גיל: 35
תחום מומחיות: כירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב
להיות מתמחה זה... ההתמחות הייתה תקופה מאוד מאתגרת, במיוחד כשאני מנסה להרשים בעברית תוך כדי שאני לומדת את השפה מאפס. למרות זאת, נהניתי מאוד עם הצוות שלי. הם החברים הכי טובים שלי עד היום.
הרגע שבו הבנת שאת רוצה להיות רופאה: לא היה רגע מדויק שבו הבנתי את זה, אבל מספרים לי שמגיל מאוד צעיר הייתי עונה שאני רוצה להיות רופאה כשאהיה גדולה.
הכי הרבה שעות ברציפות שלא ישנת? אחרי 26 שעות ללא שינה אני מפסיקה לספור.
הפעם הראשונה שהצלת חיים: זה היה ממש בהתחלה, בסטאז', בסבב גינקולוגיה. במהלך לידה הצלחתי לשחרר חבל טבור מצוואר של תינוק.
מה מצויר על בנדנת המנתחת שלך? אני אוהבת דווקא את הכחול הנקי.
הרגע הכי קשה בעבודה: עכשיו, כשאני בכירה, אני אוהבת כל חלק מהעבודה. אני מוצאת את עצמי נהנית בכל רגע ומתמלאת מכל דבר שאני עושה.
מה הטריק שלך להישאר עירנית במשמרת ארוכה? יש מספיק אקשן שמשאיר אותך עירנית ועל הרגליים כל הזמן. זה הטריק האמיתי.
האם יש לך טקס או אמונה תפלה לפני ניתוח? אם יש ניתוח ממש מאתגר, לעיתים אני נוטה לבקש "עזרה" מיישות גבוהה יותר. אני אוהבת להרגיש שיש אנרגיות ורוח בחדר שמלוות אותי.
על איזה הרגל לא בריא הרופא שלך היה מעיר לך? פטפטנות יתר.
איך את נרגעת בסוף יום עבודה? על הספה עם בת הזוג, אוכל טוב וקצת יין. הכי פשוט וכיף.
המקום הכי הזוי שנרדמת בו? הגעתי הביתה, מצאתי חניה ופשוט נרדמתי באוטו.
מה היית אם לא היית רופאה? הייתי לומדת יחסים בינלאומיים ונהיית דיפלומטית.
השילוב הכי טוב במכונות האוכל בבית החולים: במבה, שוקולד וקולה זירו לנצח.
המטופל/ת שהכי נכנסו לך ללב? כשזה מגיע לילדים הלב שלי נמס.
ההקפצה הכי הזויה שהייתה לך? הייתי בתורנות לילה בזמן ניתוח לשיחזור עצב הפנים. קיבלתי מהמיון שקית עם איבר גוף. להפתעתי, היה בפנים קצה של פין שחיכה לי להשתלה.
מה למדת על עצמך ועל המקצוע בעקבות הקורונה? שקצת חופש זה לא נורא.
תחביב שהיית רוצה לעסוק בו אם היה לך טיפה יותר זמן פנוי? הייתי מחפשת בכל חור אפשרי סוסים לרכוב עליהם.