לא נדרשה יותר מסצנה אחת העונה ב"השוטרים" כדי להתאהב בג'ני, אותה מגלמת שחקנית התיאטרון אולה שור-סלקטר. ג'ני היא אם חד-הורית, מאמנת התעמלות אומנותית והאישה האחת שנכנסה לראובן ללב וקשרה את גורלה בגורלו.
בעונה הראשונה אולה צפתה מהבית, בזמן שבעלה, מיכה סלקטר, שיחק בסדרה את מפקד תחנת נהריה. בעונה השנייה התהפכו היוצרות. "זה קטע מצחיק. צפיתי בעונה הראשונה כשמיכה השתתף בה, מאוד התרגשתי ממנה וחשבתי שזו סדרת אקשן מדהימה", היא מספרת ל-mako, "הכי שמחתי בעולם להצטרף לעונה השנייה".
"ג'ני אישה חזקה ומצליחה במקצוע שלה. היא מאמנת את נבחרת ההתעמלות האומנותית בחיפה, נבחרת אולימפית. היא אם יחידנית לאופק, נער בן 17. בגלל העבודה שלה היא לא נמצאת הרבה בבית, נעדרת שעות ארוכות. הילד שלה בגיל כזה שהוא לא משתף, אז היא מרגישה שהיא מאבדת אותו, שהוא מידרדר. היא לא באמת יודעת, אלה רק ניחושים שלה ואינסטינקטים אימהיים שרומזים לה שהסתבך".
איך את מסבירה את הניצוץ שניצת מיד בין ג'ני לראובן?
"כשראובן מגיע לבניין מתפתח סיפור אהבה. היא מתאהבת בו. בהתחלה היא לא יודעת במי מדובר, אבל השכנים מתלחשים שזה השוטר שיצא נגד ארגון הפשע. הוא זוכה לתהילה גדולה בנהריה. היא מאוד מעריכה ומעריצה אותו".
פחות מפריעה לה הסיבה שבגללה ישב בכלא, אבל כשהיא חושדת שעבר צד - היחס אליו משתנה.
"זו מהמורה בדרך. היא חושבת שהוא ירד מדרך הישר. היא לא רוצה שיתקרב לבית שלה, לא רוצה שבנה יהיה בסביבה כזאת. אחר כך הם מלבנים את הדברים. זה נבנה לאט לאט, הם לא מיד חוזרים להיות ביחד".
ג'ני אומנם מבקשת מראובן להתרחק ממנה ומאופק, אבל בהמשך מוצאת אותו בבית שלה, מלמד את אופק שחמט. בכל זאת, בוחרת שלא לסלק אותו ואפילו מציעה לו להישאר לארוחת ערב: "היא רואה שזה עושה טוב לבן שלה. היא אישה מאוד חזקה ועם ביטחון עצמי והסיבה שהזמינה אותו לארוחת ערב, זה כי הרגישה בטוחה. ראובן אמר לה שהוא מצטער והתנהג כמו האיש הטוב שהיא חשבה שהוא. זו נקודת התפנית. היא מבינה שהוא מדבר אמת".
לא רק ראובן הולך ומסתבך יותר ויותר עם לירז באומן, אלא גם אופק שמידרדר לפשע ללא ידיעתה. "יש אנשים שהנשמה שלהם מבקשת לבדוק גבולות ולפעמים הם מסתבכים, נכנסים למקומות שהם לא אמורים להיות בהם, עושים פנייה לא נכונה. בגיל כזה, אתה לא באמת מבין את התוצאות של מה שאתה עושה. הרגשות עזים נורא. לפעמים הם גם מתביישים במקום שהם נמצאים בו, מפחדים לספר - כי אז מי שאמון עליהם עשוי להתאכזב. זה מאוד מורכב וקשה".
איך אפשר לזהות כשהילד שלך הסתבך בצרה? יש סימנים?
"צריכים להסתמך על החושים. כשאת מרגישה שמסתירים ממך משהו, כשאת לא באמת יודעת איפה הילד נמצא ועם מי, כשהוא לא עונה, כשנעלם לדי הרבה זמן, כשיש לך תחושה שמסתיר ממך מידע - זה סימן אזהרה. קשר טוב עם ילדים בגילאים האלה זה דבר חשוב. פשוט להיות שם, שירגישו שגם אם הם הלכו לכיוון לא טוב, ברגע הקריטי הזה אפשר לספר ונעזור להם. אם את לא יודעת מה קורה, את לא יכולה להיות שם בשבילם. זה מפחיד".
"אני אופה עוגה על הבמה. הריח מתפשט באולם, מרגישים שזה בית"
ב"השוטרים", שור-סלקטר עבדה בצמוד עם דני שטג ועם השחקן הצעיר שמגלם את בנה, עידו טאקו. "פרטנרים מהממים. דני נשמה אחת גדולה, העיניים שלו מדברות. היה כל כך נעים, קל ומעניין, מהרגע הראשון. התקשורת שלנו הייתה מדהימה. הוא שחקן אדיר ופרטנר אדיר לא פחות. הייתה זרימה, בכל סצנה. היינו עושים עוד טייק ועוד טייק, ולא בגלל שהיה צריך לעשות משהו אחרת, אלא כדי להביא עוד משהו קטן".
"עידו שחקן מצוין עם חושים חדים. הפעם הראשונה שצילמנו סצנה ביחד, זו הייתה הסצנה האחרונה שלנו ביחד. זה היה המפגש הראשון שלנו והיינו צריכים להביא על הפעם הראשונה את כל מערכת היחסים בינינו. זה פשוט קרה. הליהוק, הבמאי, החומר האנושי שהיה על הסט, גרמו לזה לקרות. היה קליק, הבנה מיידית בינינו. הבנו את המשמעויות".
בשונה מאולה, לג'ני יש מבטא רוסי - וזו בחירה מודעת שעשתה: "לפני שהתחלנו לצלם, חשבנו על כמה מבטא צריך להיות לה. חישבנו את השנים אחורה. ג'ני בת 46, בגילי היום, אבל בסדרה השנה 2008 ולא 2023. היא עלתה לארץ בגיל 26-27 עם ילד קטן. ג'ני אישה מצליחה שמתנסחת מצוין, היא מדברת רהוט מאוד, אבל עם ר' ועם מבטא רוסי".
התרגלת לזה בקלות?
"הייתה סצנה שירדה בעריכה, דייט של ג'ני וראובן בחוף הים. הייתי צריכה בסצנה הזו להוציא כל מיני דברים מהתיק ולהכניס אותם פנימה. אחרי הטייק הראשון דני ניגש אליי בעדינות ואמר: 'אני חושב ששכחת את המבטא'. פשוט דיברתי כמו שאני, מרוב שהייתי עסוקה בתיק. היו לי יותר מדי דברים לחשוב עליהם".
דני ואת הייתם צריכים לייצר רומנטיקה מבלי לגעת זה בזה, כי דני שומר נגיעה. זה יוצא דופן.
"העיניים תמיד מדברות. כשאת חושבת את מה שאת חושבת, רואים עלייך. את לא צריכה לעשות הרבה. את יכולה לשבת בבית קפה, להסתכל על האנשים שלידך ולדעת מה מערכת היחסים ביניהם: אם זה זוג חדש, אם הם בדייט, אם הם המון זמן ביחד - וכל זה רק מההתנהגות שלהם, מאיך שהם מסתכלים אחד על השנייה, מאיך שהם מדברים זה עם זו. זה מה שאנחנו עשינו. עשינו את זה דרך העיניים, בסוג של מונולוג פנימי, בראש. כשאת מסתכלת על בן אדם את יכולה להזמין אותו פנימה - לתוך הנשמה שלך".
בימים אלה משחקת שור-סלקטר בתפקיד הראשי בהצגה "נרות יום הולדת" בתיאטרון הקאמרי, וזוכה לשבחים רבים. בגרסה האמריקאית מגלמת את אותו תפקיד השחקנית דברה מסינג. "הנשמה שלי בהצגה הזאת. זה מחזה אמריקאי מ-2018 שכתב המחזאי נח היידל. עבד עליו צוות נשי מובהק שבראשו הבמאית רוני ברודצקי, לפרט למתרגם המדהים אלי ביז'אווי".
"אני משחקת בהצגה אישה מגיל 17 ועד גיל 107. ההצגה קופצת בשנים תמיד ביום ההולדת שלה. במשך ההצגה אני אופה על הבמה עוגת תפוזים, מחומרים אמיתיים. יש תנור אמיתי על הבמה. בשלב מסוים העוגה נכנסת לתנור ונאפית עד הסוף. הריח מתפשט בכל האולם, אנשים מרגישים שזה ריח של בית".
מאתגר לשחק בהצגה אחת דמות בגילאים שונים?
"אני קופצת מגיל 17, ל-18, ל-39, 43, 47, 50 והלאה. אני מתבגרת לעיניי הקהל. ההצגה הזו מדברת על טקסים קטנים בחיים שלמים של אנשים, על גיבורה שאולי לא קרו לה דברים גדולים, אלא פשוט החיים שלה שעוברים לנו אל מול העיניים: התאהבות, נישואים, ילדים, גירושים, פרק ב', הגיל השלישי. החיים עצמם. הגיבורה לא יורדת לרגע מהבמה, במשך שעה וחצי. איתי על הבמה עוד חמישה שחקנים נפלאים שמשחקים את הילדים, הבעל והחבר הכי טוב, אותו מגלמים לסירוגין ישי גולן ומיכה סלקטר, שהוא בעלי. כולם מתבגרים אל מול העיניים. חיים שלמים של המשפחה הזו עוברים מול עיניי הצופה".
הקונספט הזה מאוד יוצא דופן.
"זו הצגה מיוחדת מאוד, לא דומה לכלום. היא פוגשת כל גבר ואישה שצופים בה במקום שלהם בחיים, בטקסים הקטנים שיש לכל משפחה, בדברים שאנחנו נאחזים בהם. זו הצגה על אהבה וקושי, אבל לא רק אהבה זוגית אלא בתוך מערכות יחסים משפחתיות. היו לאישה הזאת חלומות, ואז קרו החיים. המשפחה הפכה לקריירה שלה והיא מוצאת חלומות חדשים תוך כדי. ההתגברות הזאת על האתגרים שהחיים מציעים, הופכת את ההצגה הזו למיוחדת מאוד. איך אנשים משתנים או לא משתנים, מה הגרעין הפנימי שלהם. זה מסע החיים שלהם. זו מתנה גדולה לשחק את זה, זה קאסט מתנה. אני כל כך אוהבת את ההצגה הזאת".