כשרן ונינט התיישבו זה לצד זו בשולחן השופטים בפרק פתיחת העונה, אחזה בנו התרגשות מטורפת - אבל הנוסטלגיה הציפה אותנו באמת רק כמה דקות אחרי זה, כשבחור צעיר וכריזמטי בשם עומר יפת עלה לבמה וביצע את "האור בחיי", אחד מהלהיטים הגדולים ביותר שיצאו מהסדרה בה כיכבו השניים לפני 16 שנה, "השיר שלנו".
אמש (שני), אחרי עונה שלמה שהתפוצץ על הבמה ביצוע אחרי ביצוע, יפת (21) הודח מהתחרות, ממש רגע לפני חצי הגמר שייערך הערב. כשישב על הכיסא החם וצפה בנופיה ידידיה מעיפה את האולפן באוויר, הבין עומר שמסעו ב"הכוכב הבא" שהיה מרגש, מסעיר ומפתיע מהרגע הראשון ועד האחרון, הגיע לסיומו.
"כשישבתי על הכיסא הבנתי שאני עוזב. הייתה צביטה, אבל אני יכול להגיד בפה מלא שאני לא הולך לשום מקום", מבהיר יפת בשיחה עם mako, "לא הגעתי בשביל להיעלם, לא אהיה מהאנשים האלה. זה לא הולך לקרות. עשיתי דרך, אבל צפיתם רק בהתחלה שלה. זה כמו לראות פרח מלבלב - תישארו לעוד, כי זה לא נגמר פה בשום צורה".
עומר ביצע בספיישל עומר אדם קאבר לשיר "נמס ממך". לפני הביצוע סיפר שיש לו תחושה חזקה שהשופטים יאהבו, אבל זה נגמר ב-55% ושלושה אדומים - לא פשוט בכלל לזמר שנחשב לאחד האהובים ביותר על השופטים והקהל לאורך העונה. "נתתי פייט מבחינתי, באתי לאכול עם השיר הזה. אני בחיים לא מסתכל על האחוזים תוך כדי השיר, מבחינתי אני מופיע עכשיו. כשזה נגמר והייתה מוזיקה עצובה ומסך אדום, בראש שלי חשבתי - WTF? זה היה רגע של הבנה טהורה שאני הולך הביתה".
"זו הייתה כאפה בשבילי, אבל אני נותן לנופיה את כל הקרדיט שבעולם, אני עף עליה וחושב שהיא ראויה לזכות", אומר יפת, "יש משהו מדהים בבחורה הזאת, היא מביאה משהו כל כך שלם למסך. הביצוע שלה היה שיר פרידה מושלם בשבילי מהתוכנית. ישבתי שם ושרתי איתה, היא עשתה את זה פשוט מדהים".
לא חששת לבחור את אותו השיר שגם ינאי בן חמו ביצע בספיישל הזה? ההשוואה מתבקשת.
"עשיתי את זה כל כך שונה ממנו, זה לא היה ים תיכוני אפילו קצת. לביצועים הייתה אווירה כל כך שונה. ברור שיכולתי לבחור שיר אחר של עומר אדם, אבל לא עשיתי את זה בקטע של פרנציפ. היה לי רעיון ואמרתי: יאללה, בוא נלך איתו. רציתי ממש לעוף עם הלהקה, שיהיה קצת דיסטורשן. לקחתי את 'נמס ממך' ועשיתי ממנו הבי מטאל. זה לא מובן מאליו, יש אלמנט של הפתעה. הרגשתי שאני נותן בראש, כמו שאני רגיל".
האומץ הזה, אפילו מרדנות אם תרצו, לקחת את השירים הכי רחוק מהמקור, לחבר אותם אליו לוורידים ולהתפוצץ איתם - זה התחיל עוד באודישן. בפגישת ההיכרות עם אסי ורותם סיפר כי הוא ומשפחתו גדלו על "השיר שלנו" וזוכרים את הסדרה ושיריה בעל פה.
לא הפחיד אותך לבצע את "האור בחיי" באודישן? זה עלול היה להיתפס כגימיק.
"זכרתי שרן ונינט שופטים העונה וחשבתי: בוא'נה, זה יכול להיות מה זה מגניב, מחווה ממש נחמדה. תמיד מרגש את השופטים לשמוע מישהו מבצע קאבר לשיר שלהם. אני אוהב את השיר הזה ורציתי לעשות להם הפתעה. זה היה רגע נוסטלגי בשבילם, אני שמח שעשיתי את זה. היה סיכון מסוים בבחירה, אבל שרתי את זה מדם ליבי. זה שיר אהבה יפה ממש, בלי שום קשר לתוכנית. זה אולי סימן אותי בהתחלה כמעריץ של 'השיר שלנו', אבל אחר כך הראתי שיש לי עוד הרבה מה לתת מעבר לזה".
בתור אחד ששנים צפה בהם שנים במסך ופתאום פגש אותם פנים אל פנים, מה גילית עליהם שהפתיע אותך?
"הרגשתי שהם כמו אבא ואמא שלי, הם תמיד הביאו לי כחולים חוץ מרן שפעם אחת נתן לי אדום. הרגשתי שהם מבינים מי אני, שמשהו בביצוע הראשון יצר קשר בינינו. גדלתי עליהם, אבל אני לא מגדיר את עצמי מעריץ אלא מעריך. אני מעריך מאוד את מה שהם עושים, את הכישרונות שלהם, את זה שהם גם וגם וגם. זה לא נפוץ. הם השראות בשבילי".
זה היה חלום שלך שנים לעמוד על בימת "הכוכב הבא". איך זה הרגיש כשסוף סוף הגשמת את זה באודישן?
"זה היה מדהים, רגע שלא אשכח בחיים. שיחזרתי אותו בראש כמה פעמים אחר כך ולא הצלחתי בדיוק לחוות את אותו הדבר. זה רגע חד פעמי. הגעתי עם ציפייה מסוימת - פשוט לעבור את האודישן, חשבתי: אעשה 70% וארים את המסך. פתאום עפו עליי וחשבתי: ואוו, לא ציפיתי לזה בשום צורה. זה היה מעבר לציפיות".
שישה כחולים, 92%. ניפצת את המסך לאלף חתיכות.
"יום לפני האודישן איבדתי את הקול שלי, זה היה הזוי. עשיתי על הבוקר אינהלציה, השתדלתי לסתום את הפה כל היום. הייתי ברעידות לקראת המודולציה בשיר, הרגע שאני מתפוצץ. כשפתחתי על 200, זה היה כמו נס. אמא שלי בכתה בהיסטריה באודישן כי היא חששה שלא אצליח לעשות את זה, שלא ייצא לי קול. כשהמסך עלה וראיתי שיש שישה כחולים, חשבתי: יואו, אני לא מאמין. תפסתי את עצמי, הייתי באמת בשוק".
אחרי שצלח את מבחן האקפלה והסולו הגורלי והבטיח את מקומו בנבחרת, הגיע יפת לשלב הדו-קרב עם השיר "מבול" של רונה קינן. לפני הביצוע, הודה שהשיר ומילותיו מדברים אליו מאוד. "השיר הזה לא מאכיל אותך בכפית, אתה חייב לעצור רגע, לקרוא ולהבין על מה הוא מדבר. המבול זו מטאפורה לריבים שיש במערכת יחסים, שבכל פעם זה בא בעוצמה כזאת שאתה חושב שאולי לא תשרוד את זה. כשהיא אומרת 'אם נשרוד את המבול הפעם', היא מדברת על מה שיקרה אחרי הפיצוץ. רציתי להביא את הפיצוץ הזה בשיר. זה התחבר לי".
לאמדורסקי הייתה ביקורת לא פשוטה על הביצוע. הוא טען שזו "קלישאה של איך מדגמנים רוק. זה צעק עליי, זה תקף אותי". מה חשבת על זה?
"לבריאות, זו דעתו. זו הייתה הבחירה שעשיתי, הוא לא חייב לאהוב את הבחירה הזאת. זה בסדר גמור. לגבי הלדגמן רוק: מעבר לז'אנר, רוק זה גם פרפורמנס. יכול להיות שלא התחבר לו שאני נותן פרפורמנס מסוים על מילים שהן כל כך רכות ועדינות. מבחינתי אני לא מדגמן רוק, אלא מוציא את מה שיש לי להגיד, צורח את זה. איך רותם אמרה? 'הוא צורח לעולם, הוא צורח לכולם'. היא הבינה אותי".
ובכל זאת, עניין האגרסיות חזר על עצמו גם בהמשך.
"אני בא לבמה להוציא אגרסיות. השופטים זיהו משהו קצת אגרסיבי בפרפרומנס שלי ולא הייתה לי בעיה עם זה. אני מודה, בשבילי הבמה זה מקום אדיר לפורקן. אני מתפרק לגמרי כשאני על הבמה, זה השירות שזה עושה לי לחיים האישיים. יש אנשים שאוהבים ממש לעשות ספורט, יש אנשים שאוהבים לתופף, זה מה שאני אוהב".
הפסדת לניב דמירל בדו-קרב ואסי ורותם עשו לך סייב. הופתעת מזה?
"הייתי מופתע לאללה, לא חשבתי שהם יעשו לי סייב וגם לא חשבתי שאני צריך סייב כי הרגשתי שהיה ביצוע טוב. לא ידעתי איך להגיב באותו הרגע, הייתי ממש נבוך. אסי ורותם שיחקו אותה עם הסייב, הודיתי להם על זה. זה חסך ממני מעמד של הדחה, שזה מעמד שכן הייתי בו אחר כך והוא ממש לא נעים".
בשלב הדואטים עומר שר עם מי שהפך בזכות התוכנית לחבר טוב וקרוב, כרמי גלסנר. "כולם חושבים שכרמי ואני הכרנו לפני התוכנית ובאנו ביחד, וזה ממש לא המקרה. באודישנים המקדימים התמנגלתי עם אנשים כשפתאום כרמי ניגש אליי ושאל: תגיד, 'עשן' זה שלך? זה שיר שהוצאתי לפני התוכנית, הסינגל הראשון שלי. כרמי היה הבן אדם הראשון שזיהה אותי בזכות המוזיקה שלי. זה היה בשבילי כבוד עצום. דיברנו על השיר, על מוזיקה, אהבתי את הווייב שלו, איך שהוא בא בקלילות לסיטואציה. הוא הזכיר לי את עצמי מלפני הצבא, עם הרעננות הזאת לפני שמבאסים לך את החיים. נוצר בינינו חיבור חזק ממש".
סיימתם את הדואט עם 81% וחמישה כחולים, אבל רן ואמדורסקי טענו שהרגישו אתכם כעוסים נורא תוך כדי הביצוע.
"היה ביצוע אש, היינו מסונכרנים, הרגשתי שהחיבור בינינו עבר והייתי מבסוט על זה. הסתכלנו אחד לשני בעיניים, שרנו זה לזה, לקהל ולשופטים, חשבתי שזה עבר מעולה. אני תמיד שם לב למימיקות ולשפת הגוף שלי, יכול להיות שיש אמת בדבריהם, אבל שירי נתנה קונטרה מגניבה כשאמרה: 'זה בדיוק מה ששמר על המתח'. בהתחלה היינו רק כרמי ואני ושתי גיטרות, אבל עם להקה חיה והרבה משתנים הגענו לתוצאה מסוימת שאני מבסוט עליה".
רגע השיא בעונה נרשם בשלב הכיסא החם, כשעומר ביצע לראשונה שיר מקורי שכתב והלחין, "אין דרך חזרה". אם עד לאותו שלב הכרנו אותו בעיקר כזמר ופרפורמר ענק, בזכות השיר גילינו כי מדובר באומן ויוצר מוכשר.
"השיר כתוב משתי נקודות מבט, זה הייחוד שלו וזאת הסיבה שכל כך הרבה אנשים התחברו אליו", מספר עומר, "גם נשים וגם גברים שלחו לי הודעות וכתבו, 'אתה לא יודע מה עשית לי, צעקת את הצעקה שלי, דיברת מנקודת המבט שלי'. ההשפעה והאימפקט שהיו לשיר הזה זה דבר מדהים".
על מי אתה מדבר בשיר הזה?
"השיר מספר עליי ועל ההחלטה שלי לעצור משהו טוב שהיה בחיי, זוגיות מדהימה. זו הייתה מערכת יחסים שנמשכה שלוש שנים, הייתי מאוהב לחלוטין וגם היא. הכל היה טוב עד שעברתי לתל אביב, צעד שעשיתי כדי לקדם את החלום שלי - להתעסק במוזיקה. היא הייתה בצבא באותו הזמן, ולאט לאט התרחקנו. הבנתי שהגיע הזמן שלי להיות רק עם עצמי ושאני צריך לעזוב, לחסוך ממנה עוול עתידי".
נקודת המבט הנשית בשיר, אלה דברים שהאקסית אמרה לך באמת?
"היא אף פעם לא אמרה לי את הדברים האלה. המילים 'אין דרך חזרה, אין עוד מחילה, לא ארצה אותך', אלה דברים שאני כתבתי בשמה. חשבתי מה היא הייתה אומרת לי אם היינו מדברים עכשיו. זה גם להגיד לעצמי: זהו, עזבת, אתה לא יכול לצפות שהיא תהיה פה עכשיו, גם אם תספור עד שלוש היא לא תופיע כמו שאתה רגיל. אתה עזבת, עשית את הצעד הזה, תשחרר מהבן אדם ותן לה לשחרר ממך".
באמת אין דרך חזרה?
"זה משהו שאני ממשיך לשאול את עצמי. יכול להיות שהיא אהבת חיי, הבחורה הזאת, אבל אני מרגיש שזאת תקופה שאני חייב להיות בה לבד. הרבה קורה אצלי, אני עסוק 24-7, אני לא מתאים לקונספט זוגי כרגע בשום צורה. יכול להיות שיש עוד דרך חזרה, אני לא יודע, כדאי להשאיר את האופטימיות הזאת".
היא פנתה אלייך אחרי הביצוע?
"היא שלחה לי הודעה ועניתי לה, זה מרגש ממש. היא כתבה לי שהשיר ריגש וצימרר אותה, שכמו שהלב שלי היה בחוץ ככה גם שלה. היא הודתה לי על השיר, איחלה לי המון בהצלחה ואמרה שהיא מאמינה בי מאוד. היא מדהימה".
אסי ניסה לעזור לך למצוא שידוך ופרסם תמונה שלך באינסטגרם שלו. מיליון עוקבים. היו פניות?
"היו המון פניות, הייתי בשוק. הייתי סקפטי בהתחלה, לא חשבתי שהוא באמת יעלה את זה, חשבתי שהוא מסתלבט וזרמתי איתו. פתאום הוא העלה את זה ומאז יש הרבה פניות. אגיד את האמת: הפניות הרגשית שלי שואפת לאפס, אבל זה מאוד מחמיא ואולי ייצא מזה משהו. קשה לי לזרום עם זה כי הנשים האלה ראו אותי בטלוויזיה ולא מכירות אותי באמת, לא יודע מה הן מצפות לפגוש. אני בן אדם פשוט ובנאלי".
בחזרה לביצוע שלך. התרגשת מאוד בסיום השיר, אמדורסקי בכבודו ובעצמו הביא לך כוס מים.
"כשאמדורסקי הביא לי מים הוא אמר לי, 'היה ביצוע מדהים, תוריד את השפם'. לא הבנתי כל כך מה הוא אמר, אחרי זה שאלתי והוא חזר: 'תוריד את השפם, יהיה לך יותר יפה בלי'. הייתי בשוק מהבן אדם, זה היה קורע. התרגשתי באותו הרגע כשפתאום עלה המסך ובום, ראיתי את הקהל, הפול-האוס מהשופטים, האנשים שבאו איתי - זה משהו לא נורמלי, זו חוויה לא רגילה. כל כך התרגשתי וחשבתי, בוא'נה, אני לא מאמין שעשיתי שיר שלי וזה המצב. הבנתי גם שאני נשאר בתוכנית ושכפיר, שהוא חבר טוב ובן אדם שהתאהבתי בו, כן הולך".
כשאתה מבצע שיר שלך, האחוזים והכחולים מהשופטים מקבלים משמעות אחרת לגמרי.
"הרגשות הציפו אותי באותו הרגע, זו הייתה התרגשות שיא. ראו שאני הולך לבכות עוד רגע, ממש החזקתי את עצמי. השופטים השוו אותי לזמרים מדהימים כמו אמיר דדון, נתן גושן וישי ריבו. הם דיברו איתי אבל אני בכלל לא הייתי שם, הייתי באופוריה מטורפת. הרגשתי שעשיתי משהו בלתי אפשרי".
בספיישל דני סנדרסון, יפת ביצע את "ילד מזדקן". "היה מגניב ברמות. סנדרסון שטותניק רציני, כל משפט שלו זה בדיחה. הבן אדם נמצא תמיד במצב רוח טוב, צחקנו ממנו מלא שם. הוא קרע אותי מצחוק. בעבודה על השיר עצמו, בחזרות, פעלתי על הברירת מחדל שלי שזה לצרוח. דני אמר לי, 'זה קצת טו מאצ', בוא נוריד הילוך רגע". החזיר אותי לתלם. בסוף עשיתי את זה כמו כוורת. כשיוצר אדיר עם קריירה של שנים מבקש ממני במילים יפות לא לחרע לו את השיר כמו שאני רגיל, אני מכבד את זה. אני עומד מאחורי מה שעשיתי וחושב שהיה אחלה ביצוע, הצלחתי לספר סיפור ולהעביר משהו".
מה למדת על עצמך בזכות המסע ב"הכוכב הבא"?
"למדתי שאני חזק. אל תראו אותי ככה, אני הכי נפש של אומן, של ציפור נפש עדינה מאוד. באתי כילד עם חלום שמשתתף בתוכנית טלוויזיה, ונראה מה ייצא מזה. מפה לשם זה התפוצץ וצריך להכיל את הדבר הזה, שפתאום מזהים אותך ברחוב ופונים אלייך. למדתי שאני רגיש ושאני חייב להקשיב לעצמי, כי ככה יוצאים הדברים הכי טובים".
פתחת ואמרת שזה לא נגמר בשום צורה מבחינתך. אז מה הלאה?
"השיר 'אין דרך חזרה' הולך לצאת כסינגל אולפן. מעבר לזה, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להשמיע ולהראות. אני רוצה לשחק בטלוויזיה ובתיאטרון, מתחיל לעבוד על אלבום שבעזרת השם ייצא במהרה ויתקבל בברכה, הולך להיות מעניין. יש לי שירים בהרבה סגנונות וז'אנרים, אנשים יימצאו את החיבור שלהם איתם. הכתיבה שלי מאוד חשופה, אני מדבר מכל הלב, ומבחינתי זה ההישג הכי גדול. אם אנשים שומעים אותי ומזדהים עם המילים, אם זה עושה להם משהו, לוחץ להם על איזו נקודה, זה מה שמביא אותי לעשות מוזיקה".