שני כהן לא נחה לרגע. מי שמצליחה להצחיק אותנו ב"ארץ נהדרת", תגרום לנו להיסחף החל מהערב בעלילה של דרמת המתח החדשה "השוטרים" (קשת 12). כהן תגלם את מיקי שנהב, עורכת דין חריפה ואשתו של אלון שנהב (צחי הלוי), קצין בילוש מצטיין שחוזר לעיר ילדותו, נהריה. ובדיוק אז הכל מתחיל להסתבך. "בניגוד למה שרואים לפעמים בדרמות בסגנון הזה, מיקי היא לא רק דמות אשת השוטר הקלאסית", מספרת כהן על המורכבות שבדמות אותה היא מגלמת, "הרבה פעמים בתסריט תופסים את הנשים האלה כמעין יושבות ומחכות לאן העלילה תתפתח. מיקי לא מחכה".
היא מזכירה לך את עצמך במובן מסוים?
"גם אני בחיים בן אדם מאוד אקטיבי ומאוד פועל, בן אדם של קונטרול ושל יד על הדופק. אני לא מחכה שדברים יקרו, אני מייצרת אותם. סך הכל אישה עם סנטר. במקרה של שתינו, גם הזוגיות בבית מאוד חזקה אבל לשמחתי בזוגיות שלי לא הגענו למצב כזה, לסיטואציות שהעמידו אותנו במבחן כזה".
המבחן עליו כהן מדברת, עומד במרכז העלילה של הסדרה "השוטרים" שתתחיל הערב ותמשיך כבר מחר עם פרק נוסף (אחרי החדשות, קשת 12). בעלה של מיקי, אלון, מבין שמי ששולט בעיר הוא עבריין בשם מאור עזרא, ויחד עם יחידת אנשי הבילוש הוא פותח במלחמה נגד ארגון הפשע. בדיוק בנקודה הזאת מתחיל המבחן הקשה ביותר, ואלון ניצב בפני דילמה מוסרית – האם במטרה להגן על החוק עליו להפר אותו? "אני חושבת שכשאתה קורא את התסריט, אתה מצליח להבין את השוטרים", מודה כהן, "אני מחזיקה מעצמי בן אדם מאוד ישר, אבל אתה מצליח להישאב ל'למה'. אתה הולך איתם, אתה מבין שהמשימה לא חוקית אבל המניע הוא כל כולו טוב. לכן הדרמה הזאת כל כך מעניינת. זה גורם לך, הצופה, לחשוב, לשאול את עצמך שאלות והיא בעיקר מעוררת שיח. יש שם סצנות מתסכלות, שאתה אומר זה לא יכול להיות".
זה מאתגר כשבן הזוג חווה קונפליקט מוסרי שאת לא בהכרח חלק ממנו.
"מיקי לא יכולה לתאר שבזמן הזה היא הולכת ומאבדת את אלון במובן מסוים. הוא נשאב לתוך מערבולת מקבילה שלא קשורה אליה והולך קצת לאיבוד. כשקראתי את התסריט גם היה כתוב שמיקי ואלון הם כמו פוסטר של 'שלטון החוק'. יש בהם משהו כזה, לפחות בהתחלה, אבל צריך לראות כדי להבין".
"כשאתה קורא את התסריט, אתה מצליח להבין את השוטרים. זה גורם לך, הצופה, לחשוב ולשאול את עצמך שאלות. הסדרה בעיקר מעוררת שיח"
ואיך באמת הייתה הדינמיקה בינך לבין צחי הלוי? בכל זאת משחקים זוג נשוי עם לא מעט אתגרים.
"הוא פרטנר מדהים. ההיכרות שלי עם צחי היא רבת שנים, יש לנו שורשים, אנחנו בעצם מכירים כבר 15 שנה. עוד כשסיימתי בית ספר למשחק והתקבלתי להבימה, גם צחי הגיע לתיאטרון ושיחקנו במחזמר ששנינו היינו בו קורוסים – נערי מקהלה. משם התגלגלנו להיות באמת לידרים בתפקידים גדולים, ואני זוכרת שעוד אז צחי חלם על המוזיקה לא פחות מאשר על משחק, והוא באמת הגשים את עצמו בשני המישורים. הוא היה יופי של תרנגול".
קל יותר לשחק לצד מישהו שאת כבר מכירה?
"התשובה היא כן, לא היינו חברים טובים, והפעם התחזקה בינינו החברות. בין הטייקים נזכרנו בכל מיני אנשים ששנינו מכירים וצחקנו המון, אז אין ספק שיש משהו בלשחק אשתו של מישהו שאת מכירה כל כך הרבה שנים, שהופך את זה לטבעי יותר. היה לנו חיבור מידי ומדויק, הרגיש בעיקר כמו בית".
כבר כמעט שנה שעולם התרבות סגור. מרגש לצלם בתקופה שכזאת?
"זאת תקופה משוגעת אבל ברגע שהאנרגיות הן טובות את רק מחכה להגיע לצילומים. קודם כל, גיליתי את מאור שוויצר. לא הכרנו לפני, רק שלום שלום, ואמנם אנחנו לא משחקים כמעט ביחד אבל נוצר בינינו חיבור מעולה. צחקנו בלי סוף, הוא ואני. גיליתי בן אדם מקסים ושחקן ענק, אני מקווה שאם תהיה עונה שנייה תהיה בינינו המשכיות. גם עם דני שטג ששנים לא ראיתי משחק, פשוט שחקן ענק".
מי מפחד מטבלאות אקסל?
כשכהן מדברת על האווירה בסט הצילומים, אפשר להבין למה היא מתכוונת במילה 'בית'. בכל זאת, הפקות הצילומים בימי הקורונה נתקלות באתגרים חדשים שמצריכים משנה זהירות, כך שהצוות הופך לקפסולה של ממש. "צילמנו בתנאים של סגר ראשון", היא נזכרת בתקופת הצילומים, "זה היה מאוד מרענן לצאת מהבית, והשתדלנו שלא לפגוש אנשים מחוץ להפקה. זאת הפקה שהתחילה והסתיימה כנגד כל הסיכויים, זה לא מובן מאליו. היו כל מיני סיטואציות של מה שנקרא 'צילומים בתקופת הקורונה' - טייק נהרס כי מישהו נכנס עם מסכה על הסנטר, וזה נורא מתסכל כי בסוף זה נופל על הטייק הכי טוב שהיה לך. אבל קרה שם משהו קסום, הייתה דינמיקה מאוד טובה".
"זה לא מעניין בעיניי להביא את עצמך כל פעם, יש שחקנים שזה התדר שלהם, אבל אני אוהבת לגייס לכל דמות שפת גוף אחרת. דווקא להתרחק מעצמי"
איך התכוננת לימי הצילום האלה?
"יש לי חבר שלמד איתי בבית ספר למשחק, היינו באותה כיתה והוא נהיה קואצ'ר שחקנים ענק, הוא עובד עם כולם. אז לפני הפרויקט הזה החלטתי שאני רוצה לעבוד איתו, ובאמת ישבנו ופירקנו את כל הטקסט, הבנו את המהלכים והגעתי מאוד מאוד מוכנה מהמקום שלי".
בדרך כלל את מגיעה מוכנה לימי צילום או אומרת מה שיהיה יהיה?
"אני תמיד חנונית כזה, תמיד אגיע מוכנה מבחינת מה קורה, איך קורה. גם צחי כזה, אז זה תרם לחיבור ולפרודוקטיביות ביום צילום, כי ממש הגענו לעבוד. זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב לי".
אז איך למשל התכוננת לקראת הדמות של מיקי?
"קודם כל, אני בת לעורך דין אז העולם לא זר לי, וגם אימצתי קצת משפת הגוף של חברה מאוד טובה שלי, קרן, שהיא עורכת דין. ביקשתי מבעלה שיצלם אותה עובדת, כי אני יודעת שכשהיא יושבת מול מלא ניירת יש לה שפת גוף נורא ספציפית. אני גם רגילה לעבוד עם סרטונים לחיקוי, אז זה היה מאוד נוח".
איזה ניואנסים אימצת ממנה?
"למשל כשהיא במתח אז היא מאגרפת יד אחת ועוטפת אותה עם השנייה. ככה היא קוראת את כל החומר המשפטי, כל מיני דברים קטנים כאלה שהם לא אני, הם לא שני, אז אני מנצלת את היכולת שלי כרנטגן אנושי כדי להביא את היכולות האלה גם לדרמה".
רנטגן אנושי זה מדויק. עד כמה זה שונה מהדמויות שאת מגלמת ב'ארץ נהדרת'?
"אני רגילה לעבוד על דמויות קומיות, אבל זה לא מאוד שונה. כי כשאת רוצה לדייק דמות, את מגיעה לרזולוציות של שפת הגוף שלה. זה לא מעניין בעיניי להביא את עצמך בכל פעם, יש שחקנים שזה התדר שלהם, הם אומרים 'אני סומך על עצמי וזהו', אבל אני מאוד אוהבת לגייס לכל דמות איזושהי שפת גוף אחרת. אני אוהבת להתרחק מעצמי דווקא".
אז בואי נתרחק דווקא ממיקי, במה אתן שונות?
"ההבדל בינינו הוא שבסוף אני אמן ומיקי היא עורכת דין שלא מפחדת מטבלאות אקסל. פחד אלוהים טבלת אקסל, אני לא יכולה, מרגישה בשיעור כימיה בכיתה י'. בדרך כלל אני כן עובדת עם רשימות בפתקים בטלפון, אבל בטבלת אקסל? מתבלבלות לי המשבצות".