למרות שהצליחה להתברג לתשיעייה האחרונה של "הכוכב הבא לאירוויזיון" (פרק חדש בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), עמית שדה לא האמינה שתגיע עד לשלב מתקדם כל כך בתחרות: "ההרגשה להיות בנבחרת בשלב כזה מתקדם זו גאווה ותחושת ניצחון עצמי מטורפת. לא חשבתי שאצליח להגיע למקום הזה. לילה לפני האודישן הראשון ישבתי עם הבן זוג שלי ואמרנו: 'מעניין כמה אני אקבל, מי יעשה לי אדום וכחול'. כשהגעתי לשם וקיבלתי 96 אחוז, לא ציפיתי בחיים שזה יקרה".

בתוכנית המלווה של אפליקציית +12, שדה משתפת על הדרך שלה והתגובה של הוריה בנוגע להצלחה: "אבא שלי הוא דמות יותר קשוחה כזאת, שמעדיף שאוציא תואר ואצליח בזה. פתאום כשאני מתעסקת במה שאני אוהבת ומראה להורים שלי שאפשר להצליח גם בדרכים אחרות וזה לא קשור בהכרח לכסף ודברים כאלו, זה כיף".

>> לצפייה בריאיון המלא של עמית שדה באפליקציית +12 לחצו כאן 

יש משהו שהיית עושה אחרת או שאת מתחרטת עליו?
"אני לומדת את עצמי מתוכנית לתוכנית. רק בגלל שעברתי אודישן מסוים וחוויתי דעות מסוימות ושמעתי אנשים, רק מזה אני לומדת. לא יכולתי להיות מי שאני היום, בלי ללמוד מה שהיה קודם. לא יודעת אם אני מתחרטת על הדרך שלי. יש בי הרבה צדדים שהכירו בתוכנית. מן הסתם שבסוף זה מתנקז לכמה פרקים בודדים, שברובם אני חייכנית ועושה צחוקים, אבל יש את הצד הרגיש שיש בו דברים ומשקעים, שלהם אני קצת פחות נותנת משקל. הלוואי שזה יתאזן ואני אצליח להראות משהו אמיתי".

מה זה בשבילך לייצג את ישראל באירוויזיון?
"מבחינתי זו גאווה. צריך לבוא לשם קודם כל עם כוח ועור של פיל, כדי להתמודד עם הרבה השפלות ואנטישמיות. זה יכול להיות נורא מפחיד ועם זאת משהו בי אומר שאין לי מה לפחד בכלל. אני בחורה מאוד מאמינה ובורא עולם איתי בכל התהליך הזה. יש בי מין כוח, שאני מרגישה ששום דבר לא יכול לפגוע בי. אני אעשה את זה כל כך טוב שזה לא מפחיד אותי. אני ממש מדמיינת את עצמי שם בכמה גרסאות: שמלה ארוכה עם שיר דרמטי של החיים או רקדנים עם שיר פופי וקופצת על הבמה. אני יכולה לעשות כל מה שילבישו עליי, בא לי את זה כל כך".

למה הגעת לתוכנית?
"כי אני פועלת מרגש ואני יודעת מה עברנו בשנה האחרונה, אבל נשים את זה שנייה בצד. אני כל כך אוהבת להתעסק עם מוזיקה, זה בדם ובעורקים שלי. לא משנה מי מולי בבמה, אני תמיד באה בראש מורם ואני יודעת שלא משנה מה יקרה, אני נותנת את ההכי טוב שלי. אף אחד לא יכול להוריד אותי מהנקודה הזאת. אם צריך לחטוף אלף עגבניות כדי לייצג אותנו, הייתי חוטפת את כל השריקות בוז וזה לא היה מזיז לי. באתי במטרה מסוימת ולייצג את ישראל זה ניצחון שלי. אני כל כך גאה במדינה שלנו, שזה הרבה מעבר, זו שליחות מטורפת ואני מאוד רואה את עצמי עושה את זה".