אביתר, מה חשבת על ההופעה שלך בגמר?
"רמה גבוהה מאוד".
ביטחון עצמי אף פעם לא הייתה הבעיה של אביתר קורקוס, הזוכה הראשון של "הכוכב הבא". לאורך התוכנית הוא תמיד ידע מה הוא שווה. "יש הבדל בין שחצנות לבין ביטחון עצמי", הוא מבהיר, "אלה שני דברים שונים לגמרי. נכון ששידרתי לעצמי שאני נמצא פה כי מגיע לי, שאני נמצא פה בזכות ולא בחסד. שעברתי כברת דרך ארוכה והגעתי לפה כדי למצות חלום. אבל זה לא מגיע משחצנות חס ושלום, זה לבוא ולהאמין בעצמך. כי אם אתה עושה דברים בהיסוס, זה לא טוב. שחצנות זה אובר, זה להסתכל על ההוא ולדרוך. אני ממש לא ככה. אני יכול לשבת עם כל בנאדם במדינה, להקשיב, לחייך. גם לעצמי אני אומר שמי אני בכלל. אוקיי, אז זכיתי, סבבה. זה שהרווחתי את זה ביושר זה דבר אחד, אבל אני לא עף על עצמי. כולנו שווים, כולנו בני אדם, אני בסך הכל קיבלתי כישרון להיות זמר".
"אני עונה על השאלות בלי לחרטט"
יש משהו קצת מתעתע בקורקוס. לצד הדימוי האולי שחצני, הוא הצליח להצטייר כבחור ביישן. אבל יש לו גם חוש הומור בריא, לעתים אפילו ציני. הוא יכול להיות כן עד כאב, ודקה אחר כך להתחמק באלגנטיות מנושא אחר. פעם הוא נסיך ופעם שכונה, אבל כל הזמן מחושב, מאוד מחושב ומודע לעצמו. "צריך להיות דרוך, להיות מוכן לכל דבר", הוא מסביר את האביתרים השונים, "לדעת שבמקום אחד אני צריך להיות בוגר, רציני, במקום אחר אני על הבמה וצריך לשדר משהו אחר, עכשיו אני אמור לענות על שאלות אז אני אענה כמו שאני חושב בלי לחרטט ולא מעניין אותי איך זה יישמע. לכל דבר יש את היחס שמגיע לו. אני תמיד אביתר, אבל צריך לדעת איך לחלק את האחוזים שלי בכל מקום".
איפה אתה יכול להיות אביתר נטו במאה אחוז?
"באהבה, במשפחה. בחיק המשפחתי אני מרגיש בבית. האמת היא שבבית אני בכלל לא מדבר. אני יושב על המחשב, שותה קולה, מעשן סיגריה. מה שחשוב לי שיידעו זה שאני בכל אופן תמיד אנסה להישאר אותו אחד שהייתי כל החיים. קיבלתי עקרונות ודרך חיים כל כך טובים מההורים שלי. צריך קודם כל להיות בנאדם, אחרי זה הכל יבוא".
"האמת שלא חגגתי. באתי הביתה וישנתי טוב יחסית, ולמחרת ישבתי אצל המשפחה של חברה שלי והיה נחמד. רציתי לנוח מכל הבלגן ולהוריד את הפאניקה".
איזו פאניקה? ראיתי אותך מאחורי הקלעים לפני שעלית לבמה, היית רגוע כאילו אתה הולך לשיר במקלחת
"האמת שרציתי לקחת את זה מאוד בפרופוציות. אמרתי לעצמי שאם אני בא מתוח לבמה ולא נינוח, אז חבל, זה לא יעבוד. כי צריך להגיש את השירים בצורה מסויימת מאוד. ואני מאמין שהצלחתי למצוא את הקו הדק הזה שבין להיות לחוץ לבין להתרגש באותו ערב. ובגלל שלא הייתי לחוץ ומרוגש לפני, אז עכשיו כל הרגש עלה ונשאר מוצף למעלה. אבל בסופשבוע נצא לאיזה מקום לחגוג עם כל החברים, נשתה, נהנה, צחוקים".
אתה מודע לזה שיהיו שם כנראה צלמי פפראצי.
"בוודאי. אבל אני שומר על עצמי. דבר ראשון והכי חשוב – יש לי חברה כמו שכולם יודעים, ואני לא מתכוון לפגוע בה. אם זה בדיבור ואם זה במעשה. לא משנה איזו רמה של אלכוהול תהיה לי בגוף, לא משנה מה יעבור עלי באותו ערב – זה לא יקרה".
רגע, אתה לא תיקח אותה ליציאה עצמה?
"האמת שזה הפתרון הכי טוב. היא תבוא".
החברה היא דניאלה, איתה אביתר נמצא בזוגיות כבר ארבע שנים. הם הכירו בתיכון דרך חבר משותף, והוא כבר אמר עליה שהיא האישה שאיתה הוא יקים משפחה. דניאלה היא גם זו שרשמה אותו לאודישנים לתוכנית. וכסגירת מעגל יכולתם לראות אותה על הבמה בהדרן של שיר הזכייה, עומדת לצידו כמי שכפאה שד. הוא שר את "האהבה תנצח", והיא מעדיפה להיות בכל מקום אחר רק לא תחת אור הזרקורים והקונפטי. "היה נראה שדחפו אותה לשם", מגונן קורקוס, "היא לא ידעה מה לעשות. היא הייתה מאוד נבוכה. היה לה קשה לעכל את מה שקרה שם. גם שיר גמר, גם שיר שכתוב על בחורה, אבל היא יצאה מזה טוב. אני מאוד אוהב אותה ושמחתי שהיא הייתה איתי על הבמה. היא קיבלה את החשיפה שלה שכולם ראו את דניאלה המדוברת".
מה היא רוצה לעשות בחיים?
"החלום שלה זה אדריכלות ועיצוב פנים, ואני אעזור לה בכל דרך שאוכל".
מה לגבי תסמונת מלכות היופי? כולן אומרות שהן לא ייפרדו מהחבר אבל בסופו של דבר עם ההצלחה וכל מה שמסביב – זה קורה.
"כל מי שמדבר על זה יכול להסתכל על עצמו במראה ולמסור ד"ש. זה לא מגיע בקטע רע. אני מכבד כל בחורה וכל מעריצה וכל ילדה וכל מבוגרת, בכל גיל, בכל מקום ובכל זמן. לכל אחד מגיע הכבוד שלו. אז כמו שאוהבים ומעריצים אותי, אני מבקש מהמעריצות שישמרו על קו מסויים ולא יחצו אותו, אפילו אם זה בלתי אפשרי מבחינתן".
איך זה בא לידי ביטוי?
"מתקשרות אלי, שולחות לי הודעות בווטסאפ, כותבות לי בפייסבוק, אינסטגרם, בכל דרכי התקשורת. הן מעמיסות ודואגות שאני אהיה מוצף. לא חסרות הצעות מגונות. אני פשוט מוחק אותן אחת אחת, זה לא מעניין. אני קורא, מחייך, מקסימום אם כותבים לי שהייתי תותח אז אני עושה לייק ותודה רבה, ושלום על ישראל".
אז מתי חתונה?
"לא בקרוב".
"כשההורים התגייסו קיבלתי כאפה לפנים"
הסיפור האישי של קורקוס כבר נטחן לעייפה. עוד לא בן 21, אח בכור לשלוש בנות בגילאי 16, 11 ו-6. גדל בלוד, עם כל הסטיגמות שיש על העיר, כולל החשש להידרדרות לסמים, למד במודיעין, הוריו גרושים כשנתיים, אמו נקלעה לבעיות כלכליות במהלך חודשי התוכנית.
כמה השפיע עליך מה שקרה בבית במהלך התכנית?
"אני שמח שהצלחתי לעשות את ההפרדה. מה שקרה זה שכשקיבלתי את הדחיית שירות מהצבא אמא שלי קצת הסתירה את המצב כדי שיהיה לי יותר קל. עדיין עזרתי לה במה שיכולתי. בתוכנית קיבלנו אש"ל כל שבוע של כמה מאות שקלים אחרי שהייתה הנבחרת, ולפני זה עבדתי בשטיפת מכוניות, במלצרות, הייתי ברמן, כל מיני דברים זמינים. קניתי דברים לא הכי יקרים בעולם. הסתפקתי בטרנינג של 130 שקל, בנעל של אדידס או רנואר ב-300-200 שקל. יכולתי להרשות לעצמי להרביץ ג'ינסים של 1,200 שקל בדיזל, הייתי יכול לעשות קובמינות אבל לא רציתי והעדפתי לתת למשפחה.
"ההורים שלי התגרשו כשהתגייסתי. זה היה מאוד קשה, קיבלתי כאפה כזאת של וואו מה עושים עכשיו? האחיות שלי היו די קטנות, זה חתיכת משקל. הרגשתי שהכל נופל לי על העורף ויושב לי, והייתי חייב שקט. תחשוב שהיה לי יום הולדת ביום ראשון, ההורים התגרשו ביום שלישי, ובראשון אחרי התגייסתי. היה שבוע עמוס בחוויות. לא ידעתי מה אני עושה. מצד אחד הם בבית, מצד שני אני בבסיס, התגייסתי לקרבי. הכל היה באוויר ולא ידעתי איך לעזור, עד שהחלטתי אחרי שנה וחצי לרדת לג'וב ונהייתי טבח בגדוד והייתי ממש מבסוט. זו כמו ההחלטה שהייתה לי עם צביקה במהלך התכנית. הוא אמר לי שאני רגיש ולא יודע לנגוס ולהיות רוטוויילר. אמרתי שאני מעדיף להיות לברדור, להיות חכם. זה מה שעשיתי שם"
כמה האחיות שלך היו תלויות בך?
"הרבה. הן היו מדברות איתי, מספרות לי, כשהייתי רואה עליהן קצת עצב הייתי בא ומדבר ומנסה שישפכו את הלב. הן מאוד עדינות, מאוד מופנמות".
ברגע הזכייה אבא שלך רץ לבמה והשתלט על הרגע, ואמא שלך נשארה מאחורי הקלעים בחדר המשפחות. איך הרגשת עם זה?
"קודם כל, בכל ההיסטריה שהייתה על הבמה, לראות מישהו שאתה מכיר שמחבק אותך, זה מוריד מהלחץ. אני מאמין שאמא שלי לא רצתה לעלות על הבמה. היא נחבאת אל הכלים, לא אוהבת את כל תשומת הלב. נראה לי שבגלל זה היא העדיפה להישאר בצד, וכן – גם בגלל אבא שלי. יש לה את הסיבות שלה.
"אני מבין את אבא שלי, הוא היה מאוד נרגש. כשהוא היה צעיר היה לו את החלום להיות זמר ואני מאמין שהוא הרגיש שהבן שלו מיצה את זה וזה כל כך ריגש אותו שהוא היה חייב להתנפל עלי".
היית גם הראשון וגם האחרון שהרים את המסך, היה משהו דומה בתחושות בין שתי ההרמות?
"ממש לא. זה היה אחרת לגמרי. קודם כל באחרון לבשתי חליפה, בראשון באתי עם ג'ינס וחולצה. בפעם הראשונה שהמסך עלה השתתקתי. ירדתי מהבמה לא הבנתי מה קורה, הייתי בהלם, נרגש, נסער. כשהמסך עלה בגמר ישר חשבתי איך אני ממשיך מפה. תוך כדי השיר אמרתי לעצמי שזו רק ההתחלה וחייבים לרוץ הלאה".
והוא מתכוון לרוץ הלאה בכל המרץ. למרות שהוא אמור לחזור לצה"ל אחרי דחיית השירות שניתנה לו לצורך ההשתתפות בתוכנית, קורקוס, שהיה בצנחנים, מקווה להשתלב כעת בלהקה צבאית, כדי שיישאר לו לזמן לעבוד על האלבום: "אני רוצה ללכת הכי חזק על אלבום ולעשות כל מה שצריך, גם אם זה בלי לישון. מצדי לגור באולפן איזה חודש. המטרה היא שהאלבום ייצא מה שיותר מהר".
התחלת כבר לעבוד על הסינגל הראשון? היה דיבור על אתניקס.
"אני לא רוצה להגיד סתם אבל שמעתי שהם אולי יכתבו לי שיר. אנחנו נעשה ישיבה ונראה לאן נושבת הרוח ומה אנחנו רוצים לעשות".
אתה כותב בעצמך?
"פחות. כתבתי שיר אחד, שאני קצת מתלבט מה לעשות איתו. זה שיר של בלבול, של תהייה, של מה קורה איתי. כתבתי אותו שבועיים לפני הגמר. ישבתי בלילה אחרי יציאה עם חברים, לקחתי דף ועט, הסתכלתי בחדר לראות מה קורה מסביב, והסתכלתי מה קורה איתי והתחלתי לשפוך לדף. כתבתי טקסט מאוד מלא ושמן ויפה"
תן שורה-שתיים.
"שלוש בלילה כבר מאוחר / הראש כבר מונח על הכר / מחשבות רבות מתרוצצות עכשיו... אני לא זוכר בדיוק כרגע, אבל אם מנסים להיכנס לזה, זה נחמד. רק צריך מישהו שיסדר את זה לסינגל".
יש טעם לשאול באיזה סגנון?
"ים תיכוני, מזרחי".
"התבאסתי מאוד כשאייל עזב"
כן, קורקוס לא מתכוון להתנתק מהשורשים שלו כמו שעשה במבחן הראשון מול השופטים. אייל גולן אמר לו אז "מי שבא מבית של מזרחית צריך לשיר רק מזרחית", והוא מתכוון לאמץ את הגישה. בהרמת כוסית שנערכה לרגל סיום התוכנית, קורקוס ביצע את שיר הזכייה, ומיד לאחר מכן הקדיש את "עוד חוזר הניגון" לקהל האשכנזי, כדבריו. "שמע, אשכנזים פחות אוהבים מזרחית", הוא מנמק, "אז מה שאני רוצה לעשות זה לחבר. כדי שהמוזיקה שאני אעשה לא תהיה מיועדת רק לקהל אחד, זו מוזיקה שמיועדת לכולם. יש גם שירים שהם לא מזרחים כבדים ועם הרבה רעש. זה יהיה עדין מאוד. אבל כן, יש מוזיקה שמחולקת למזרחים ואשכנזים. אני מאמין למשל שאשכנזים יתחברו יותר לאחים גת למשל".
רגע, אבל אייל גולן, משה פרץ, דודו אהרון, הם כן זמרים ים תיכוניים שהאשכנזים מתים עליהם.
"נכון, כי המוזיקה המזרחית היא לא משהו מוגדר, זו מוזיקת נשמה. ככל שהמוזיקה פחות לוחצת בים-תיכוניות שלה, ככה יותר קל להתחבר. לדעתי צריך שהסינגל הראשון שלי יהיה כזה שלא יגידו עליו שזה שיר מזרחי, אלא שיר עממי שמתאים לכולם ושיהיה נעים לאוזן.
"גדלתי בתקופת התיכון עם אשכנזים כי למדתי במודיעין. לדעתי יש פה משהו מאוד מיוחד. יש לי הרבה חברים אשכנזים ואני אוהב אותם כי יש להם סוג של עדינות כזאת, של השקפה אחרת שגם פותחת לי הרבה נתיבים של איך להסתכל הלאה ולא לחשוב רק על עצמי ורק על מזרחים. יש גם אותם, כולנו בני אדם, כולנו עם אחד, ובסופו של דבר אני רוצה לעשות מוזיקה לעם כולו. יהיה לי תמיד את הקהל שיאהב אותי יותר, אבל בכללי צריך לגעת בכולם".
אייל גולן דיבר איתך אחרי הגמר?
"לא, אבל הוא שלח לי בווטסאפ ברכה מוקלטת לפני הגמר שהוא מאמין בי ושאני תותח ואלוף, וזה חיזק אותי ברמות. משם קיבלתי את הכוח לעמוד זקוף בגמר".
בטח לא היה לך פשוט כששופט שהיה מאוד בעדך הוחלף בשופט שלא היה בעד אף אחד.
"התבאסתי מאוד כשאייל עזב וזה גרם לי להיות מבולבל בתוכנית. באתי עם המוזיקה שלי כי סמכתי עליו שהוא יעזור לי פה, ואז אמרתי לעצמי שזה לא כזה נכון. כי אם אני עושה מוזיקה טובה ואם אני חכם מספיק כדי לקחת דברים בפרופורציות ולהביא לבמה את המוזיקה שאני אוהב לעשות, אז כנראה שעל כולם זה יעבוד. וכשבחרתי את השירים עם מוקי ראיתי שזה כן עובד. מוקי הוא אחלה בנאדם".
היית בקשר עם החבר'ה מהתוכנית בימים האחרונים?
"מאוד. דיברתי עם דוד, עם עומר, עם אליאס. אני מאוד אוהב אותם. עומר דץ עזר לי הרבה בתוכנית. הוא נתן לי כאפות של חזרה למציאות. הוא תמיד אמר לי 'אביתר אתה טוב מספיק בשביל לדעת מה טוב לעצמך'. משפטים כאלה שאף אחד לא היה אומר לי, והוא היה שם איתי רגע לפני, ותמיד הרגיע אותי שהשיר שבחרתי טוב ושהכל בסדר. היה לוחש לי באוזן שאני אגיע לגמר ואקח את הגמר. ואני בכלל לא העליתי בראש שלי שאני אגיע לגמר".
מעבר לזה, גם אחרי שהגיע לגמר, קורקוס חשב שיפסיד לאריה וגיל גת, האחים החרדים שהסתמנו כפייבוריטים לאורך העונה ורוב ההימורים היו שהם אלה שיזכו לבסוף. ביום שני מיד אחרי 'יצאת צדיק', ישודר סרט דוקומנטרי על התופעה שנקראת האחים גת, גם קורקוס מפרגן לצמד עד הסוף: "אני אמרתי להם שאני מאוד אוהב אותם ושלפי דעתי הם היו צריכים לקחת את המקום הראשון. הרי הם היו תמיד עם הביצועים הכי טובים והאחוזים הכי גבוהים. הם היו הכי".
שנה מהיום איפה אתה?
"קיסריה".
לא נסחפת.
"אני מקווה, תשמע. אני רוצה לרוץ מאוד חזק. רגע, הגזמתי עם קיסריה. אבל אני רוצה להופיע במקומות גדולים, לא פעם בחודש באיזה היכל תרבות בארץ. אני רוצה שיזכרו, שיידעו מי זה אביתר קורקוס, שלא ישכחו אותי".