גיל: 41
תחום מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית, התמחות על בטראומה וכירורגיה דחופה במרכז הרפואי שיבא תל השומר
הרגע שבו הבנת שאתה רוצה להיות רופא: מגיל מאוד צעיר חבשתי את הפצעים של האחים שלי והבנתי שזה מה שאני אוהב לעשות.
הפעם הראשונה שהצלת חיים: שליח פיצה בן 16 התהפך עם הקטנוע וסבל מחבלה בטנית מאוד קשה. הוא היה בסכנת חיים, נלקח לחדר ניתוח, ניתחתי אותו באופן דחוף והוא יצא מזה בחיים.
מה מצויר על כובע המנתחים שלך? "סטאר וורס", חד משמעית.
הרגע הכי קשה בעבודה: למסור לבני משפחה את הבשורה המרה שהפצוע שטיפלתי בו לא שרד. זה משהו שלא מתרגלים אליו, קשה כל פעם מחדש.
מטופל/ת שנכנס/ה לך ללב: יש כמה פצועים שמלווים אותי ותמיד אזכור אותם, כאלה שנפטרו במהלך הטיפול. אחד מהם היה ילד בן 14 שנדקר למוות.
האם יש לך טקס או אמונה תפלה לפני ניתוח? משתדל להיכנס לניתוחים עם כובע חדר הניתוח הקבוע שלי, כובע המזל.
על איזה הרגל לא בריא הרופא שלך היה מעיר לך? לא מוותר על סוכר בקפה.
איך אתה נרגע בסוף יום עבודה? עם הבנים שלי והכלבה שלי בבית.
מה היית אם לא היית רופא? חקלאי.
האוס או מקדרימי? מקסטימי.
המטופל הכי מפתיע שפגשת? טיפלתי במשך יותר משבועיים באדם שהיה במצב קשה מאוד, מונשם ומורדם. כשהוא התעורר גיליתי שהוא היה בצוות שלי בצבא, פשוט לא זיהיתי אותו.
ההקפצה הכי הזויה שהייתה לך? פעם הקפיצו אותי בזמן שהייתי באימון בחדר כושר. בדרך כלל אני תמיד בכוננות עם מדים לידי, זו הייתה הפעם היחידה שהייתי בלי המדים.