו שפיר הגיעו, הייתי בטוח שזאת תהיה מלחמה לגרום להן לשיר כמו שצריך. פתאום גיליתי שיש להן יכולות מטורפות. לוסי בעצמה הייתה בחוסר מודעות, היא לא שרה בחיים באולפן, ופתאום יצאו לה ביצועים מטורפים. המשתתפים מגלים פה שיש להם יכולות שהם לא חשבו עליהן".
אתה מרגיש תחושת אחריות כשהפאנל והצופים מזהים מי מאחורי המסכה?
"אני ממש מתבאס כשמזהים מהר מדי, אני נכנס לזה לגמרי. לפעמים אני שומע רמז בתוכנית, וברור לי שאחריו כל הפאנל יזהה את הבן אדם - אבל אז, בניחושים, אני מבין שהם לגמרי בכיוון השני. הרבה פעמים הם מנחשים נכון אחרי ביצוע, אבל בתוכנית הבאה שומעים שוב ומשנים את הניחוש שלהם. בפרק הראשון בעונה הראשונה, צדי צרפתי אמר את השם צחי הלוי - ומאז ירדו ממנו ולא הזכירו אותו יותר עד סוף העונה".
בנוסף להפקת השירים בתוכנית, פורר לקח בעברו חלק בהפקת האירוויזיון בישראל, פסטיגלים ושירים של אומנים רבים. כיום הוא גם עובד בשיתוף עם יזם ההייטק אודי ענתבי, עמית שיין מתחום ניהול האומנים והמפיקים סתיו בגר וינון יהל בלייבל שהקימו בשם "Session 42", הכולל בתוכו מרכז אומנים, צוות קריאייטיב, סושיאל מדיה וסטארטאפים בתחום במוזיקה. "האנרגיה שלי לגמרי שם, זה הדור הבא של הלייבלים".
הפקת שירים לזמרים גדולים וכן תוכניות מוזיקה אחרות, עד כמה "הזמר במסכה" שונה מזה?
"מבחינת המוזיקה עצמה לא יודע עד כמה זה שונה, אבל האתגר הרבה פעמים זה שהמפורסמים יישמעו שונה מאיך שמכירים אותם. בתוכנית מוזיקה סטנדרטית, אתה רוצה שהזמר יישמע הכי טוב שיכול להיות. ב'הזמר במסכה' הרבה פעמים יש זמרים טובים שנשמעים טוב, אבל אנחנו חושבים על דרכים כדי שיישמעו אחרת".