יונתן ישראל הגיע לאודישן הראשון שלו כמייקל ג'קסון, שבדמותו הוא מופיע מזה כשנתיים. אחרי שהוריד את התחפושת הוא הצליח לקבל כרטיס כניסה למחנה האימונים, והופיע שוב מול השופטים במבחן 100 השניות, אך לא הצליח לעלות לשלב הבא.
תפסנו את הגרסה הישראלית של מלך הפופ לשיחה על החוויה מעונת העשור, שלמרות אכזבתו, הוא מסכם באור חיובי.
כמה שנים אתה מופיע כמייקל, איך כל זה התחיל?
אני אוהב את מייקל ג'קסון ובשנות ה-90 הייתי מעריץ שלו. לפני בערך שנתיים וחצי, אחרי שמייקל נפטר, ישבתי בבר בתל אביב וקפץ על הבמה חקיין גרוע שלו. ידעתי שאני יכול לעשות את זה יותר טוב, הלכתי הביתה, והתחלתי להתאמן.
מעבר לכישרון שירה, ההופעה כמייקל מצריכה גם יכולת ריקוד גבוהה
אני רקדן מקצועי, ובמשך שנים מופיע בכל מיני להקות אירועים, פסטיבלים ומחזות זמר, ככה שרקע בריקוד יש לי, אז רק הייתי צריך לצפות שוב בקליפים, ולהיזכר בתנועות עצמן.
לאודישן הראשון הגעת כמייקל, ורק אחר כך עלית לבמה כיונתן. איך אתה מרגיש יותר בנוח מול קהל?
אני מרגיש יותר בנוח כמייקל כרקדן, אבל בשירה אני מרגיש יותר בנוח כיונתן.
ואיך היה מבחן 100 השניות?
האמת היא שהחלפתי שיר בדקה ה-90, כי קצת נלחצתי מהביקורת של השופטים אחרי הביצוע שלי ל"פנקס הקטן". הם אמרו לי להיות יותר "קטן" ופחות תיאטרלי, אבל זה אני, אני בן אדם של שואו. במהלך כל מחנה האימונים תכננתי לבצע שיר אחר, יותר Fאנקי, וממש ברגע האחרון, עם כל הלחץ של מחנה אימונים והביקורת של השופטים החלטתי לבצע את "אני גיטרה", לא יודע למה.
יש כבר תכניות לעתיד, או שבינתיים אתה נשאר עם מייקל?
מייקל זה מוצר מוגמר מבחינתי, שאני מייעל ומשפר כל הזמן, אבל אני עובד על אלבום, יש לי כבר עשרה שירים מוכנים, ובהחלט רוצה לפתח את הקריירה המוזיקלית.
איך אתה מסכם את חווית ההשתתפות בכוכב?
מדהים. כל השנים רציתי לבוא לאודישנים, עשר שעות חיכיתי כמייקל ג'קסון בהיכל התרבות בתל אביב, אבל בסופו של דבר זה השתלם לי. חוויה מדהימה, חד פעמית. למרות שרוב המשתתפים צעירים ממני, הכרתי במחנה האימונים אנשים מדהימים, ואני מבסוט.
