אושרי כהן מככב בשבועות האחרונים בדרמת המתח החדשה, "הראש" (פרק חדש ערב, אחרי החדשות, קשת 12). השחקן המגוון הראה שיש לו סט רחב של יכולות, וכעת הוא משחק את גל נאווי ראש הלשכה ויד ימינו של איתמר מולכו, ראש השב"כ. בריאיון לסדרה המלווה ב+12 סיפר השחקן על הפעם הראשונה שקרא את התסריט - וכיצד נכנס לדמות של איש ביטחון קשוח ומסתורי.

"יש שתי דמויות מרכזיות שחוצות איתי את הסיפור. הראשונה היא של איתמר מולכו (יהודה לוי), שהוא סוג של אח גדול שלי, אני מסתכל עליו בהערצה, הולך אחריו בעיניים עצומות", סיפר כהן והוסיף: "השנייה היא ילי (יעל אלקנה). זה סיפור אהבה ישן שחוזר לפרצוף אחרי הרבה שנים. זה מערער אותו ואת המשימה. זה משולש סוער בתוך הסערה הענקיית של המשבר ששב"כ חוטף".

>> "מדברים על נאווי", הסדרה המלווה של "הראש" זמינה כעת ב+12

"אני מאוד מאמין בדמיון, לדעתי טבוע בו ה-DNA שלי", סיפר כהן והמשיך: "גם אם הדמות לא מבוססת על בן אדם אמיתי, היא בטוח תהיה מבוססת על שילוב של אנשים שאני מכיר. אני משחרר את עצמי מהמחשבה של להביא מישהו אמיתי ולחשוב מי דומה לו בחיים שלי - ואז ללכת לראיין אותו. אני מתביית על משהו אחד וזורם איתו עד הסוף. אני לא רוצה לעשות חיקוי של מישהו - אני רוצה להפוך להיות הוא". עוד הוסיף: "זה היופי מבחינתי, אני משחק בן אדם. אני לא משחק את המקצוע, אבל יודע לשחק מישהו שאהובתו חוזרת לחייו והוא לא יודע איך להתמודד עם זה אבל לא מצליח כי הלב שלו גועש".

השחקן סיפר על הפעם הראשונה שקרא את הטקסטים וכיצד הגיב להם. "יש איזו נטייה לחשוב שדברים שאתה קורא ומדליקים אותך, אז אתה קורא אותם בפעם אחת. אצלי זה היה הפוך", אמר. "מרוב שזה היה חזק אצלי, קראתי את זה בחלקים וחשבתי על זה כמה ימים כל פעם. זה נשאר איתי, זה היה חומר מאוד חזק בעיניי, מורכב, וקצת אחר מדברים שקראתי".

כהן סיפר על הקשר המיוחד שנוצר בין חברי הקאסט: "היה לי כיף גדול עם כולם. אני חושב שבמיוחד בסדרות מהסוג הזה, הכימיה של השחקנים, הלהקה הזאת שמנגנת ביחד, צריכה לעבוד כמשהו אחד. במיוחד בסיפור כזה על חבורה מאוד קרובה שאוכלת ארוחות שישי ביחד, עובדים ויוצאים למשימה על חייהם ביחד".

מי שמגיל 11 רגיל להופיע על הבמות הגדולות במדינה מספר על עצמו שהוא מרגיש מאוד בנוח להופיע: "זה מרגיש לי תמיד המקום הכי טבעי. סט צילומים זה מגרש משחקים מבחינתי וגם כאן היה כיף גדול. אני מנסה לשים את האצבע מה היה כל כך כיף פה, ואני מודה שזה בזכות הבמאי (אופיר לובל) שהצליח לארגן את כל הכאוס הזה לסצנה שעובדת".