ענבר בן עטיה ואבישי רגב הרימו את הכפפה וארגנו חפלה מרוקאית גדולה וחגיגית לציון קטע המירוץ במרקש. אל האירוע המושקע הוזמנו המשפחות, החברים הקרובים והזוגות שמתחרים מול השניים ב"המירוץ למיליון". "בית מרוקאי תמיד פתוח לכולם וזאת האווירה שחשוב לנו שתהיה", תיאר אבישי בשיחה עם mako.

"זו חינה בלי חתן", צחקה ענבר, "אני עוד מחפשת אותו. עדיין לא מצאתי את האביר על הסוס הלבן שייכנס איתי באפריון".

מה את מחפשת?
"מאיפה להתחיל? שיהיה בן אדם טוב, משפחתי ועם ערכים, שייראה טוב, שירצה ליהנות מהחיים ושיהיה שותף מההתחלה ועד הסוף".

לדייטים את יוצאת?
אבישי: "אני רוצה לשמור על אלה שיוצאים איתה לדייט. הם לא מבינים לאן הם מגיעים. אני לא רוצה שהם יברחו אחרי דקה, צריך לעשות הם הכנה, שיבינו עם מה הם הולכים להתמודד. ככה אני בודק מי לא מתאים. מי שלא בורח, זה אומר שהוא מתאים".

איך התחושות לצאת למירוץ הזה כדוד ואחיינית?
ענבר: "זה הדבר הכי טוב שאי פעם עשיתי בחיים. הדינמיקה בינינו זה לא כמו אצל בני זוג, חבר או חברה. אנחנו לא נמצאים על אותה משבצת. הרגשתי עם אבישי הכי פתוחה בעולם ובזכותו הכרתי את עצמי".
אבישי: "בגלל פער הגילאים היחסית קטן, אני כמו אח שלה הגדול. ידעתי עם מי יש לי עסק, ידעתי שאני יכול להכיל אותה רוב הזמן. מצליחים לראות את זה. זה הסיפור. אנחנו מאוד שונים ומשלימים. היא מאזנת אותי ואני מכיל אותה".

מרקש לא בדיוק האירה לכם בפנים.
ענבר: "מרוקו לא הייתה פשוטה, אבל המזל היה איתנו. באנו למרקש עם המון רגש כי המשפחה שלנו, אמא שלו שהיא סבתא שלי, ממרוקו. מרקש הזכירה לנו את הבית, את המשפחתיות. הרגשנו שהיא איתנו, שהאחים שלו איתנו".
אבישי: "באנו לקטע המירוץ הזה עם המון רגש וציפיות. מה שהביא לנו בסוף את המזל זה שהמשפחה שלנו הייתה איתנו, שאמא שלי זכרונה לברכה הייתה איתנו. הרגשנו שהיא איתנו לאורך המירוץ כולו".

ריאיון: לירון אבנר | צילום: יאיר פרש חממי

גם בני הזוג איציק ואסתי סוקולובסקי ידעו לא מעט רגעים קשוחים במרוקו, כולל געגועים עזים לילדים שהציפו אותם פעם אחר פעם, אבל הרימו אחד את השנייה והצליחו להתגבר על הקשיים בזכות הקשר החזק ביניהם.

איך התגובות ברחוב?
אסתי: "התגובות מאוד טובות, בעיקר מהקהילה החרדית שהופתעה ממש שאנחנו עושים להם קידוש השם".
איציק: "הרבה אנשים שלא מכירים את המגזר החרדי יכולים לחשוב ולקטלג את כל המגזר כמקשה אחת. להגיד: 'הם אלה שזורקים אבנים על מי שנוסע בשבת, הם אלה שלא משרתים בצבא'. פתאום הם מגלים חרדים ששומרים על האמונה שלהם, אבל שמכבדים, מכילים ומחבקים את כולם ומתייחסים לכולם במידה שווה. זה לא רלוונטי בכלל מול מי אנחנו עומדים".
אסתי: "אין שום כפייה דתית. אנחנו אוהבים את כולם, כי כולם נשמות של בורא עולם, נקודה. מפה זה מתחיל ושם זה נגמר".
איציק: "אנחנו לא כופים על אף אחד ולא מסתכלים מה האחר עושה. מבחינתנו, כולם אחים. אנשים מגלים אותנו פתאום ואומרים: 'וואלה, זה יפה, זה כיף'. מאוד היה לנו חשוב להעביר מסר של דת בצורה יפה, מסר של זוגיות בצורה יפה, וגם לנסות לקחת את המיליון".

איך המעבר מאנונימיות לחשיפה גדולה כזו?
אסתי: "זה כיף כשנותנים לך את האהבה הזאת".
איציק: "זה משהו שלא הכרתי ולא חוויתי. זה מביך אותי נורא. אני ממש מעריך ומכיר טובה לכל אדם שניגש אליי ואומר שהוא אוהב. זה משהו שאני לא רגיל אליו".

ריאיון: לירון אבנר | צילום: יאיר פרש חממי

מה חשבו המשפחות שלכם?
איציק: "המשפחה שלי לא צופה, לדעתי אפילו לא יודעת מה זו התוכנית הזו. זה המקום שלהם, אני מכבד אותו. אנחנו בחרנו בפרסום, לא הם. אנחנו שומרים על הכבוד שלהם ועל המקום שלהם וזה בסדר גמור".

איך הילדים שלכם מגיבים כשרואים אתכם על המסך?
אסתי: "הם בריגושים, ממש מתרגשים לראות אותנו. כל פעם הם בוכים איתנו. היה פרק שאיציק ממש בכה והילדים בכו איתנו ביחד, הם ממש חווים את זה איתנו. מה שכן, הם מאוהבים בכלל בזוגות אחרים. הדר אוהבת את סהר ויפתח, חגית את לי ואן".

ציפיתם שהמירוץ יוציא מכם כל כך הרבה אמוציות?
איציק: "בחיים לא הייתי חשוף מול מצלמה. היה לי ספק גדול אם אני מסוגל ללכת לתוכנית כמו 'המירוץ למיליון', עם כזו חשיפה. כשהחלטנו שהולכים, אמרתי: אני הולך על זה אול-אין, שם את עצמי על השולחן. ועדיין - הפתעתי את עצמי ברמת הפתיחות שהגעתי אליה. זה היה אני בהכי חשוף שלי, באקסטרים".

גיליתם אחד על השנייה דברים חדשים?
איציק: "לא יכול להגיד שגיליתי, אבל התחדדו לי דברים. ידעתי שאסתי חזקה, ידעתי שהיא תותחית, ידעתי שהיא וונדר וומן, אבל היא הייתה שפיצית ברמות במירוץ. התגובות שאני מקבל היום זה שאסתי השחקנית הכי חזקה".

חברי הילדות אודי נאור ומתן עובד חשפו כי מאז ש"המירוץ למיליון" עלתה, יש יותר ויותר פניות מנשים. "אנחנו מקבלים הרבה פניות, אבל אני נמצא במקום שאני כבר מחפש אישה לחתונה, מחפש את העתיד שלי", סיפר מתן. אודי, לעומת זאת, עוד לא ממש מחפש להתמסד: "אני קצת יוצא, קצת בזוגיות פה, קצת בזוגיות שם. אין עדיין משהו סגור. אני לא נועל את עצמי".

ריאיון: לירון אבנר | צילום: יאיר פרש חממי

עברו עליכם קטעי מירוץ לא פשוטים בלשון המעטה.
אודי: "התחושות היו קשות. התחלנו די בלאטמה. כולם ראו, גם אנחנו ראינו".
מתן: "אתה מתחיל את המירוץ הזה בכאפה נורא גדולה, אתה לא יודע איפה אתה נמצא ומה אתה עושה. בגלל החיבור שלנו, איפה שבאנו והחברות הכל כך טובה שלנו, ידענו להוציא אחד את השני מהמקום הזה ולהתקדם קדימה".

איך הצלחתם לקום אחרי הנפילות?
מתן: "זה הכי קשה. אתה נופל וצריך לקום ולהמשיך קדימה".
אודי: "אם מתן לא היה במסע המטורף הזה, הייתי נופל ונופל ונופל. הוא הרים אותי מתי שהיה צריך, והיו רגעים שהיה קשה ואמרתי: די, בא לי הביתה".

איך התגובות ברחוב?
מתן: "מפרגנים לנו סבבה, אבל לא אשקר, עניין החשבון והמתמטיקה קצת ליווה אותנו. כן, אני לא טוב בחשבון, אבל עזבו אותי שטויות - תנו לי מחשבון. מה אתם באים עליי עם להתחיל לחשב עשרוניות?".
אודי: "חייבים להבין שכשאתה נמצא במירוץ כזה - אתה בלחץ. לא אוכלים ולא ישנים במירוץ. זה קשה מאוד".