יהלום דוד עזבה את "הכוכב הבא" בשיא שלה. בשני ביצועיה האחרונים בתחרות, "Earth Song" ו"כשאתה כאן", הוכיחה שהיא אחת הווקאליסטיות הטובות ביותר בעונה הזאת. "ידעתי שיש חצי גמר מאוד חזק עם מתמודדים חזקים מולי, הגעתי מוכנה לאפשרות שאעזוב", היא מספרת בשיחה עם mako.
"זה לא היה שוק מבחינתי וגם לא באסה. באתי, נהניתי, עשיתי את המירב ונתתי את הכי טוב שלי. בחצי הגמר נתתי את הביצועים הכי חזקים שלי העונה. זה כיף ללכת ככה, עזבתי בראש מורם. היו לי חיים לפני הכוכב ויהיו גם אחריו, הכל בסדר".
הביצוע ל"Earth Song" היה מופתי, ובכל זאת היו שני אדומים מקרן פלס ומאסף אמדורסקי.
"תמיד תהיה ביקורת. אני הייתי שלמה עם הביצוע, נתתי מעצמי ועשיתי את המירב. ירדתי מהבמה מרוצה, וזה הכי חשוב. אין מה לעשות, חלק יאהבו וחלק לא, בסוף אלה שישה שופטים ולרצות אותם תמיד זה לא פשוט. אני לא ילדה, עברתי הרבה בתעשייה הזאת ובאתי מאוד מוכנה. תמיד תהיה ביקורת, צריך לדעת לקחת אותה למקום חיובי, להבין שזאת ביקורת בונה, ליישם ולבצע. בחרתי מה לקחת איתי ומה לא לקחת".
איך איזנת בין הרצון לרצות לבין להישאר נאמנה לעצמך?
"בהתחלה רציתי לרצות את כולם וזה הביא אותי לרגעי תסכול מאוד גדולים. לאט לאט למדתי שאני לא יכולה לרצות את כולם והעיקר שארצה את עצמי ואשאר נאמנה לעצמי. לפעמים יתחברו, לפעמים לא, זה בסדר. זה חלק מבגרות התהליך".
הביצוע השני שלך בחצי הגמר היה לשיר "כשאתה כאן". חששת לעשות קאבר לנינט?
"מאוד חששתי. אם נינט לא הייתה בצוות השופטים הייתי שרה את זה מזמן, זה שיר שאני מאוד אוהבת ומאוד מחוברת אליו. אני מתה על נינט ומאוד אוהבת שירים שלה, במיוחד שירים ישנים. 'גדלתי' עליה. שמתי את החששות בצד ונתתי את זה. אני שמחה שביצעתי אותו, זה היה אחד מהביצועים המרגשים שלי".
יהלום (23), בוגרת הפרויקט של עידן רייכל, שמרה על רמת ביצועים גבוהה מתחילת העונה ועד לסופה. האודישן הראשון שלה לשיר "שבורי לב" הסתיים עם 90% ופול-האוס מהשופטים. "הייתי בהלם, לקח לי זמן לעכל את זה. ידעתי שאני באה ל'הכוכב הבא', אבל לא תפסתי עד כמה זה גדול ואת סדר הגודל של זה".
בסולו הגורלי שלך ביצעת את "I'm Tired" ופרצת בבכי. מה קרה שם?
"זה שיר מאוד רגיש וקרוב אליי. היה לי קשה מאוד לעצור את ההתרגשות, אבל זה גם מה שהביא את הביצוע למקום היפה שלו. כשהתחלתי לבכות הסתובבתי ורציתי לרדת מהבמה, ופתאום איתי לוי בא, חיבק אותי והביא לי מים. זה היה חמוד מצידו".
בשלב הדואטים חברה לשלום סבג וביצעה איתו את "Stay". "זה היה מדהים, ממש השלמנו זה את זו, כמו כפפה ליד. זה עבד בטירוף. בהתחלה לא כל כך הכרתי את שלום כי כמות המתמודדים הייתה גדולה, ולאט לאט זה הצטמצם. בחדר המתמודדים העלנו רעיונות לדואטים ושלום ואני זרקנו כל הזמן את אותם השירים. רבנו בצחוק על הדואטים שנרצה לעשות ופתאום ציוותו אותנו ביחד. זה היה מצחיק בטירוף".
בשלב הכיסא החם שרה את "Cada Dia", אותו הקדישה לסבה המנוח. "כששרתי חשבתי על סבא שלי ועל זה שהוא לא נמצא קרוב אליי. זה מאוד ריגש אותי, רציתי להקדיש לו את זה". בספיישל דני סנדרסון ביצעה את "מדינה קטנה" ושילבה בשיר הקלטה של סבתא שלה. "הלכתי הביתה, הבאתי את ההקלטה של סבתא ואבי וואסה נרתם לכתוב מילים באמהרית, כי אני לא יודעת את השפה לצערי. זה ביצוע שמאוד מרגש אותי, הכי טוב שהיה לי ב'הכוכב הבא' ואקח אותו איתי הלאה עוד הרבה שנים. היה לי חשוב להעביר את הסיפור של סבא וסבתא שלי בעלייה ארצה, כמה שהם נתנו מעצמם והקריבו למען ההווה שיש לנו היום".
"סבא שלי, יוסף דוד זכרונו לברכה, היה איש ציבור, חינוך ודת חשוב מאוד בקהילה האתיופית. הוא בנה את בית הכנסת האתיופי הראשון בארץ, היה סופר, פעיל עלייה וקליטה ועזר לבנות את בתי הספר ובתי הכנסת באתיופיה. סבא עשה המון למען אחרים והיה לי מאוד חשוב לעשות את השיר הזה בשבילו".
איך היה המפגש עם דני סנדרסון?
"מדהים. מאוד התרגשתי כי גדלתי על סנדרסון. הכרתי את כל השירים שלו מכוורת וגזוז, שרתי אותם במסיבות הסיום בבית הספר. במסיבת סיום כיתה ג' שרתי את 'הגלשן שלי' וזה היה רגע מרגש ומכונן בחיי. סנדרסון מקצועי מאוד, חשוב לו כל פיפס ולהיות נוכח. זה לא מובן מאליו שיש לו את הסבלנות הזאת. זה מרגש שאפילו שיש לו מפעל חיים ואת השם שלו, שהוא ככה מקדיש מעצמו. המוזיקה זה הכל בשבילו".
והמפגש עם עומר אדם?
"עומר בן אדם מקסים, צנוע ועניו. הוא אירח אותנו כל כך יפה, פתחו את ביתו בפנינו וזה לא מובן מאליו. הוא היה מצחיק וממש נחמד לעבוד איתו".
בשיחה הראשונה שלה עם אסי ורותם, שיתפה יהלום באומץ על הפרעות האכילה איתן התמודדה בעבר וביקשה לקדם שיח על בריאות הנפש, שיח שלפעמים מושתק. "בהתחלה זה היה פסיבי כזה, מחשבות בראש. 'אוי, אני שמנה, בא לי להוריד', לאט לאט זה התפתח וזאת הייתה מצוקה מאוד גדולה שגרמה לי לפתח בולימיה".
"נתתי להפרעה לנהל אותי, כל החיים שלי היו סביבה. הייתי צריכה זמן לאכול, והייתי צריכה זמן גם להקיא. לא הייתי יוצאת עם חברים, זה לא באמת לחיות. עשיתי עם עצמי המון עבודה עצמית, הייתה עזרה מקצועית, פסיכולוגית. ניתבתי את המערכת. היהלום של עכשיו זו לא היהלום של גיל 17. עבדתי כל כך קשה על עצמי כדי להכין את עצמי לרגע הזה. היום אני במקום כל כך טוב, כל כך בריא עם עצמי, זה הניצחון שלי".
מרגישה שהצלחת להעלות מודעות לנושא הזה?
"ידעתי שאם אני עושה תוכנית כזאת גדולה כמו 'הכוכב הבא', שאבוא הכי נקיה, הכי אותנטית, הכי אני. בלי לשקר, בלי מסכות. לא הכל קשת בענן בחיים שלי, התמודדתי עם דברים שאני לא היחידה שמתמודדת איתם, אלא עוד הרבה גברים ונשים. חשוב לדבר על זה ולהציף את זה, זה לא סוד. כך ההתמודדות תהיה פשוטה וקצרה יותר לאחרים".
צופים פנו אלייך בעקבות החשיפה הזאת?
"היו הרבה שיתופים. חלק אמרו תודה על זה שהייתי אמיצה, שחשפתי, שדיברתי על זה ושהעלתי את המודעות. היו גם תגובות קשות מאנשים שפירטו מה הם עוברים. קראתי כל סיפור וסיפור וחשבתי, איך אנשים עוברים את הדברים האלה? את מבינה שאנשים עברו דברים יותר קשים ממך. קשה להכיל את זה, אבל לאט לאט למדתי לנתב את ההודעות האלה".
מה למדת על עצמך בזכות ההשתתפות ב"הכוכב הבא"?
"לא לפחד להעז, לתת מעצמי ולהיות מי שאני. אני בן אדם שמאוד מרצה ולמדתי שאני לא יכולה לרצות את כולם, תמיד יהיו דעות. על טעם ועל ריח".
מה עידן רייכל חשב על ההשתתפות שלך בתוכנית?
"לפני הביצוע הראשון שלי דיברתי איתו ואמרתי לו שוב תודה. אנשים לא מבינים כמה טוב רייכל עשה לי מבחינה בימתית. הגעתי אליו בת 17, ילדה בתוך מסגרת, בתוך קופסה, הייתי נורא ביישנית ופחדתי מהצל של עצמי. הוא הכיר לי את הבמה. יש משפט שהוא אומר, 'יש אנשים שמופיעים כי קהל הגיע לצפות בהם, ויש אנשים שמופיעים עבור הקהל'. רייכל זו הבמה הכי מטורפת שיש, קיבלתי את הכלים הכי מדהימים. לנצח אהיה אסירת תודה על זה. עד היום אנחנו מדברים, רייכל באמת בן אדם מדהים".
מה הלאה?
"אני חוזרת לאולפנים בתקווה להוציא תכף סינגלים שלי. אני מאוד רוצה לגעת בתחום המשחק, גם תיאטרון. אני מאוד אוהבת במה וקהל, מרגישה שנולדתי בשביל זה. הלוואי ואזכה לעשות את זה כל החיים. זאת זכות מטורפת, ממש לא מובן מאליו כשיש אנשים שבאים לצפות בך. זה בלתי נתפס".