רבע גמר "המירוץ למיליון" שיצא לדרך בווייטנאם נפתח רע מאוד עבור ליאור דבח וספיר אביסרור. ספיר גילתה כי תאלץ להתמודד בקטע המירוץ הזה עם הפחד הגדול ביותר שלה, מים. כבר במשימה הראשונה נדרשה להיכנס למעמקי ביצה טובענית ולאסוף שבלולים מהקרקעית, דבר שפיזית היא לא הייתה מסוגלת לבצע במשך דקות ארוכות.
"איך אכנס? אלה שדות עמוקים, יש דגים בפנים, המים שחורים, לא שקופים. אולי יש נחשי מים גם?", חששה ספיר, "אני מתארת לעצמי שבתוך הביצה הזאת יש גם חיות כי זאת ביצה. אני רק חושבת על זה ואני מתה. אני לא יכולה, אני נגעלת, אני מפחדת. לא יכולה עם מים, בין אם זו בריכה, אמבטיה מלאה, אגם, ים. פה זה גם מים וגם בוץ, את לא רואה מה יש בקרקעית, את לא רואה איזה חיות יש. הכל שחור. זה גדול עליי".
ליאור ניסה לשכנע אותה שזה לא מסוכן, אבל התחיל לאבד סבלנות: "אני במירוץ בפני עצמו, נגדך. די, זה קשה לי כבר". ספיר ענתה: "זו בעיה שלך שאתה במירוץ נגדי, עד שיש משימה אחת שזה הפחד הכי גדול שלי. קודם תהיה איתי. אם לא תהיה איתי, לא נעשה את זה. אני צריכה שידברו איתי רגוע. אתה כנראה נכנס ללחץ ממני וכשאתה בלחץ אתה מרים את הקול. אתה מאוד דרוך, מלחיץ, קצת אגרסיבי. זה לא עוזר לי. הגוף לא נותן לי להיכנס. אני לא יכולה".
ספיר השתכנעה לעשות כמה צעדים ראשונים לתוך הביצה, אבל בשלב הזה התמודדה עם מה שנראה כמו התקף חרדה. "לא יכולה, נהייתה לי סחרחורת", תיארה, "אני מפחדת. לא כיף שכולם רואים אותך במצב החולשה שלך. אני לא מתביישת להראות את החולשות שלי, אבל ביום-יום אני אישה מאוד חזקה".
"קצת מבאס, אבל זו אני. אני לא יכולה לשחק אותה או לעצור את עצמי מאיך שאני מרגישה. לפעמים אני מרגישה קצת מטומטמת, כי אני מתנהגת כמו משוגעת". ליאור עודד אותה: "שלא יבאס אותך כלום. לכל בן אדם יש חולשות. אני מפחד פחד גבהים. יש היגיון? פוביה זה דמיונות שרצים לך בראש מפחדים שאתה מפחד מהם. את לא מתנהגת כמו משוגעת, אלא כמו מישהי שנמצאת מול הפוביה שלה".
ספיר הצליחה לבסוף להתגבר על הפחד ולהיכנס לביצה, אלא שלרוע מזלה גילתה כי גם במשימה הבאה, משימת הדו-קרב, תאלץ להיות במים. במשימה הזו התבקשו הזוגות לחתור יחד בסירת סל רעועה ולהגיע לקו הסיום לפני הזוג שמתחרה מולם. ספיר הבינה מיד שהיא בבעיה: "הבנתי שזו משימה שהיא לא בשבילי ושיהיה לי מאוד קשה, אבל שאני חייבת להתגבר. זו סירת דייגים קטנה, לא אחת שקנו במקום מסודר שעובר תו תקן".
בדו-קרב מול ענבר ואבישי, אחרי שחתרו למעמקי הנהר, ספיר נכנסה ללחץ שהסירה תתמלא במים ותטבע. "יש מלא מים בפנים", צרחה ספיר וביקשה לעצור, "לא, די. הכל קורה בשניות. יש מים בתוך הסירה. מה קורה עכשיו אם אני נופלת? אני מסתכלת לצדדים ולא רואה לא מציל ולא סירת הצלה". בשלב הזה ליאור התייאש והרים עליה את הקול: "מה יש לך? מה את רוצה? אנחנו צריכים להגיע לשם. מה, את גנובה?".
ספיר פרצה בבכי: "אתה צועק עליי ואני מפחדת. אני מתה מפחד, אתה לא מבין? באותו רגע נופל לי האסימון שאם אני נופלת עכשיו אני צריכה לשחות עם עצמי וכנראה שגם אגע בדגים למטה. לא ראיתי את הקרקעית, לא היה לי מושג לאן המים האלה מגיעים. ברגע שהבנתי שזה מה שקורה פה, התפוצצתי. רציתי לחזור עכשיו לקרקע". ליאור התרגז: "לא יודע מה הסרט שלך, זה כולה סירה. רבאק, כל דבר זה הפחד שלך. בואי נתקדם". ספיר נפגעה: "אתה חסר רגישות. אתה צורח עליי ואחר כך נזכר שזה הפחד הכי גדול שלי. מגעיל אחד".
אחרי שהפסידו בדו-קרב תהתה ספיר אם היא מסוגלת בכלל להמשיך: "אני מרגישה שזה היום הכי נמוך שהיה לי במירוץ. לא רק שאנחנו אחרונים, גם האווירה בינינו לא נעימה. זה מצב שמאוד קשה להתרומם ממנו ועוד ברבע הגמר, בתזמון הכי גרוע. על עיכוב כזה ממש יכול להיות שנלך הביתה". האם ליאור וספיר יצליחו לקום מהמשבר הזה או שיבחרו לפרוש, כל כך קרוב לגמר? התשובות הערב (ראשון, אחרי החדשות, ערוץ 12).