מרגי, נטע, אלה לי, רביב כנר, שי המבר ותמיר גרינברג: כולם התגלו ב"הכוכב הבא", בין היתר על ידי קרן פלס ששופטת בתוכנית עוד מימי העונה השנייה. בזכות הניסיון הרב שלה וטביעת העין (והאוזן) לכישרונות גדולים, היא חתומה על זיהוי וטיפוח כמה מהכוכבים הגדולים ביותר שיצאו מהתוכנית. נכון, זה כמעט תמיד זה מתחיל בכחול אצלה - אבל ככל שהעונה מתקדמת, גם האדומים נשלפים להם מהמגירה.
"בשלבים הראשונים אני מעבירה כמעט את כולם, מודה. יכולה לספור על כף יד אחת את המתמודדים שקיבלו ממני אדום", היא מספרת, "הם זמרים טובים ואני נותנת עוד צ'אנס, אבל בשלבים שאחר כך זה מתהדק. אני יודעת לחסוך למתמודדים את הסבל כשהם אמורים להביא משהו שעדיין אין להם ונשפטים על כך. יש כאלה שצריכים עוד זמן. עם התקדמות התוכנית אני נהיית יותר ויותר בררנית, במובן שהוא טוב ובריא להם".
לדברי פלס, המפתח להצלחה בתוכנית זה לא רק ווקאל היסטרי, אלא גם אישיות מוזיקלית מגובשת. "הם צריכים לדעת מי הם ומה הם רוצים להביא. אתה לא יכול לצאת לדרך הזאת בלי זהות. כמו שלכל תינוק יש שם ותעודת זהות, המתמודדים צריכים לדעת מי הם. הזמן פה קצר ואינטנסיבי, אתה לא בא להתבשל אלא להשתמש בפלטפורמה".
עד כמה זה קשה לתת ביקורת למתמודדים? לא כולם מקבלים את זה יפה.
"צריך שיהיה להם אופי חזק שיודע לקבל ביקורת. ביקורת זה לא רק מול שופטים בתוכנית ריאליטי, אומנים מקבלים ביקורת כל הזמן. אם בגלל שנתנו לך ביקורת הפסקת, לא תגיעי למאסטרפיס שלך. מהניסיון שלי זאת תכונה מאוד חשובה לדעת לקבל ביקורת, במובן שאת נבנית ממנה ולא הורסת את עצמך מבפנים".
ממה שראית בינתיים באודישנים, מה את יכולה לספר על המתמודדים בעונה החדשה?
"הגיעו יותר אנשים שמוכנים לעבודה, כאלה שאם יזכו יוכלו להקליט את החומרים שלהם או שמאוד ברור איזה חומרים צריך לכתוב להם. יש יותר חומר מקורי מבעונות קודמות, חלקם הגיעו עם סגנון מאוד מובהק ועם הרכב".
בעונה החדשה שתצא לדרך הערב (שני), שולחן השופטים יתכבד בשופט חדש: הזמר והשחקן רן דנקר. "מאוד נעים לי איתו, הוא מאוד אינטליגנט ויש לו כבוד למי שיושב לידו ולאנשים שמופיעים מולנו", היא מתארת, "הוא מדבר בטעם כי בעצמו עבר תהליך של לבחור להתמקד במוזיקה, אפילו שקיבל על זה ביקורת ופרצופים".
בגלל שחלק תפסו אותו כשחקן בכלל ולא כזמר?
"לעשות את המעבר הזה ממישהו שמתייחסים אליו כשחקן לכזה שמתייחסים אליו ברצינות כזמר פופ ושנמצא בשורה אחת עם כל זמרי הפופ הנהדרים שיש לנו, זה מאוד נדיר וזה מעיד על אמביציה גדולה ואינטליגנציה רגשית גבוהה. הוא השלים את התהליך ועושה את המוזיקה שלו, פופ מצויין. יש לו קילומטראז' גדול בתעשייה, אפילו שכזמר סולו זה טרי עבורו. הוא מביא את כל המטען של הדרך שעבר".
זו תקופה עמוסה מאוד עבור פלס. חוץ מהצילומים ל"הכוכב הבא" היא מתעדת את חייה לעונה החדשה של "מחוברים" ומריצה בקנדה את העיבוד המקומי לקברט הרוק המצליח שלה, "לילה 1 באפריל". לפני שנה, מיד לאחר הופעה בשוני, התמוטטה ואושפזה בבית החולים בעקבות קרע במעטפת המוח, שעשוי לנבוע ממאמץ פיזי חריג. במשך שמונה חודשים שכבה בבית, ניזונה ממשככי כאבים, ושום טיפול לא עזר - עד שכנגד כל הסיכויים הדליפה נעלמה.
איך את מצליחה לשלב את הכל וגם למצוא זמן לעצמך ולבריאות שלך?
"אני לא מצליחה ועובדת על זה שאצליח. זאת העבודה שלי. אני מנסה לדאוג שבחורף יהיה רגע שאוכל לעצור את הדברים השוטפים וליצור, לכתוב, לסדר את הבית ולראות פסיכולוג, דברים שמחכים על השולחן כבר מלא זמן. אני רוצה לעצור לרגע, אחרת באמת אחזור שוב על הטעויות שעשיתי פעם - מה שאני לא מעוניינת לעשות. רוצה ללמוד מהטעויות".
בפוסט אישי ומרגש שפרסמה לאחרונה תיארה פלס את השנים הראשונות שלה ב"הכוכב הבא" והשינוי שעברה מאז. "הייתי נבוכה. צוות הביוטי שלי יודע שאני שונאת את הביטוי 'צוות ביוטי': להתאפר, להתלבש, להסתרק, זוויות צילום. תנו לי ג'ינס וטי-שירט כמו הבנים. אז מה אם נולדתי בת? הייתי אימת הצלמים, לא כי לא הערכתי את העבודה שלהם, פשוט כי רציתי להשתחרר מאיזו תפיסת עולם, לשנות משהו, להיות אחרת - אבל בעיקר לא הייתי שלמה עם המקום שלי בתוך תעשייה גברית ברובה, שכמעט ואין בה מקום גם למוכשרים/ות ביותר".
"השנה אני נהנית מכל רגע, לא מחמיצה פנים לאף צלם ובאה עם חיוך", סיפרה פלס, "זה עדיין קשה ופחות טבעי לי כל עניין ה'טאלנט', אבל מצאתי סיבה שמאפשרת לי לעמוד מאחורי הדרך שבחרתי לעשות, מבלי להתנצל או לריב עם עצמי. זאת לא כוכבות קלת דעת, אלא תוצאה של עבודה קשה".
זה אומר שנפגוש השנה קרן שונה בשולחן? אולי משוחררת יותר?
"זה בא לידי ביטוי בעיקר באיך שהאנשים שעובדים בנראות שלי חווים אותי. שנים הייתה לי אלרגיה לזה שמתעסקים במראה שלי. רציתי להתעסק בתוכן ולהדגיש את זה שנשים וגברים שווים. הרפרנס שלי היה: למה שלמה ארצי כן יכול לבוא עם ג'ינס וטי-שירט? זה לא צריך להפוך להיות מחק שמבטל לחלוטין את הכבוד שלי, כן לאופן שבו אני מציגה את עצמי, גם ויזואלית. אני כן חושבת שמראה זה דבר חשוב".
את מרגישה שהלכת עם זה צעד אחד רחוק מדי?
"שום דבר בחיים אסור שיהיה קיצוני. שום מחאה שלנו לא צריכה להיות קיצונית. קיבלתי את זה שכן, אני רוצה שהמראה שלי ייכבד את מי שמסתכל וישקף את מי שאני מבפנים, ויש אנשים שעובדים על זה והם לא אשמים שאני שונאת ספריי לשיער, רק כי אני רוצה להיות שלמה ארצי. הם עושים את העבודה שלהם, ועובדים איתי ההכי טובים. אני מתארגנת פחות זמן משאר הבנות ופחות שמה דגש על זה, אבל בתוך החדר הקטן שבו מכינים אותי החוויה הזאת קצת משתפרת עבורם, אותם אנשים שאיתי הרבה זמן".