זו הייתה תקופה מטלטלת עבור מיקי שנהב אותה מגלמת שני כהן. היא הוזמנה לסייע לדניאל קלנר (יפתח קליין), הפוליטיקאי הצעיר והנמרץ שרצה לכבוש את ראשות עיריית נהריה, ומונתה למנהלת הקמפיין הצמודה שלו. באותה נקודת זמן השניים היו נשואים באושר, אבל המתחים ששררו ביניהם עוד מהעונה הראשונה של "השוטרים" (פרק הסיום הערב, אחרי החדשות, קשת 12) הובילו לצעד שספק אם יש ממנו דרך חזרה.
"מיקי התחילה את העונה השנייה לאחר שלקחה על עצמה להוביל את המחאה לשחרור השוטרים", כהן חוזרת בשיחה עם mako לנקודה שבה הכל התחיל, "היא עזבה את העבודה שלה והתמקדה כל כולה בלנקות את שמם של אלון והשוטרים שאיתו. היא מצאה את עצמה נואמת. מתראיינת, סוחפת אחריה המונים ובסוף גם מצליחה לקצר להם את המאסר. אלון (צחי הלוי) חזר אחרי שמונה חודשים לאישה שגילתה את העוצמות שלא חשבה שיש לה - והיא מלאת אנרגיה להמשיך ולשנות".
הפן המקצועי והפן האישי התערבבו להם. מה הוביל למעידה שלה עם דניאל?
"מבחינתה אלון חזר הביתה והיא ציפתה שהכל ימשיך מאיפה שהפסיק אבל לו קשה הרבה יותר. הוא לא מוצא את עצמו וכבר בפרק הראשון מיקי מקבלת הצעה מקלנר שראה אותה נואמת בנהריה ומאוד התרשם. היא לא נעתרה בקלות, הציבה תנאים והוא, קלנר, מוכן לכל תנאי. מהר מאוד היא התחילה לנהל את הקמפיין שלו עם כל הידע שצברה בתקופת המאבק של השוטרים, מבחינתה המאבק הזה זה המשך ישיר - לנקות את העיר מעבריינים - ממאור עזרא. היא יודעת שברגע שבנימיני מפסיד, הכל ישתנה. היא מלאת תשוקה לדבר הזה וגם דניאל בבערה הזאת, הפאשן הזה מחבר אותם. יש משהו נורא מלהיב בלהיות דוד מול גוליית, בלנצח את המפלצת בהדרגה והם עושים את זה יחד. יובל יפת כתב את מיקי כאישה חזקה, חכמה, חריפה, תמיד רואה צעד קדימה, תמיד אומרת את המשפט שישנה את הכל - ומאוד אהבתי לקרוא את זה ובטח לשחק את זה".
האם יש דרך חזרה עבורה ועבור אלון כזוג?
"ככל שמיקי מצליחה ומרגישה סיפוק בעבודה - אלון הולך ונעלם לה. היא מרגישה שהוא משקר לה והיא לא יכולה לשאת את זה. בפרק שהיא מוצאת את האקדח מאחורי השידה שלה היא אומרת לו: 'פעם אחת הצלתי אותך' (היא נפטרה מהאקדחים בעונה הקודמת באקט שמאוד לא מתאים לה) והמשיכה: 'אני לא מתכוונת לעשות את זה יותר'. הוא ממשיך להסתבך בעל כורחו, משקר, מתרחק, זאת בזמן שמנגד יש איתה גבר, קלנר, והם צועדים במרץ לעבר פריצה והצלחה ענקית. הכל מלהיב, ההצלחה מחברת והוא בעיקר ממש רואה אותה. מתפעל ממנה, מרים לה, נפעם ממנה, נקשר אליה ונוצרת המשיכה הזאת שקשה לה לעצור כי בבית הכל אפל וקודר. יש פה מישהי שמרגישה שדרך העיניים שלו היא הדבר הכי מדהים שקיים כרגע".
זו סיטואציה שיכולה להיות מוכרת לאנשים רבים. לצד ולמרות שמיקי ואלון הם זוג חזק, הם חוו משבר במערכת היחסים בעקבות תקופה מורכבת. עם זאת, מיקי לבסוף עשתה צעד ממנו ספק אם יש דרך חזרה. "מיקי ואלון הם זוג באמת טוב", מסבירה כהן, "זוג אוהב, מוצלח, הם חווים משבר אמיתי ואי אפשר להאשים אף אחד מהם ובמקביל להצדיק כל אחד בנפרד, זה היה היופי בכתיבה פה".
רבים תופסים את כהן שמגלמת את הדמות ברחוב ומביעים עמדה לגבי הסיטואציה המורכבת. "כמות הוויכוחים שהתעוררה סביבי לגבי הבגידה שלה הייתה מטורפת", היא ממשיכה, "אנשים נהגו לעצור אותי על בסיס יומיומי ולדבר איתי על זה. השיא היה באמצע הסופר, אז נשים וגברים עמדו סביבי במעגל ורבו ביניהם אם מיקי בסדר או לא - הם צעקו. זה מדהים לראות את מה שזה עושה לאנשים, הם נקשרו לדמויות ולקחו ללב. בכל מקרה אלון ומיקי הם זוג חזק והם ישרדו את זה - ויגדלו מהסיפור הזה".
היו לא מעט סצנות מורכבות במהלך העונה, איזו מהן היה לך הכי מאתגר לשחק?
"בפרק הראשון צילמנו את הנאום של מיקי בכיכר עיריית נהריה. הכיכר הייתה מלאה בכרזות ושלטים שהארט הכינו, כאילו חזרנו בזמן ל-2008. אנשים מסביב היו קצת בהלם, חלק באמת לא הבינו מה קורה ולמה עכשיו שוב. אודי עוזר הבמאי עמד עם מגפון והסביר לכולם, אבל כשאנשים שלפו טלפונים שנכנסו לפריים נאלצנו לעצור כי זה מסגיר את התקופה. עשיתי את המונולוג הזה אינספור פעמים בגלל זה ומהר מאוד מצאתי את עצמי כמו סדרנית נואמת למיקרופון כמיקי: 'השוטרים! חוזרים' לנהריה - אדוני אבל אתה בפריים עם טלפון חדש, רגע אל תצלם עכשיו, הלך הטייק', ככה במשך שעות. בסוף הצלחנו והעיקר שהשוטרים באמת חזרו לנהריה, אחרת לא הייתה לנו עונה שנייה".
איזו חוויה זכורה לך במיוחד?
"כשצילמנו בנהריה באחד הערבים דן סחר, יובל יפת ואני הלכנו לאכול. כשחזרנו בלילה עברנו בפיצוציה בעיר ודן ואני ירדנו מהאוטו לקנות קצת נשנושים שיהיו לנו בחדרים. פתאום נכנסת חבורה, הכי מאור עזרא שאפשר לדמיין עם אנרגיה מלחיצה כזאת ואז מתוך השקט הם קולטים אותי וצועקים: 'שני השנייה'. הם חיבקו אותנו ואמרו: 'תקשיבו, אם אתם צריכים לצילומים נשקים אמיתיים, כל מה שעולה לכם, יש הכל, גם סמים אם צריך. לא להתבייש. הודנו להם ונפרדנו כידידים טובים שחולקים גלידה שוקובו ובייגלה שטוחים".
כאמור זו הייתה דרך מטלטלת. הדמות אותה כהן מגלמת מורכבת, דוהרת קדימה, אך נותנת למתחים להסיח את דעתה וכהן מתארת את העונה השנייה - כמסע. "זה היה מסע מדהים", היא אומרת, "אין לי מילים לתאר את האנשים האלה, את היוצרים יובל יפת, רותם שמיר, הבמאי דן סחר, את הצוות החלומי והקאסט. כל אחד ואחת מדהם שחקן על ובן אדם עם הלב במקום הנכון".
למי הכי תתגעגעי?
"נקשרנו מאוד, אנחנו מאוד עצובים שהעונה השנייה נגמרת ולא יודעים מה ואם ואיך זה ימשיך. עמוק בפנים כולנו מקווים שתימצא דרך להמשיך למרות שזה יהיה בלי יואב ומאור עזרא, זה מאתגר, שחקנים גדולים שניהם. אני חושבת שהכי אתגעגע לסט עצמו; לאהבה הכנה, לצחוקים שלנו בין לבין, להתבאסות שלי ושל דניאל גד שאין לנו סצנות ביחד, לניסיון לצוד בכוח רגעים, לתלונות של שטג ושלי שאנחנו לא חולקים אף פריים יחד. לכיסא של רונית המאפרת ששם כל השיחות מתחילות וזולגות החוצה - ולקשר שלנו עם הבמאי והתסריטאי שהוא קשר מיוחד במינו".