מאז שהיא זוכרת את עצמה, רינת כהן בת 22 מירושלים, משתדלת לא להתבלט, לא להיות במרכז תשומת הלב. "אני לא אוהבת להצטלם, זה מביך אותי ברמות מטורפות", אמרה בפעם הראשונה מול המצלמות, "אני לא אוהבת לראות את עצמי ולא אוהבת שרואים אותי במצלמה".
הפחד העיקש מפני העלבון, מפני הרוע של הקהל בבית, התברר כמיותר: "התגובות מדהימות, לא חשבתי שעם ישראל יכול לפרגן כל כך. מסתבר שטעיתי", מספרת רינת בהתרגשות ובשמחת חיים מדבקת, שגורמת גם לאדישים ביותר לחייך ביחד איתה, "מזהים אותי ברחוב, מדהים כמה שהייתי צריכה רק אודישן אחד כדי להרגיש נורא אהובה ואהודה".
"סטיגמות זה דבר שאי אפשר להעלים"
במפגש הראשון מול השופטים, רינת ביצעה את שירה של וויטני יוסטון "I have nothing", וכשהגיעה לשורה "קח אותי כמו שאני, לא אשתנה בשבילך", היא הצליחה לגרום לקסם באולפן, כשהמילים התחברו לסיפורה האישי ולא הותירו עין אחת יבשה. גם במבחן המסך לא היה ספק לגבי הכישרון של רינת, במהלכו ריטה קמה מהכיסא ורצה לחבק אותה כשהמסך עלה עם 83 אחוזים. "כשהמצאנו את הפרומט הזה חלמנו על רגע כזה", סיכם צביקה.
רינת אינה תמימה, היא רואה את הבנות שמתמודדות איתה בתכנית ומסרבת להפוך לגימיק: "המשקל זה משהו שחששתי ממנו, לא רציתי שיתייגו אותי בתור 'המלאה שיש לה קול יפה', ובגלל זה כבר בפעם הראשונה עם השופטים העלתי את הנושא על דעת עצמי - שידעו שאני כן מבינה שמתעסקים בזה, אין מה לעשות, סטיגמות זה דבר שאי אפשר להעלים", מודה רינת אך מפצירה בקהל בבית שינסו לצאת מהקופסה ולראות את האדם שבפנים, "אני לא רוצה שירחמו עלי, אני לא צריכה את הקולות האלו של הרחמים".
רינת אמנם לא רוצה שתתייגו אותה, אבל היא מודעת לעובדה שבעל כורחה הפכה לסמל: "רציתי להוכיח להרבה אנשים, שדווקא אלה שהכי מפחדים מאיך שהם נראים לא צריכים לפחד. אם יש לך כשרון, אתה בטח שלא צריך להתבייש בו בגלל מראה. זה גרם לי להעריך את עצמי".
"יש מתחם באוויר, כולם מרגישים מאוימים"
השלב הבא בתחרות הרבה יותר אינטנסיבי: אם עד כה כל מי שהצליח לרגש אתכם עלה לשלב הבא, הפעם רק החמישה הטובים ביותר מכל תכנית יזכו להיכנס לנבחרת, ואין ספק שהלחץ נותן את אותותיו: "יש איזשהו מתח באוויר שגורם לכולם להרגיש קצת מאוימים, רק חצי מאיתנו יעברו הערב לשלב הבא, זה נורא מלחיץ שחושבים על זה ככה".
האם רינת מצליחה לכלול את עצמה מבין החמישה הטובים ביותר? התשובה כלל לא מובנת מאליה. למרות הבטחון העצמי שעלה מאז התכנית האחרונה, משהו בה ממשיך להישאר עם הרגליים על הקרקע: "צביקה שאל אותי לפני כמה זמן אם אני רואה את עצמי גבוה בתחרות, ואמרתי לו שלא. אחר כך הרגשתי רע עם עצמי, כי בעצם חזרתי אחורה - בהתחלה לא דמיינתי את עצמי מגיעה לשלב הזה בנבחרת וכן הגעתי. עכשיו אני מרשה לעצמי לחלום גבוה", מצהירה רינת אבל שומרת על מידה של זהירות, "אני מודה שקשה לי לראות את עצמי למעלה אבל אני כן רוצה להגיע לשם, צריך לעבוד קשה בשביל זה".
רינת מתכוונת לעבוד קשה כדי להוכיח לכם שהיא ראויה למקום בנבחרת, והערב היא תבצע את השיר "לשם" של מירי מסיקה. "מירי מסיקה, היא אגדה, אני צריכה להיכנס לנעליים גדולות מאוד, לשיר שיר של זמרת כל כך טובה זה אתגר לא פשוט. במידה מסוימת זה מפחיד, אבל אני אוהבת את האתגר ומצפה לו".
הקול הזה נשמע לכם מוכר?
ואם משהו בקול שלה נשמע לכם מוכר, מסתבר שרינת היא לא הכישרון היחיד במשפחה: "בן הדוד הקטן שלי הוא עילי אבידני מבית ספר למוזיקה", היא משוויצה, "אני חולה עליו!". למרות שמדובר בתכניות שבאו מאותו בית ועם אותו צביקה הדר, אין ספק שיש הבדלים רבים בין שני הפורמטים: "בית ספר למוסיקה זה אופי אחר, אין תחרותיות, אין אגו, הם כאלו תמימים שזה מדהים", מפרגנת רינת לבן דודה הקטן, וגם לא שוכחת ללמוד ממנו דבר או שניים: "הוא נותן לי הרבה טיפים, למשל איך לבוא עם בטחון, ואיך לא להתייחס לאף אחד". האם זה מה שיביא לה את המקום בנבחרת? הערב ב-21:00, רק אתם תחליטו.
הכוכב הבא: מרכיבים את הנבחרת הערב ב-21:00, שלב חדש, אולפן חדש
>>בשלוש התכניות הקרובות, בשלב הרכבת הנבחרת, יחולקו בכל תכנית 50 סמארטפונים חדשים - והם יכולים להיות שלכם! אם תקפידו להצביע בכל הביצועים