יש רגעים מכוננים שבהם בן אדם תופס את עצמו ותוהה: איפה טעיתי בדרך שהגעתי למקום שאני נמצא בו עכשיו? לאופק מ"השוטרים" (פרק חדש הערב, שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12) זה קרה כשישב בוואן עם באומן וחייליו, שהוא נמנה איתם, כדורים שורקים מעל ראשו - ולא מסוגל אפילו לקום ולהגן על עצמו.
"אופק קפא בסיטואציה הזו. זה מנגנון הגנה מעניין", מסביר השחקן עידו טאקו שמגלם את הדמות, "הוא לא הצליח להביא את עצמו לצאת החוצה ולירות בנשק. הקיפאון הזה ביטא שהוא לא באמת שייך לשם, הוא לא באמת רוצה את זה. הוא יכול להגיד שהוא רוצה, אבל בסוף, ברגע האמת, הגוף מגיב בשיתוק, כיבוי מערכות. הוא על ניוטרל. מזל שראובן היה שם כדי להגן עליו ולשמור עליו ברגע הזה, כי בסוף הוא ילד".
טאקו, מהשחקנים הצעירים העסוקים והמבטיחים בישראל ("המתחם ה-25", "ריקוד האש" ו"כל עוד בלבב"), שונה מאוד מהדמות אותה הוא מגלם ב"השוטרים" ("העולם העברייני אינו העולם שלי, בשום צורה"), אבל כן מזדהה איתו בהקשרים אחרים.
"יש בי את המקום שמאוד רוצה להוכיח לאחרים, כמו שיש בכל אחד - וגם באופק. הרצון הזה להוכיח את עצמך ומה אתה שווה. אופק קצת אבוד, מופעל עליו לחץ חברתי מהסביבה. אני מכיר את זה מהחיים שלי, יודע מה זה לחץ, כשחובת ההוכחה היא עליך. גם הכמיהה של אופק לבית, זה משהו שאני מתחבר אליו".
אופק הסתמן בהתחלה כבן השכנה השקט והתמים, אלא שאז הסתבר שהוא מעורבב עם עבריינים בעיר.
"אופק נורא נואש לדמות אב. הוא בגיל ההתבגרות ונמצא בתהליך שהוא מתנתק מאמא שלו, ג'ני, כמו שכל ילד מתישהו מתנתק מאמא. הוא גדל בשכונה לא טובה וכדי לרכוש את המעמד, אין יותר מדי מקומות ללכת אליהם. הוא הגיע לבאומן ומחפש שם איזשהו מודל גבריות מעניין, מישהו שיתמוך בו וייתן לו את עמוד השדרה הזה".
ועל הדרך מתחכך בעולם הפשע.
"הוא מתנסה בעולם העבריינות והאלימות, אבל אני מרגיש שהוא לא באמת מתאים לעולם הזה. זה לא באמת העולם שהוא שייך אליו. הוא בחור שקט, אבל סוער מאוד מבפנים. את דמות האב הוא מוצא בסוף בראובן".
ראובן מאוהב בג'ני. אופק לא בדיוק מחבב את זה.
"אופק שקוע בתחת של עצמו, מתעסק בעולמו ובזה שהוא רוצה להתבגר ולהתנתק מאמא ומהבית הזה. הוא ילד של אמא, ילד טוב, אבל גדל ככה. בהתחלה אופק מאוים מראובן, זה באמת מאוד מפריע לו. הוא לא סומך על הגברים שאמא שלו יוצאת איתם. לאט לאט הוא מבין שראובן בן אדם טוב ולומד לסמוך עליו. בראובן הוא מוצא את המודל הגברי שחיפש".
לפני שטאקו הפך לאופק, הוא עשה אודישן לתפקיד אחר בעונה הראשונה - אבל מצא עצמו מחוץ לסדרה. "הגעתי לשלב האחרון באחד התפקידים. עשו לי מאץ', מאוד רציתי את זה, יצאתי מהאודישן בתחושה טובה. נודע לי שזה 'לא'. זה קורה לכל שחקן וזה רק דבר חיובי בעיניי, כי הנה, הבשלתי קצת וקיבלתי תפקיד בעונה השנייה".
איך הרגיש לך להצטרף לקאסט מגובש, כשאתה הצעיר בחבורה?
"השתחלתי יפה בין החריצים. אלה אנשים מדהימים. את חלקם אני מכיר, עבדתי עם יפתח קליין, דני שטג ודניאל גד. לא באתי מפוחד. התאהבתי בדור הררי, הוא שחקן מדהים, ובאסף זגה. דני פנומן בעיניי, אני מת עליו. כיף לעבוד עם השחקנים האלה, הם אנשים מצחיקים. צחי הלוי, שמשחק בתפקיד הראשי, משרה אווירה טובה על הסט. כשחקן ראשי יש לך הרבה אחריות והוא עשה אווירה מאוד נעימה לכולם. לבמאי דן סחר יש היכולת להתחבר עם כל בן אדם, זו יכולת מטורפת לבמאי. זה איפשר כל כך הרבה. הוא עשה עבודה מצוינת בעונה הזאת".
מה למדת מהחברים לקאסט?
"מכל אחד למדתי ולקחתי משהו. לשני ולי הייתה נסיעת מונית אחת בחמש בבוקר. שעה מוקדמת, אני בקושי פתחתי את העיניים, וכשפתחתי את דלת המונית פתאום, הופ, שני כהן. משם היום הזה היה על ספידים, באנרגיות טובות. היא מביאה אנרגיה טובה".
בגיל 22, כשמאחוריו ולפניו תפקידים גדולים ומרגשים, טאקו בדרך לפסטיבל היוקרתי לוקרנו עם הסרט שבו הוא משחק בתפקיד הראשי, "החייל הנעלם". סרטו של דני רוזנברג מתמקד בנער בן 18 שבוחר לערוק משדה הקרב בעזה במהלך מבצע צבאי, ויוצא למסע בחזרה לביתו. הסרט יתחרה על פרס בפסטיבל. "זה סרט מאוד מיוחד עבורי. אני מאוד מחובר לסיפור הזה, לדמות הזאת ולעבודה עליה", מספר טאקו.
"לדעת מה אתה אוהב לעשות מגיל צעיר, זו ברכה. אני אוהב לשחק, אוהב לעשות את התפקידים האלה. אני מתמקד בעשייה, בתפקידים, בסיפורים. זה כיף שיש לי את הפריבילגיה הזו, להגיע למקום שאני ממצה את עצמי ככה. זה משהו שאני אומר עליו המון תודה. אני מתמסר לדבר הזה. העבודה הזאת מעניינת אותי ומקווה שאוכל לעשות אותה עוד הרבה זמן. יש עוד פרויקטים מעניינים ומרגשים מאוד בדרך".