אם יש מתמודד אחד שנכנס ללב של כולנו הוא ללא ספק דוראל סעדון (20). מהרגע הראשון שעלה לשיחת הסמול טוק עם השופטים, אפשר היה להבין שהאדם שעומד מולנו לא דברן גדול, בכל זאת, הוא הגיע לכאן בשביל המוזיקה. ולא סתם, הקול ממש פרץ ממנו החוצה, עם כמויות רגש שסיפרו לנו סיפור חיים שלם. אבל עכשיו מגיע הסוף שלו בתחרות, לאחר שנשאר לשבת אחרון בקבוצה שלו על הכיסא החם בספיישל עידן רייכל עם ביצוע לשיר לפני שייגמר, והודח מול עדן זהר סיון מהקבוצה השנייה. כך קרה שלא רק הקול שלו ריגש אותנו, אלא גם הפרידה ממנו. "אולי דרך העיניים שלי רואים שאני לא בא להביא מישהו שהוא לא אני", משער סעדון מה בו גורם להתרגשות, "אולי אני פשוט אני וזה מה שגורם לאנשים ככה להתרגש".
>> אל תפספסו את כל מה שקורה בכוכב הבא לאירוויזיון 2020
ואכן, פעמים רבות אפשר לראות איך ציניות ומצלמות הולכות יחד יד ביד, אבל לא סעדון. בשבילו הכוכב הבא לאירוויזיון 2020 (הערב ב-21:15, קשת 12) היא דרך לפרוץ את תקרת הגג של עצמו, ולספר לצופים בבית, ובמיוחד לילדים שביניהם, את הסיפור שלו. "היה לי מאוד קשה חברתית כי הייתי ילד מלא, הייתי המוזר והשונה ולא תמיד אהבו אותי. זאת לא הרגשה הכי נעימה כי אתה ילד קטן. אני עברתי השפלות מול ילדים אחרים, אלה דברים שגרמו לי לא לרצות להגיע לבית הספר ימים שלמים. שיחקתי את עצמי חולה כשאני בריא. אבל אולי זה חישל אותי, אולי זה ביגר אותי יותר מילדים אחרים, כי הסתכלתי על החיים בצורה שונה".
מה זה אומר עליך היום?
"זה אומר שאני לוקח בעיקר את מה שעברתי בכולל. כולל החרמות, ההצקות או ההרבצות שעברתי, אני לוקח אותם, טופח לעצמי על השכם ואומר 'כל הכבוד לך'. להיות שונה זאת הבעיה, אבל התגברתי על הדברים לבד, כי לא רציתי להעמיס יותר מדי על אמא שלי".
למה לא?
"כי לא רציתי שהיא תדע ויכאב לה עוד יותר, גם ככה אבא שלי נפטר. תמיד הייתי ילד סגור כי לא הייתי אוהב להפיל את הדברים שלי על אנשים אחרים".
כי הרגשת נטל?
"כן, הרגשתי שאם אני אפתח את זה ואראה שלא טוב לי, אז גם לה לא יהיה טוב. זאת אמא, אמא שלי תמיד דאגה לי, אבל אני לא הראיתי לה שהיא צריכה לדאוג יותר מדי".
>> הכירו את כל חברי הנבחרת של הכוכב הבא לאירוויזיון
זה לא בודד מאוד?
"הייתי מאוד בודד, כן".
איך מצליחים להמשיך הלאה מבדידות כזאת?
"יש בי חלק מאוד גדול שלוקח איתו את מה שעברתי, אבל גם חלק שלוקח את זה בצורה מאוד אופטימית. אני מאוד גאה בעצמי שעברתי את הדברים האלה והיום אני על במות. חוסר הביטחון שלי נבע מזה, פחדתי ובגלל זה לא הופעתי מול אנשים".
בעצם זה היה המכשול שלך.
"זה היה מכשול שלי. הייתי צריך להיפתח, הייתי צריך לצאת לעולם מתישהו וידעתי שזה יקרה, פשוט לא ידעתי שזה יקרה עכשיו, כזה מוקדם. אני בן 20, יש לי חיים שלמים לעבור, אבל עדיין זה כמו לקפוץ למים מאוד עמוקים, התוכנית הזאת".
איך באמת אתה מתמודד עם התגובות בחוץ?
"אני מאוד מאוד שמח. עדיין נבוך בכל פעם שמישהו פונה אליי כי אני מאוד ביישן, אני לא משחק את עצמי, תמיד הייתי ככה. אז עכשיו בכלל, כשיודעים שאני שר ותומכים בי עם כל האהבה, אני תמיד אשמח שאנשים ייפנו אליי כדי להצטלם, אבל אותי זה מביך יותר ממה שאולי זה יביך אותם".
ומה עם התגובות ברשת?
"האמת שברשת לא כל כך קראתי תגובות רעות, וגם אם כן זה בסדר. לכל אחד יש את הדעה שלו, אני לא מתרגש מזה. גם אם יש אחד, שניים או אפילו 20 אלף, העובדה שעדיין יש אנשים שאוהבים אותי מתעלה על זה, אז גם אם יש תגובות רעות נגיד, זה לא מפריע לי".
ועדיין, לא מפחיד לחשוף ככה את הסיפור שלך?
"אני שמח שעשיתי את זה. החשיפה היא יותר מהבחינה האישית, האופי, הנראות, מהשירה פחות כי אני יודע לשיר טוב, למרות שהתוכנית הוציאה ממני הרבה דברים שלא ידעתי על עצמי. אני גם חושב שאמרתי דברים מאוד חשובים מההתחלה, אבל בסוף התעמקתי יותר. סיפרתי על התקופה שלי בילדות, כי אני באמת חושב שהמסר שלי זה השירה. והשירים שאני רוצה לכתוב זה על החיים, על המשפחה ועל האהבה. אלה גם השירים שאני באמת מתחבר אליהם, מבחינתי זאת מהות החיים".
אז מה היית רוצה להגיד לילדים כמוך שחווים בריונות בבית הספר?
"אני חושב שהטעות הכי גדולה שלי הייתה לא לספר לסובבים שלי. למרות שזה משהו שיכול לבאס את האחרים, זה גם משהו שבאמת חשוב לפתוח. לדעת שיש אנשים שרוצים להקשיב לך תמיד, וגם אם לא, צריך לחפש את הבן אדם הזה. זה מציל, באמת מציל. לא כולם יכולים להתמודד עם זה לבד, וזאת לא בושה לבקש עזרה. זאת גם לא בושה שמציקים לך, או מתנכלים לך, כי זה בסדר להיות שונה. פשוט באמת חשוב שיהיה מישהו מאחוריך, ולא להסתגר בתוך עצמך".
"רציתי להגיע לגמר"
אחת הדרכים של סעדון להביע את עצמו היא המוזיקה, כמובן. לדבריו, ככה הוא מצליח להעביר את הכאב או את האושר שלו בחוויות מהיום יום. ויש הרבה כאלה. מעבר לקשיים החברתיים בילדות, כבר במבחן המסך שלו שמענו על השחרור המוקדם מהשירות הצבאי בעקבות דלקת פרקים ועל אביו שנפטר כשסעדון היה בן תשע בלבד. כך למשל, הביצוע שלו ל-Titanium של דיוויד גואטה וסיה, הביע את התחושה שלו שהוא חסין בפני הכל. אלא שהחסינות הזאת לא הספיקה לו בביצוע האחרון, שהעמיד אותו בסכנת הדחה מול עדן זהר סיון ולבסוף גם לפרידה מהתחרות ומחלום האירוויזיון.
מה קרה שם?
"הבאתי ביצוע שאני חושב שהוא מצוין. לא ניסיתי לשנות יותר מדי את השיר אלא להביא אותו כמו שהוא – פשוט ומרגש. אני חושב שהצלחתי לעשות את זה, אבל חלק מהשופטים לא אהבו או לא התחברו. חלק מהם טענו שזה לא לאירוויזיון, אבל אני לא יודע אם אפשר לשפוט דווקא את השיר הזה לשם, כי זה שיר שפחות בא להפציץ אלא יותר לרגש ולגעת בלב".
>> כל הביצועים הבולטים של "הכוכב הבא לאירוויזיון" מחכים לכם באפל מיוזיק, ספוטיפיי ודיזר
אז לא הסכמת עם השופטים?
"לא הסכמתי עם כולם, אני חושב שלא בדיוק שפטו את זה נכון. יכול להיות שהביצוע עצמו לא היה מדויק, כן התבלבלתי באיזו מילה אבל אז ישר הכל היה בסדר. זה טבעי, לדעתי זה הוסיף לביצוע, אבל מה שקרה קרה. לא יודע אם היו צריכים לחשוב על אירוויזיון בפרויקט של עידן רייכל, אבל אני מקבל כל החלטה".
איך הרגשת ברגע שהבנת שאתה מודח?
"קודם כל, לא יצאתי עם רגשי נחיתות או בבאסה, כן רציתי להגיע לגמר, כן רציתי לנצח. זה משהו שהיה לי חשוב, כי זה עוד חלום שיכול היה להתגשם, אבל לקחתי הכל באווירה ממש טובה".