להדחה הזאת איש לא ציפה: החברות הטובות עמית חן ורותם רביבו, מי שדאגו מרגע ההזנקה להצחיק אחת את השנייה ואותנו בחריפות שלהן, בשנינות שלהן ובאטטיטיוד שלהן שאי אפשר היה שלא להתאהב בו, סיימו הערב (שלישי) את דרכן ב"המירוץ למיליון" בהדחה המפתיעה והדרמטית ביותר עד לרגע זה.
השתיים ידעו לא מעט רגעי משבר במשימות, רגעים שחשבו שאולי לא יצליחו להמשיך הלאה, אבל תמיד, בזכות החברות החזקה שלהן, הרימו זו את זו והמשיכו קדימה. ברגעים הקריטיים ביותר בקטע המירוץ בסנגל מצאו עצמן מאחור בגלל פקקי תנועה בלתי אפשריים, וכך מצאו עצמן אחרונות בנקודת הסיום.
בריאיון ראשון אחרי ההדחה לאדיר מור מ-mako מודה עמית: "אנחנו בהלם, עוד לא מעכלות את הסיטואציה. אמא'לה, אנחנו בשוק. איזה טירוף. אנחנו הדרמה של העונה. אנחנו בחורות דרמטיות, תמיד טרגיות, תמיד סיפורים בגדול. סיימנו בגדול".
רותם מצטרפת, "לא האמנו. היינו בטוחות בתוך ליבנו שיהודה תכף יגיד לנו 'בנות, זה פרק ללא הדחה'. עד עכשיו אני בטוחה שתכף הוא ייכנס לפה ויגיד לנו את זה. עד שלא אראה את שדה התעופה, עד שלא אגיע לדירה העלובה שלי בדיזנגוף, בלי החלונות, לא אאמין".
קיוויתן שיהודה עובד עליכן ושזה קטע מירוץ ללא הדחה.
עמית: "רותם הסתכלה עליו בעיניים: 'נו, תגיד שזה פרק ללא הדחה. נו, תגיד'. פתאום ראיתי את העצבות בעיניים של יהודה. הוא הסתכל עלינו בעיניים עצובות. חשבתי: אין, זה הסוף - יהודה עצוב. ראיתי את זה עליו".
רותם: "זה היה כמו ב'האלופה', כשהוא הבין שהולך לאבד את מיטל".
איך קרה שהגעתן אחרונות לנקודת הסיום?
רותם: "זה מאוד מתעתע כי היינו כל היום במקום הרביעי. גם כשאני מספרת את זה, אני עוד לא קולטת. עד עכשיו".
עמית: "רותם ואני זו הדוגמה הכי טובה כדי שהצופים יבינו מה זה 'המירוץ למיליון'. זה מירוץ שיכול להסתיים בדקה. את יכולה להיות מקום שלישי ורגע אחרי זה מקום 12. בכל משימה משתנה המאזן בין הזוגות בצורה קיצונית מאוד. נקלענו לפקק תנועה, זה הסיפור. נפלנו על נהג לא טוב. זה מטורף כי יצאנו ממשימה כשארבעה זוגות אחרינו. היינו בטוב. אמרנו: יופי, תקתקנו. יאללה, אנחנו עפות מפה. באנו לנהג המעבול הזה שנפלנו עליו, שאם אני אמצא אותו, הוא כנראה כבר לא יהיה איתנו. זה יהיה הסוף שלו".
עוד זוגות נתקעו בפקקים. מה קרה דווקא לכן?
עמית: "הסתבכנו בקטע קריטי, לקראת הסוף. אם זה היה בתחילת היום עוד היה אפשר לאזן, אבל נתקענו בפקק שתי משימות לפני הסוף. משימת הדו-קרב זו משימה שמושכת אותך עד הסוף. זאת אומרת שאם הגעת אחרונה למשימה, את צריכה לחכות שכל הזוגות יסיימו. איך שהגענו וראינו שכל הזוגות לפנינו, הבנו שהם עקפו אותנו בפקק. כנראה הם נסעו בדרך אחרת. חשבנו: המצב לא טוב, נצטרך לחכות עד שכולם יסיימו".
רותם: "לא היו לנו הזדמנויות. לשאר הזוגות היו זוג ועוד זוג ועוד זוג, לפחות ארבע הזדמנויות לנצח את הדו-קרב. לנו היה זוג אחד, מודי ומיקי. זהו. לא היו לנו עוד זוגות לנצח אותם. הזדמנות אחת. אם היו לנו עוד ניסיונות, בטוח היינו מסיימות במקום אחר".
היו רגעים שחשבתן לוותר?
עמית: "לא ויתרנו לדקה. רצנו כמו מטורפות עד הסוף. בגלל זה אני לא מלקה את עצמי על זה, כי לא פרשנו, לא ויתרנו לעצמנו ולא התעכבנו במשימה, זה נטו עיכוב בגלל פקק שבכלל לא היה תלוי בנו".
רותם: "גם כשרצינו לוותר, ולעמית היו רגעים שהיא אמרה לי: 'די, אני רוצה הביתה', היא אספה את עצמה ואמרה לי: 'רותם, בשבילך אני עושה את זה ואנחנו רצות על כל הקופה'. אנחנו גאות בעצמנו".
מה החוויה הכי מטורפת שתיקחו מהמירוץ הזה?
עמית: "היו לנו פה רגעים קשים. משימת האבטיחים הייתה לגמרי רגע השבירה שלי ושל רותם במירוץ. רותם ואני עומדות מעל האבטיחים, מתחבקות. גם ככה אנחנו נראות כמו שתי אבטיחים. כל הכפר סביבנו, הילדים מוחאים לנו כפיים. זה היה הרגע שלנו. בכינו בטירוף, כל הילדים רצו אחרינו, חיבקו אותנו. נתנו להם אוכל".
רותם: "זה היה רגע מאוד מרגש. בכללי, המירוץ הזה גרם לי לשנוא דברים. אם אהבתי לאכול שווארמה בבגט, אמרתי לעמית שאנחנו עוברות ללאפה. אהבנו אבטיח? עוברות למלון. אין, נגמר. אני גם לא רוצה מעילי פרווה יותר. נגמר. החיה היחידה שנזכור לטובה זה הגמלים".
מי הזוג שהייתן רוצות שיזכה?
רותם: "מודי ומיקי או עידן וגיא. הלוואי, חלום שאחד מהם יזכה".
עמית: "זה ידוע שהם הזוגות שהכי קרובים אלינו פה. אנחנו מתות לראות אותם בגמר, שייצגו אותנו בכבוד. הם מהחונטה שלנו".