זה התפקיד הראשון של עמית רומנו על המסך הגדול. הוא נכנס לנעליו של עמית החייל בדרמת "השוטרים", שנקלע לסיטואציה בלתי אפשרית מול ארגון הפשע של מאור עזרא, ממש כמו אנשי יחידת הבילוש. בניגוד אליהם, עמית החייל מתמודד עם איומים על חייו בתמורה לשיתוף הפעולה שלו, ובעל כורחו הופך לחלק בארגון עד שמגיע הרגע המכונן. הוא נעמד לצידה של בת הזוג, תום שנהב, ואף מובל למעצר לאחר קטטה עם מאבטח בית הספר שמאיים עליה. בנקודה הזו, הוא עוזר לשוטרים ללכוד את ניסן, וכמעט משלם על כך בחייו. "זאת דילמה רצינית", מתייחס עמית לחוסר האונים של הדמות, "מצד אחד יש את כל הסיפור של מה שקורה בשכונה, הוא צריך להתמודד מול הפושעים, ומצד שני יש לו מישהי שהוא רוצה להגן עליה. זה מצב שלבחור בן 20 זה לא קל. זה העמיד אותו בסיטואציה שהוא הימר על החיים שלו".
איך היה לצפות בעצמך מהמר על החיים שלך?
"בהתחלה אמרתי לעצמי 'אוקיי, יש סדרה, היא תכף יוצאת, צילמנו והכל, אבל זה לא ממש היה בראש. זה משהו לא אמיתי מבחינתי. אני באתי להפקה הזאת במטרה ללמוד מכל דבר, לקחתי את זה כחוויה כל יום ונתתי מעצמי הכל. ואז ברגע שהתחיל כל העניין סביב הסדרה, הבנתי שזה אמיתי וזה קורה. בפרק הראשון היה לי קצת קשה, האמת שחשבתי שזה יהיה קצת אחרת".
איך אחרת?
"אני מאמין שלכל שחקן יש ביקורת, במיוחד בהתחלה, שזאת ביקורת קצת קשה על איזה דברים הייתי משנה. אבל מהר מאוד למדתי לקבל את זה. בפרק השני זה כבר היה נורא נחמד. בגלל שלא באתי מהעולם הזה, יש איזו הרגשה שזה לא אני. בהתחלה הסתכלתי על עצמי, אבל צריך להסתכל על עמית הדמות. עכשיו אני מחכה כל יום שני לפרק".
אתה מקבל תגובות על הסדרה?
"אני נראה שם פשוט ילד אחר לגמרי ממה שאני היום, עם הגלאח והתספורת, אז אפילו אנשים שמכירים אותי לא זיהו אותי. אנשים שהיו איתי בגיל יותר צעיר כמובן זיהו ופרגנו, אבל יש לי חברים שעד היום לא זיהו מי זה הבחור הזה".
הבחור הזה, עם הגלאח והתספורת, שירת בגיל 20 בתל שומר, לא בתפקיד קרבי ובטח שלא הסתובב עם נשק לנגד עיניהם של פושעים ברחבי נהריה. כבר אז ידע שהוא לא משרת בתפקיד חייו, אבל לא דמיין ששנים מאוחר יותר יקטוף תפקיד מרכזי בדרמת "השוטרים" (פרק סיום העונה בשני, קשת 12). למעשה, רומנו מעיד על עצמו שלא התעסק מדי במחשבות על העתיד, ובעיקר זרם עם החיים עד שהגיעה תפנית טרגית שאילצה אותו לחשב מסלול מחדש. "לפני שנתיים וקצת איבדתי את אבא שלי, הוא היה חולה סרטן בדרגה הכי מרעילה, זאת הייתה תקופה נוראית", משתף רומנו, "כל החיים אבא שלי אמר לי ללכת להיות שחקן, ואני אמרתי לו 'די אבא, תעזוב אותי, זה לא זה'. לא הייתי קשור לעולם המשחק בשום צורה, אבל הוא היה בן אדם חכם שראה הכל. כל מה שהוא היה אומר לי בחיים, בכל דבר הוא היה פוגע בול. אני לא יודע להסביר במילים, אבל פשוט כל מה שהוא אמר היה קורה".
הורים מכירים אותנו הכי טוב. איך התמודדת עם משבר כזה גדול בגיל כל כך צעיר?
"הייתי בבית תקופה, לא יצאתי מהבית. אחרי שהוא נפטר הכל צף, הביטחון שלי היה ברצפה, הכל למטה למטה למטה. חיפשתי משהו שירים אותי, משהו שהוא לא באזור הנוחות שלי".
משהו שיגרום לך להרגיש חי?
"בדיוק, משהו שיניע אותי. ואז בפוקס קפץ לי איזה קורס משחק בפייסבוק, ובאמת התחלתי את הקורס ודברים התגלגלו ממש בצורה מטורפת. לא חשבתי שזה מנט טו בי, אבל זה ממש היה ככה בהרגשה".
הרגשת שהמשחק באמת מרים אותך?
"כשהתחלתי את הקורס, וגם בהפקה, הרגשתי שיוצא ממני משהו ברגע שאומרים 'אקשן'. יוצא ממני משהו שבחיים לא יצא ממני. זה פשוט כמו מן דבר שממלא אותי, אני לא יודע להסביר אותו".
ואם תנסה להסביר?
"אבא שלי היה חולה כמעט שנתיים, וגם זאת הייתה תקופה ממש נוראית, וממש כל מה שהיה לפני המחלה נמחק לי. אבל ברגע ששמתי את המדים, התגלחתי והכל, ממש הרגשתי שאני חוזר לגיל 20. עלו לי מלא זיכרונות והרגשתי שחזרתי חמש שנים אחורה, שאני אותו ילד שלא באמת מסתכל על הכל בחיים, שאני בעולם משלי".
זאת סוג של תרפיה אפילו. האמנת שזה יקרה?
"בהתחלה לא האמנתי, אמרתי אין סיכוי בעולם. הייתה לי הרגשה שאני כן אקבל את התפקיד, אבל אמרתי מה הסיכוי? ומשם הדברים התגלגלו. זה יכול להישמע מוזר בדרך כלל לאנשים שלא איבדו מישהו קרוב, אבל אני די מרגיש אותו איתי בכל דבר שאני עושה".
מתי למשל?
"גם לפני האודישן, פשוט הרגשתי אותו ואמרתי לו 'אבא, אנחנו נכנסים ואנחנו עושים את זה. אנחנו מתקדמים כמו שאמרת'. לקראת הסוף, הוא הבטיח לי: 'אל תדאג, אני איתך, אנחנו ננצח את כולם והכל יהיה בסדר'. באודישן ממש הרגשתי שהוא מילא את ההבטחה שלו".
והתפקיד הזה נתן לך דרייב להמשיך ולהצליח בעולם המשחק?
"אני עוד בהתחלה, אני לא מצפה לשום דבר, אבל זה עשה לי משהו בהרגשה שלא היה לי בערך בארבע שנים האחרונות. לא היה לי משהו שאני מתרגש ממנו ומרגיש לי טוב באמת. מבחינתי זאת הייתה מתנה, חוויה מטורפת שאם זה יתקדם ויתפתח, אני אגיד תודה על כל דבר".