עולות כיתה: כשמיקה משה וליאן בירן עלו לאודישן ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", זו לא הייתה הפעם הראשונה שהן נמצאות במעמד מלחיץ שכזה. השתיים הן בוגרות "בית ספר למוסיקה", ועכשיו, רגע אחרי שהבטיחו את מקומן בנבחרת, זה הזמן לעשות את זה גם בליגה של הגדולות (התחרות מתחילה הערב, רביעי, מיד אחרי החדשות, קשת 12).
ליאן בת ה-16 הגיעה ל"הכוכב הבא לאירוויזיון" כשהיא מוכנה לגמרי לקחת את הקריירה המוזיקלית צעד גדול קדימה. באודישן הראשון היא שרה את "Anyone" של דמי לובטו והעיפה את המסך עם 97 אחוזים. "כמה זמן לא שמעתי דבר כזה", הופתעה השופטת שירי מימון, "בחיים לא שמעתי ילדה בת 16 שרה ככה. לא נתפס". ליאן התאחדה עם המורה קרן פלס שהחמיאה גם היא: "הפלת את כולנו מהרגליים". כעת ליאן רק מתחילה לעכל את ההישג הנפלא. "אני פשוט שמחה להיות פה. אני חושבת שאנחנו עושים דבר מדהים. לראות אנשים שקצת שמחים, צוחקים ובוכים מהתוכנית, זה מדהים", משתפת בשיחה עם mako לקראת השלב המכריע בתחרות.
איך ההרגשה להיות בנבחרת?
"מטורף, לא חשבתי שאגיע כל כך רחוק וזה מאוד כיף. זה מעמד מדהים, במיוחד בתקופה הזו כשאנחנו אלה שנבחרנו לעודד אנשים בבית, שיראו אווירה טובה ומוזיקה עם האנשים המוכשרים האלה שבאים לעשות מוזיקה ולשמח את כולם".
יכול להיות שבעוד חודש תהיי נציגתנו באירוויזיון. איך התחושות?
"להיות באירוויזיון זו זכות, והמדינה שלנו מדהימה. אני חושבת שזה כבוד לייצג את המדינה שלי, במיוחד בתור נערה בישראל שעוברת את המלחמה הזו. אני מאוד רוצה את זה".
צלם: רגב זרקה | עורכת: מור סטקלרו
מה שונה במעמד הזה השנה מבחינתך?
"אי אפשר להתעלם מזה שהשנה יש כאן מלחמה. אנחנו צריכים להביא את החוזק שלנו בתור מדינה, להראות נוכחות ושאנחנו באמת חזקים, שאין עלינו. אנחנו צריכים להביא מוזיקה טובה, דבר שאנחנו יודעים לעשות, ופשוט לשמח אנשים".
זו תקופה רגישה במעמדנו העולמי. מה זה מבחינתך לייצג את ישראל באירוויזיון בשנה?
"זה באמת מצב כל כך רגיש, וצריך להתחשב בזה. זה לא קל, לא פשוט בכלל, אבל אני ממש רוצה את זה. אני חושבת שזה דבר ענק".
ליאן מזהה את הייחודיות שתביא איתה לאירוויזיון. "אני מביאה את הצד העדין של הישראליות", היא משתפת. "אבל, אני חושבת שעדיין אנחנו צריכים להביא את החוצפה והנוכחות הישראלית, להראות מי אנחנו ושלא נזוז".
איזה סגנון מוזיקלי הכי מתאים בעינייך שנשלח השנה?
"משהו מאוד ישראלי, משהו שמאחד ומייחד אותנו. אני חושבת שאנחנו יכולים לעשות את זה בגדול".
עד עכשיו שרת רק מול השופטים, מעכשיו זה מול קהל. מחכה לזה?
"אני ממש מחכה לעמוד מול קהל ולשיר. אני חושבת שכל כך רציתי להגיע לשלב הזה, והתבאסתי שבאודישן הראשון לא היה קהל. זה מדהים שהולך להיות קהל, אני ממש רוצה להרגיש את האנשים. ברור שזה מלחיץ, אבל זה גם מרגש. אני רוצה לראות אנשים, שנחזור לחיות. אני חושבת שאנחנו יכולים להתמודד עם זה מדהים".
במידה ותיבחרי, תשירי על הבמה הגדולה בעולם מול מיליוני צופים. את מוכנה לזה?
"זה מלחיץ, במיוחד בגיל הזה, אבל אני חושבת שאני מוכנה. לא הגעתי לפה סתם, ובמיוחד השנה אני רוצה להביא את עצמי ולהראות מה זה ישראל וכמה שאנחנו חזקים".
צלם: רגב זרקה | עורך: דורון קריא
כאמור, בדומה לליאן, גם מיקה התחנכה בבית הספר שהכשיר זמרות וזמרים נפלאים. אחת המורות בעונה שבה השתתפה מיקה, היא לא אחרת מנציגתנו בעונה שעברה, נועה קירל. עכשיו תור מיקה, והיא מתחילה להבין שיכול להיות שבקרוב חלומה יתגשם. "זה מלחיץ פתאום להגיע לנבחרת כשמבינים שנשארו 14 זמרים, אבל גם מרגש מאוד ואני שמחה שאני חלק מזה, במיוחד בעונה הזו. שידור התוכנית בתקופה כזו הוא חשוב, אני מתרגשת".
איך את עם ההבנה שאולי בעוד חודש תהיי הנציגה שלנו בתחרות?
"זו חגיגה. כרגע זה קצת מרגיש מנותק המציאות, אבל אני מתה על האירוויזיון. אני צופה בכל שנה וממש מעריצה. לאחרונה שואלים אותי הרבה האם אני מדמיינת את עצמי על הבמה, וכרגע קשה לי לדמיין. מרגיש לי מעט מוקדם מדי, אבל אני זורמת, מה שצריך לקרות יקרה".
את חושבת שיש למעמד הזה משמעות מיוחדת השנה?
"זו שנה שונה מאוד. מרגיש שכולם שונאים אותנו, שאנשים לא בעדנו ושצריך להראות להם את ישראל, שאנחנו אנשים טובים של שלום. עצם היותנו באירוויזיון אומר שאנחנו קיימים, שייראו איזו מדינה טובה ואיזה אנשים טובים יש כאן".
מה זה מבחינתך לייצג את ישראל באירוויזיון בשנה כל כך רגישה?
"לייצג את ישראל באירוויזיון זה תמיד כבוד, אבל השנה זה מרגיש שיש המון אחריות על הכתפיים. אני חושבת שכל המדינה תסתכל על התחרות וזו אחריות. צריך לדעת מה אומרים, איך להציג אותנו, ובסוף זה גם כבוד גדול".
עד כמה היית רוצה להיות הנציגה שלנו?
"זה חלום של כולם, ואני אוהבת את הקטע של לצאת לתחרות שאני נותנת גם לקהל וגם לשופטים להחליט. ברור שאני מאוד רוצה להיות שם. אני מרגישה מאוד ישראלית, חולה על המדינה שלנו. אני גרה בצפון וחווה את הלחימה בגבול. החלום שלי הוא לשיר בעברית באירוויזיון, איזו זכות זו לשיר על הבמה בעברית. אם יבחרו אותי זה יהיה כיף".
איזה סגנון מוזיקלי הכי מתאים לדעתך שנשלח השנה?
"אין סגנון מוזיקלי שמתאים דווקא השנה. כן צריך לחשוב מאוד טוב על הטקסט. לבוא עם שיר שמח זה להראות שלא מנצחים אותנו בקלות".
בקרוב תופיעי מול קהל. את מוכנה לזה?
"כשאמרו לי שקהל הולך לבוא ממש התרגשתי. להופיע מול אולפן ריק, עם האווירה הקשה שהייתה באודישן כשרק פרצה המלחמה, היה די שוק. זה היה קצת מנותק מהסיטואציה. ראיתי את המסך, אבל לא הרגשתי את האנשים. אני לא רוצה לעשות מוזיקה שנשארת באולפן, אלא לראות אנשים ולהסתכל להם בעיניים. הקהל יוציא ממני צדדים אחרים ואני ממש מחכה לזה".
את מדמיינת את עצמך על הבמה הגדולה בעולם, מול מיליוני צופים?
"אני לא יודעת לענות על זה כרגע, אבל מה שאני כן יודעת זה שאני אוהבת מוזיקה. אני יודעת במה אני מאמינה ושאני אוהבת את מדינת ישראל. אם יבחרו אותי, זה כנראה מה שהיה צריך לקרות, וזה מדהים".