זה שלי מהבית

בעוד כמה שעות תמיר גרינברג, ואלרי חמאתי, מתן לוי ושי המבר יעלו לקרב האחרון והמכיע בגמר המיליון של "הכוכב הבא", על הבמה החגיגית של זאפה LIVE פארק ראשון לציון (הערב ב-21:00, קשת 12). ארבעת הפיינליסטים התכוננו לרגע הגדול הזה כל החיים, ויחד עם המון עבודה קשה היו בדרך גם לא מעט רגעים שמחים, קשיים, נפילות ועליות. אבל דבר אחד תמיד נשאר יציב בדרך הזו ואלה ההורים שלהם שהיו שם כדי לתמוך, לחבק, ללטף ואהוב בלי תנאים. עכשיו, כשהם נמצאים בהכנות האחרונות לקראת הערב המרגש שלהם, האנשים היקרים להם מכל מספרים על הכוכבים הקטנים - גדולים שגידלו בבית, ומה היו רוצים להגיד להם ברגע המכריע של חייהם. 

>>  ההצבעה המוקדמת לגמר נפתחה, לחצו כאן והצביעו לזוכה שלכם

• גלית, אמא של שי המבר •

באיזה גיל הבנתם שלשי יש כישרון מוזיקלי? "אני זוכרת את הרגע הזה במצפה רמון, זה היה בגיל ארבע אני חושבת. היא רצתה משהו וביקשה אותו בקול מאוד גבוהה וצלול, זה לא היה אפילו בכעס. שמעתי את הקול שלה ואמרתי לגילי בעלי 'ואיי איזה קול יש לה, אשכרה קול של זמרת', וזאת הייתה הפעם הראשונה, אפילו לא משירה".

מה סיפור הילדות הכי חמוד שאת זוכרת? "כששי הייתה בת שש וים אחותה בת ארבע, הן התמודדו בתחרות 'הכוכב הבא' במצפה רמון, הן הלכו כמו תאומות. שתיהן שרו שירים של שירי מימון וים הגיעה למקום השני ושי לשלישי. יצא לה טוב שאחותה הקטנה והאהובה עברה אותה. שי במהות שלה ילדה זהב, היא משהו מיוחד. היא כל הזמן בקטע של חמלה, מבחינתה שינצחו אותה אבל שאף אחד לא יפגע או שיהיה לו קשה".

איזה תגובות את מקבלת? "אני מקבלת המון תגובות ותמיכה, כולם מדברים איתי על הטקסטים שהיא כותבת, על השירים הייחודיים ועל האינטליגנציה שלה, זה מאוד משמח. כולם מאוד תומכים ומחזיקים לה אצבעות. שמה הולך לפניה ואנחנו מאוד שמחים".

מה היית רוצה להגיד לשי רגע לפני שהיא תעלה על הבמה הערב? "שתיקח נשימה עמוקה ותהנה מהרגע הזה עד כלות. שתבין שהוא עוד מעט מסתיים ומתחילה לה דרך חדשה, דרך של המשך יצירה, עשייה מבורכת, צמיחה, אושר גדול. מבחינתי היא כבר זכתה. אני אבוא הערב בכיף, לשמוח כאילו אני באה לחתן אותה. היא הביאה את מי שהיא ואני כל כך שמחה שהאור הזה יוצא לדרך. כשאני שומעת את כל הקולות המטורפים והמוטרפים בעונה הזאת, אני מבינה שיש בהם משהו אבל לא כמו שיש אצל שי - וזה הנשמה הגבוהה. גם כשהיא שרה ואת שומעת את הנשימות – זאת הנשמה שלה, שהיא חלק מהקול שלה. הקול הוא לא הכל. ברוך השם לאן שששי הגיעה בתוכנית הזאת זה וואו, היא קיבלה כלים נהדרים, תמיכה מטורפת, כל מה שהיא שרה שם מדהים. אני חושבת שהתוכנית נתנה לה פוש ליצירות ולכתיבה שלה. כל פעם שהייתי שומעת אותה שרה בבית הייתי אומרת לגילי, 'איזה להיט', הייתי מתמוגגת. היא עבדה מאוד קשה, היא ילדה מהממת ולא בגלל שהיא שלי".

איך תחגגו את הניצחון? "שי אמרה משפט חשוב שמאוד התחברתי אליו, 'קשה לי לחשוב על הניצחון ועל הרגע שאחרי כי עוד לא הגענו אליו'. צריך לחשוב ממקום של צניעות, קודם כל להגיד תודה למקום שהגענו. זה יהיה מדהים ונמצא את הדרך לחגוג, אבל אנחנו עוד לא שם. כדי להבין את המשמעות של ההצלחה, צריך להתמיד בעשייה ולהשקיע, וזה מה שהיה כל השנים האלה. אבל מבחינתי – המיליון כבר אצלנו".

• ענת, אמא של מתן לוי •

באיזה גיל הבנתם שלמתן יש כישרון מוזיקלי? "כשהוא היה בגן עוזרת הגננת אמרה לי 'יש לו חוש מוזיקלי, הוא בקצב כמו נגן מקצועי'. דרך אגב ראיתי אותה לא מזמן בסופר והיא אמרה לי 'אמרתי לך, אמרתי לך'. כבר אז היא הבחינה בזה ואני לא. הוא כן היה תופס את המיקרופון ושר בגן, אבל חוש מוזיקלי כמו שהיא אמרה? לא עליתי על זה".

מה סיפור הילדות הכי חמוד שאת זוכרת? "בגיל חמש הוא עלה על במה בפעם הראשונה כשהיינו בבית מלון באשקלון. הייתה תחרות שירה ומתן שר את 'בואי' של עידן רייכל, וזכה במקום השני. כשהוא היה צריך לעלות שוב לבמה לקבל את הפרס, הוא קפץ עליי ואמר 'אמא אני לא יכול, אני מתרגש, אני עומד להקיא'. אחיו הגדול הלך לקחת את הפרס, אבל שם בעצם התגלה הכישרון שלו. מאז הוא שר קצת בבית ספר ובטקסים, ובגיל 16 הוא פרץ עם סינגל ראשון שיצא החוצה. אחרי זה כמובן להקה צבאית והוא הופיע מול ראש הממשלה. אפילו נשיא המדינה (רובי ריבלין) באיזשהו שלב הלך מאחורי הקלעים עם הפמליה, קלט את מתן, חזר אחורה, טפח לו על השכם ואמר לו 'אתה זמר מדהים'".

איזה תגובות את מקבלת? "מזהים אותי בכל מקום כבר. זה מצחיק, היום הייתי במשרד ונכנסתי למשרד לידי שאני אף פעם לא נכנסת אליו, ומישהי הסתכלה עליי ואמרה לי 'את אמא של מתן', אז כולם התרגשו. התגובות מרגשות, אחרי האודישן הראשון התקשר אליי מישהו שאני לא מכירה, הוא בכה ואמר לי 'את לא מבינה מה עשיתם לי, הוא מרגש אותי, זאת לא שירה - זאת שירה אלוהית'".

מה היית רוצה להגיד למתן רגע לפני שהוא יעלה על הבמה הערב? "זה ילד שעבד שנים רק בזה, לא עניין אותו כלום. בבית ספר הוא היה אומר לי 'אמא עשיתי את הבגרות בשבילך'. המורות שאלו אותו מה הוא עושה כל השיעור והוא היה אומר להן 'אני אגיד לך את האמת המורה, אני כותב שירים', והיא הייתה עונה 'זה לא מעניין אותי, אתה צריך להיות בשיעור'. בבגרויות הוא התאמץ נורא בשבילי. הוא ילד מכבד, כל כך חשוב לו שאמא שלו תהיה מאושרת שהוא עושה מלא דברים בשבילי. אז מה אני אגיד לו? שכל כך הרבה שנים עבדת קשה ואני מאחלת לך שגם אחרי תמשיך, ועם ישראל ימשיך לאהוב אותך ולהתרגש מהשירים שלך. שיצליח בעזרת השם".

איך תחגגו את הניצחון? "לא חשבתי על זה, אני צריכה לשאול אותו. אני תמיד שואלת אותו מה הוא רוצה, אני אף פעם לא מתערבת לו בכלום, במיוחד עכשיו בתקופה האחרונה. אני יודעת שהוא צריך את הזמן שלו והשקט שלו".

• טוני, אבא של ואלרי חמאתי •

באיזה גיל הבנתם שלואלרי יש כישרון מוזיקלי? "כשהיא הייתה בת שנתיים-שלוש ראינו שהיא מאוד כישרונית. הייתה לה קליטה חבל על הזמן והיא הייתה מאוד מוזיקלית כבר מגיל קטן. בהתחלה היא הלכה יותר על הנגינה ורק אחר כך עזרה את האומץ בשירה, אנשים התלהבו ממנה ורואים מה יצא ממנה היום. היא למדה לנגן על חלילית, פיקולו, קלרינט, גיטרה וקלידים".

מה סיפור הילדות הכי חמוד שאתה זוכר? "בבית מאוד אהבנו לשמוע מוזיקה מהמון סגנונות. הצד שלי שהוא הצד המערבי, שמעתי קלאסיקות של שנות ה-70,80,90 ואצל ההורים שלנו היא הייתה שומעת אום כלתום, פריד אל-אטרש, עבד אל-חלים חאפז - כל הזמרים הגדולים של העברית. ואז קניתי את המשחק Wii יחד עם דיסק מיוחד של מוזיקה, ומגיל קטן היא פשוט הייתה מנצחת את כולם. היא הייתה עושה את זה הכי טוב והייתי מתעצבן עליה 'תפסיקי, אי אפשר איתך'. היא פרפקציוניסטית הילדה הזאת, פשוט בלתי נסבלת".

איזה תגובות את מקבל? "הייתי איש די מוכר במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ביפו וב-10 השנים האחרונות דיי התנתקתי מכל הדברים האלה. יש לי חברים וידידים ששנים לא הייתי איתם בקשר ועכשיו הם שולחים לי כל מיני הודעות, 'איזו ילדה מדהימה, גידלת ילדה לתפארת', דברים שמרגשים אותי כל פעם מחדש, הכי כיף לשמוע את זה. אני נדהם בכל פעם מהתגובות של אנשים, של השופטים בתחרות, זה ממש מחמם את הלב".

מה היית רוצה להגיד לואלרי רגע לפני שהיא תעלה על הבמה הערב? "אני רוצה להגיד לה רק דבר אחד – מבחינתי היא הזוכה ולא יעזור לאף אחד שום דבר. שתעלה, תהנה, תרגש ותיתן את הכי טוב שהיא יכולה. אני בטוח שאנשים יתרגשו ממנה וזה הכי חשוב לנו, שהיא תהנה ותיתן לאנשים ליהנות ממנה, כל השאר זה בונוס".

איך תחגגו את הניצחון? "קודם כל אני כבר מארגן חגיגה אצלי בעסק, מזמין חברים ומביא מסך ענק לשדר את הגמר. יש לי מסעדה קטנה אני לא יודע איפה יהיה מקום להכיל את כולם. אני מאמין שאחרי הגמר כל המשפחה והחברים יביאו לכאן ויהיה פה חגיגות עד הבוקר. מקווה שיהיה טוב, כולנו נהיה שם".

• אסנת, אמא של תמיר גרינברג •

באיזה גיל הבנתם שלתמיר יש כישרון מוזיקלי? "זה נשמע הזייה אבל מגיל שנתיים, באמת. הייתה לו מורה לריתמיקה ויום אחד היא התקשרה אליי ואמרה לי 'תשמעי, לא נעים לי שאני מתקשרת אלייך, אני ממש מתביישת, אבל אני מבקשת ממך לרשום את הבן שלך לחוג מוזיקה אצלי אחר הצהריים, הוא ילד מחונן. ידעתי שהוא עושה הצגות ומרותק לסרטים ותאטרון, ומגיל קטן לקחתי אותו לכל דבר והוא ספג את זה ברמות מטורפות, ועדיין הייתי קצת בהלם. הוא קטנצ'יק, בכל זאת ילד בן שלוש. אבל אני יודעת מיהו וזה היה חוג ברמה מאוד גבוהה - הוא 'שתה' את זה בלי בעיה. עד היום אנחנו בקשר, לא היה לה נעים לה להגיד לי לרשום אותו אבל היא אמרה: 'לא יכולתי שלא, זה פשוט משהו מטורף'. היא זיהתה את זה אולי אפילו יותר ממני. הוא היה מעל ילד רגיל, זה מאוד בלט אצלו".

מה סיפור הילדות הכי חמוד שאת זוכרת? "כשהוא היה בגן בגיל שלוש, הוא היה הולך לשירותים יושב על האסלה ושר. הגננות היו מספרות לי שהן היו יושבות בחצר ולא מאמינות, הוא היה שר והן היו מבסוטיות".

איזה תגובות את מקבלת? "עכשיו בדיוק חזרתי ומישהו רצה סלפי של המשפחה שלו. זה ממש טירוף ברחוב, לא האמנתי עד כמה. כל הזמן אומרים לי 'איזה מוכשר, ואין רמה כזאת בארץ'. מרעיפים כזאת אהבה, וזה הבן שלי, זה מחמם את הלב. אני אומרת כל כך הרבה תודות ביום שזה כבר לא נעים. אני רק נכנסת לאיזשהו מקום וישר 'היי הנה אמא של תמיר', מורים לפסנתר ואנשים מבוגרים שלא ידעתי שרואים את התוכנית. זה בסדר, אני אדם חברותי, זאת מתקפה טובה, מחמאות בלי סוף".

מה היית רוצה להגיד לתמיר רגע לפני שהוא יעלה על הבמה הערב? "בשבילי אתה זכית. ההצלחה שלך זאת ההצלחה שלי. אני מאוד מקווה ומאמינה שהוא ינצח".

איך תחגגו את הניצחון? "לא חשבנו על זה האמת. תמיר סולידי, הוא לא ילד רעשן של מהומות ומסיבות, הוא מאופק. אני אופה טוב אז אולי הוא יבקש עוגה. בטוח שנלך לחגוג, אבל גם אם הוא לא יזכה, אנחנו נחבק אותו באהבה גדולה".