דני וזהבה ישראלי עזבו את ישראל לפני הרבה שנים. האתר שלהם מציין את שנת 1967. אמריקה האירה להם פנים. יותר מארבעים שנה אחרי הם חיים בווילה מפוארת בבל אייר, אחרי שגידלו שלושה ילדים מוצלחים. הווילה נמצאת בראש גבעה גבוהה. בריכת שחייה אלגנטית, כזאת שאין לה מעקה ומאפשרת למתרחץ אשליה שהוא שוחה אל תוך הנוף, צופה מרחוק לעבר העיר.
אנחנו מגיעים לווילה של משפחת ישראלי כדי לקיים עוד סט של אודישנים ל"כוכב נולד". השמש הקרירה, שמסתתרת מדי פעם בין העננים, מעט מתעתעת. אחרי ארבע שעות אודישנים אנחנו צלויים כמי ששכבו בחוף הילטון באמצע אוגוסט. בינתיים עוברים בסך הזמרים והזמרות. הם שונים מאלה שפגשנו בניו יורק. רוב הבנות נעזרו בשכלולים טכנולוגיים כדי לשפר עמדות. הכיוון הכללי הוא יותר מעוצב, יותר שזוף. בעלת הבית מבקשת שנבחן את האחיינית המתוקה שלה, ואנחנו נכנעים בשמחה. אבל כמו שקורה הרבה בסיבוב הזה, היא מתוקה באנגלית, אבל חסרת כל יכולת בעברית.
מיני ישראל כאן היא שונה מאוד מזו שפגשנו עד היום
מיני יזרעל שאנחנו פוגשים כאן היא שונה מאוד ממה שפגשנו עד היום. תוקפנית, חשדנית, גסה. כאשר זה אחר זה מתברר שהמועמדים אינם טובים מספיק, מצטבר באולם מתח. הראשון שעולה לדיון של ממש הוא בחור בן 18, סוג של דיוויד ארצ'ולטה, שנולד בעמק הסיליקון ליד סן פרנסיסקו והגיע לאודישנים לבד. אנחנו מתלבטים לגביו ומבקשים שיחזור בערב, לסט אודישנים שיתקיימו במסגרת מסיבה ישראלית.
במועדון האווירה הופכת צפופה יותר, כמעט אלימה. בערב הנער החולמני מהבוקר מצליח לעבור אותנו, וגם צעיר אחד ששר ומופיע ומזיע כאילו אין מחר. בני משפחה של מישהו שלא עבר בבוקר מתעצבנים וקצת מאיימים עלינו, אבל שטויות. המסיבה נגמרה והסיבוב נגמר, ועכשיו מה שנשאר זה להגיד יפה שלום לכולם ולעבור ללוס אנג'לס אחרת לגמרי, זו הזוהרת והמסחררת שכל כך קל להתמכר אליה.
שרון סטון וכוכבי פורני ממלצרים
אני הולך לצהריים במסעדה החדשה Cecconi's. זהו אחד מאותם מקומות שיש רק בלוס אנג'לס. היא נפתחה בערב האוסקרים האחרון, ומאז היא הדבר הכי לוהט. אני יושב עם סוכן הוליוודי נחשב. תמיד טוב לשבת עם סוכן הוליוודי נחשב. המארח מתחנף אלינו בטירוף. אנחנו עומדים בפתח המסעדה. עוצרת מכונית, יוצאת שרון סטון. היא נעמדת מולנו. רגע לפני שהנשימה שלי נעצרת היא מבצעת חצי סיבוב ומחכה לבן הלוויה שלה, גבר בגודל של מקרר שהוא, כך מתברר, המנהל העסקי שלה.
אני בוחן את סטון בקפידה. פניה זוהרים עד בלי גבול. המלווה שלה מגיע, סטון מחייכת אלינו כמו ששרון סטון מחייכת למעריצים, ונכנסת פנימה. וויל אומר לה יפה "שלום" אבל היא לא שמה עליו, כי מבפנים כבר מגיעה יחצנית שמתנפלת עליה.
למחרת חברים לוקחים אותי לעוד מסעדה לוהטת במלרוז. באופן מפתיע או לא, המלצר שלנו, כך מתברר, הוא שחקן פורנו מצליח.קוראים לו פרנקי, שם הבמה שלו הוא Johnny Hazard, והוא אחד האנשים שמרוויחים הכי הרבה כסף פה בסצינה בעולם הפורנו להומואים. "אז איך זה שהוא עובד כאן כמלצר?", אני שואל בחשדנות, ומיד מסבירים לי שהאינטרנט נורא הוריד מחירים בפורנו, והכוכבים צריכים להשלים הכנסה, "ואז זה או בליווי או במלצרות, וג'וני הוא בחור טוב". אני מבין שהגיע הזמן לחזור לשדרות רוטשילד. במחלקת עסקים באל על זה עובר כמו כלום. 15 שעות ולא תשמע יותר בחיים על כוכבי פורנו ממלצרים.
מתוך המגזין Time Out תל-אביב
לפרקים הנוספים ביומן המסע של גל אוחובסקי