אייל גולן מכור. לא רק ליהלומים, לקהל, ולחיים הטובים. מתברר שגולן נפל חזק גם בקנדי קראש – סוג של טטריס עם ממתקים, שהפך לטירוף הממכר האחרון בפייסבוק ובסמארטפונים. אבל על סט צילומי הפרומו ל"כוכב הבא", אין לו יותר מדי זמן לשחק בסוכריות ובשוקולדים. פחות מדקה אחרי שהופיע באולפן הוא כבר נשאב לחדר ההלבשה ומשם לאיפור, כך שבזמן שכל האחרים יצאו להפסקת צהריים, גולן מעדיף לוותר – רק כדי שתהיה לו אפשרות להספיק לעבור עוד שלב במשחק. "לא תאמיני כמה כסף אני מפרק על זה", הוא אומר ומשוויץ בשלב המתקדם שאליו הגיע, "יש שלבים שפשוט אי אפשר לעבור אם לא קונים 'ממתקי עזר', ואני תמיד מאבד סבלנות מתישהו וקונה את הסוכריות הגדולות האלו. אי אפשר בלעדיהן".
לצערו של גולן, הלו"ז הנוכחי שלו לא משאיר לו יותר מדי זמן לכלות על הקנדי קראש. בעונת הטלוויזיה הקרובה הוא עומד להגיע לראשונה לפריים טיים של ערוץ 2, ולשבת על כס השיפוט של ה"כוכב הבא" לצד צביקה הדר, רני רהב וריטה. "אני עצמי לא הייתי הולך לאודישן בחיים", הוא מודה, "הפעם היחידה שעמדתי בסיטואציה דומה הייתה כשאתניקס באו לראות הופעה שלי בתחילת דרכי. עד אז הופעתי בהרבה מאוד מקומות ומועדונים, אבל אף אחד לא באמת ידע מי אני. אתניקס היו אז בשיא, והם באו לראות אותי בהופעה. זה אמור היה לקבוע אם נעבוד ביחד או לא. אני זוכר שפשוט עליתי לבמה ואמרתי לעצמי שאם עשיתי את זה לבד עד אז, והם אלה שפנו אליי, אז כנראה שעשיתי משהו נכון".
בטח מאוד התרגשת.
"ההתרגשות לא נעלמה אף פעם. להפך. גם היום כשאני עולה על הבמה, בשיר הראשון אין לי דופק בכלל, וכל הגוף ברעידות. בגלל זה אני גם מבין מאוד את אלה שמתרגשים באודישנים".
"אנשים ששרים 'כמו' לא מגיעים לשום מקום"
כן, הוא התגרש, הסתכסך, הימר, החליף בחורות ומנהלים אישיים בלי למצמץ – ועשה לא מעט טעויות בדרך. לכל תקרית כזו במהלך הקריירה ארוכת השנים של גולן, יכולתם למצוא התייחסות ישירה שלו עצמו בכלי התקשורת. זה מה שנחמד בו; למרות מעמדו בטופ של הזמר הישראלי, הוא לא מנסה למכור תדמית מהוקצעת. מבט חטוף בארכיון הטעויות וההצלחות של גולן בעשור האחרון מציג את הדרך הארוכה שעבר, הניכרת היטב בתמונותיו: מזמר צעיר עם בלורית מוגזמת ולוק של כוכבי שכונות, הוא הפך אט אט לגולן של היום – קונצזוס. אם עוד יש לכם ספק, כדאי שתקפצו לבקר באחת מהופעותיו: תמצאו שם לא רק קהל חובב כפיים, אלא שלל אליטיסטים שבאים להזיז את האגן לצלילים ים תיכוניים וחברות טובות דוגמת לאה שנירר ובר רפאלי.
גולן, וזו עוד תכונה נחמדה שיש לו, מודע היטב ליתרונות ולחסרונות של מעמדו, ויודע לשלם את מחיר באלגנטיות. "פרטיות לא קיימת, וזה משהו שאתה צריך להבין ולקחת בחשבון", הוא מודה. "אתה מאבד אותה והיא לעולם לא תחזור. אבל כשאני שומע את חבריי הזמרים מתלוננים ש'אוף אין לי כוח למעריצים', ו'עוד תמונה ועוד תמונה', אני תמיד אומר להם משפט אחד: 'תנסו לדמיין את עצמכם קמים מחר בבוקר, מסתובבים ברחוב או בקניון ואף אחד לא אומר לכם שלום'. אם זה יקרה לי לי אז זהו, סיימתי פה. אני כל כך רגיל להיות אהוב ונאהב על ידי אנשים, ולהחזיר להם אהבה, שאני לא מסוגל בכלל לתאר לעצמי מצב שבו אני הולך ברחוב ואנשים מתעלמים ממני. זה משהו בלתי נתפס מבחינתי".
איזה מן שופט אתה הולך להיות?
"אמיתי. אני אגיד את מה שאני באמת חושב. להיות שופט רע אני לא אהיה בכל מקרה. כמו שב'אייל גולן קורא לך', מאוד השתדלנו לתת לאנשים לצאת מהאודישן עם חיוך גם אם הם לא היו טובים, אותו דבר כאן".
איך מזהים מנצח בדקות כל כך קצרות?
"יש משהו, כשבן אדם נכנס לחדר, שאתה ישר יודע שיש לו את זה. יש איזו הילה סביבו. יש הרבה פעמים שנכנסים לאודישן זמרים, ואני אומר לעצמי בלב: 'הלוואי והוא שר טוב'. הכל קיים – המראה, הכריזמה, ולפעמים זה שם ולפעמים לא, אבל הרושם הראשוני, המראה, הנוכחות, כל זה מאוד חשוב".
ובכל זאת – מעטים יכנסו. אתה תשלח אלפים הביתה. איך תעשה את זה?
"הדבר הכי קשה זה להגיד לא לזמרים, לאנשים שבאים ורוצים להגשים את החלום שלהם. אבל אנחנו עושים תכנית טלוויזיה שאמורה לבחור את הטוב ביותר. במקרה הזה הקהל בוחר, ולצופים יש יותר השפעה מאיתנו השופטים. אנחנו נשתדל לתת את חוות הדעת שלנו, להעביר אותה לצופים.
"זה מטורף שהצופים מחליטים", מתייחס גולן לשינוי הפורמט הטוטלי של "הכוכב הבא". "אני מת על זה כי אני חושב שממילא מי שעושה את הזמר זה הקהל, לא אנחנו. ב'אייל גולן קורא לך' אני בחרתי זמרים, והם עובדים והכל טוב ויפה, אם הם יהיו כוכבים או לא – זה הקהל יקבע. אני חושב שיש הרבה אנשים שיושבים בבית וחוות הדעת שלהם נכונה. אני הוכחתי את זה אצלי בתכנית, כשהבאתי את חיים רביבו שאין לו בדיוק הרבה מושג במוזיקה, בואי נגיד את האמת, והבן אדם היה שופט מצוין. הוא הביא חוות דעת של מי שיושב בבית ורואה דברים שאנחנו לא רואים".
מה הייחודיות שלך כשופט? מה אתה מביא לשולחן שאחרים לא יביאו?
"אני לא חושב שיש מישהו מיוחד מבין ארבעתנו. לבוא ולהגיד אני אהיה שופט כזה וכזה... לא יודע. אני חושב שאני וריטה נביא את הפן היותר מקצועי של העניין, היותר ווקאלי, לדעת אם הבן אדם מזייף או לא. רני יגיד אם הבן אדם באמת יוכל להיות כוכב. איך רני אומר: 'אתה מחר תוכל להיות על השער של איזה מגזין'. וצביקה זה פשוט ניסיון אדיר של שנים. הוא גם הנחה את התכנית עשר שנים, והוא גם מוסיקאי בעצמו. אני חושב שיש פה צוות מנצח".
במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע להצגת התוכנית החדשה, סיפרו הדר, רהב וריטה שהמתמודדים אכן נוטים להתעלף מהתרגשות – אבל פחות מהאודישן ויותר מהמפגש עם גולן. רובם גם שואפים לשיר כמוהו. "כשהם אומרים את זה אני עונה שאני כבר שר כמוני", מתייחס גולן להיסטריה. "כשהתחלתי את הדרך היה זוהר ארגוב וישי לוי. אז החלטתי להיות אייל גולן. אני מציע למתמודדים לבוא ולהיות הם עצמם. כי אנשים ששרים 'כמו' לא מגיעים לשום מקום".
איך אתם מסתדרים בינתיים?
"מעולה. עם רני אני עובד כבר שלוש שנים (רהב הוא מנהל יחסי הציבור של גולן – ל.ש). את צביקה הכרתי בפסטיגל והוא בן אדם שכיף להיות בחברתו בכל דקה. את ריטה לא הכרתי אישית עד לתכנית, אבל זאת אהבה גדולה. אני רוצה להקליט איתה שיר".
בטח לא תמיד תסכימו על הכל.
"מן הסתם גם יהיו ויכוחים, ואני מוכן לזה. אני בן אדם שנוטה להתפשר ולקבל את הדעה של מי שאיתי, אבל אם אני ממש אהיה נעול על מישהו – לא יעזור להם כלום".
"הילדים לא מתלהבים מהפרסום שלי"
החיים הפרטיים של גולן לא ממש נעולים. שמועות, אייטמי רכילות, פפארצי, ובחורות שעברו בדירת היוקרה שלו במגדלי yoo – יש בלי סוף. לאחרונה גם התכתשויות עם האקסית אילנית לוי הפכו לדבר שבשגרה. היא אמרה בראיון ל"אנשים" שהוא לא מקפיד לראות את הילדים ולא ביקר מעולם בביתה; הוא החזיר בעלבון ואמר שאין לו מה לבקר בבית שבחור אחר מסתובב בו, ואפילו כתב על זה שיר. כל זה רק הדהוד לפליטת הפה ההיא, ב-2008, כשגולן ניסה לתת מענה לשמועות שאפפו את נישואיהם, פליטת פה שהפכה ללא פחות ממזוהה איתו. "אפילו כשיש לך סטייק אנטריקוט בבית לפעמים אתה רוצה שוקולד", אמר אז בראיון ליגאל שילון. מרמז אולי על בגידה בבת הזוג. אבל גולן לא מצטער על האמירה עצמה. "כששואלים אותי אם יש משהו שהייתי מוחק בקריירה שלי, אז אני חוזר למשפט על הסטייק והשוקולד", הוא אומר. "לא בגלל שאמרתי את זה, בכלל התכוונתי למשהו אחר. הדבר היחיד שמבאס אותי במה שאמרתי זה שגרושתי נפגעה מזה. אם היא לא הייתה נפגעת מזה אז הייתי אומר את זה גם עכשיו".
בינתיים גולן קיבל מנות גדושות של שוקולד – טאטום מירנדה, רוסלנה רודינה, אור דניאל ומאיה מרום, שממנה נפרד ממש לאחרונה – הן רשימה חלקית בהחלט. גולן, כך נראה, לא חש יותר מדי חרטה על כלום. כמעט. "ההחלטה הכי קשה מבחינתי הייתה אם לעזוב את מה שאהבתי כל החיים, שזה כדורגל, וללכת למשהו אחר, למוזיקה. בסופו של דבר החלום של להגיע לרמות הגבוהות של כדורגל, להיות כוכב, נגוז. אני לא מתחרט, יש לי קריירה נפלאה, אני נהנה מכל רגע. יש עליות ומורדות, הופעות טובות ופחות טובות אבל זו היא הדרך".
הנאה נוספת בחיים שלו היא שני הילדים המשותפים לו ולאילנית לוי – ליאם בן ה-10 ואלין בת ה-7. השניים רגילים לחשיפה התקשורתית עד כדי כך שהם אדישים להפליא לעובדה שאביהם עומד לכבוש את הפריים טיים. "את הילדים שלי לא מעניין שום דבר שקשור בפרסום שלי או של אחרים", מחייך גולן. "לא מזמן לקחתי את ליאם להצטלם עם מסי. חיכינו שעתיים לתמונה איתו, והוא אומר לי 'מי זה המסי הזה בכלל? בוא נלך הביתה'. נשבע לך. לא מעניין אותם כלום. הם אוהבים מאוד שאבא שלהם זמר, הם אהבו את התכנית שעשיתי, והם יאהבו גם את התכנית הזאת. הם גם אוהבים מאוד את מה שאמא שלהם עושה, את כל ההצגות. אבל הם לא מאלה שמתלהבים. אין להם את זה. מבחינתי זאת פשוט תכונה נפלאה. אילנית לקחה אותם לפסטיגל, אמרה להם: 'בואו תצטלמו עם הכוכבים'. אז ליאם שאל אותה: 'מה אני אעשה עם התמונות?' רק שתביני".
גם כשהם שומעים אותך ברדיו הם לא מתלהבים?
"זה נשמע לך הזוי, אבל לא. אני אתן לך דוגמה: כשאני מוציא דיסק חדש, הדבר הראשון שאני תמיד עושה זה להשמיע אותו לילדים שלי. נכנסתי עם ליאם לאוטו, הוא היה אז בן 5, שמתי את הדיסק, ואני בשיא ההתלהבות, מגביר את הווליום, והוא מסתכל עליי בשיא האדישות ואומר לי: 'תנמיך, ככה לא שומעים מוזיקה'. אני אומר לך, הוא צריך להיות שופט".
מספרים עליך שאתה יודע לזהות להיט עוד לפני שהוא נולד.
"זה לא כישרון או יכולת מיוחדת. לפני כל אלבום אני שומע 700-800 סקיצות של שירים, וכשמשהו נוגע אני מקליט אותו מיד. כנראה שהטעם שלי נוגע באנשים".
בהנחה שיעמוד מולך מתמודד שישיר נפלא וייגע בך, מה עוד הוא צריך כדי להפוך לכוכב גם אחרי התוכנית?
"להיות בן אדם מפורסם זה לא רק לשיר טוב. זה לדעת איך להתמודד עם זה, וגם איך להיות סובלני כלפי אנשים. אם למשל בן אדם לא יכול להתמודד עם זה שנוגעים בו ותופסים אותו – ומעריצים עושים את זה המון – אז לא יעזור לו שהוא שר מדהים אם הוא יתפרץ על אנשים ברחוב וירביץ להם כי נגעו בו. בן אדם צריך להבין שהפרסום הופך אותו להיות נחלת הכלל. אני מאמין שאם נצליח למצוא שילוב של הכל ביחד – אופי טוב, יכולת ווקאלית טובה וכריזמה – אנחנו ננצח".