שלישיית הגמר של עונת העשור תעמוד במבחן החשוב ביותר שלה בשלישי הקרוב: הגמר הגדול. רגע שכבר עשר שנים מצליח לרגש מדינה שלמה, לרתק למסך אלפי צופים ולהוציא לדרך כוכבים חדשים בשמי תעשיית המוזיקה הישראלית.
לכולנו ברור קנה המידה של אירוע כזה, אבל אנחנו יכולים רק לחלום עליו. איך המעמד נראה מהצד שלהם, האנשים שנדרשים לעלות לבמה הענקית הזו ואיך באמת מתכוננים לערב מכריע כל כך?
אניטה עם המשפחה: "אני חיה את הרגע, אין דרך אחרת"
לאניטה גסין, אור טרגן ואיטן גרינברג היה את סוף השבוע הזה לעצמם. יומיים רגועים יחסית, אבל מורטי עצבים. את הזמן הם ניצלו לחשבון נפש, בהתרגשות עצומה וציפייה. החל מהיום (ראשון), השכם בבוקר, מתחילות החזרות המפרכות עד לרגע בו ייפרדו מהאינטנסיביות המלווה אותם בחודשים האחרונים וינסו לנחות חזרה במציאות, שגם בה יצטרכו בסופו של דבר להוכיח את עצמם.
המתמודדת בת ה-16 ממגדל העמק מתקשה לעכל את החוויה כולה, העונה, הדרך שעשתה וכמובן ההגעה לגמר. את הסופ"ש האחרון היא בילתה בחיק המשפחה וניסתה לנוח. "מחר מתחיל מרתון חזרות מטורף", מספרת גסין, "והייתי חייבת רגע לעצמי, מנוחה ואת החום של המשפחה שלי".
"למען האמת, היה לי סוף שבוע מדהים. אמרתי לעצמי שאני באה לעוד הופעה חיה ואני מנסה לא לחשוב על זה כגמר הגדול".
ובכל זאת, איך שברת את המתח והתכוננת?
"בעיקר נחתי. אני מקווה שהמחשבה הזו - שזו רק עוד הופעה חיה - תעזור לי לעבור את המכשול. אני חיה את הרגע, ניצלתי את הזמן שיש לי ליהנות ועכשיו יהיו שלושה ימים לחוצים. אני יודעת שלשם אני הולכת בראש מורם, לתת מעצמי ואני עושה את מה שאני הכי אוהבת. תמיד הייתי אדם ספונטני, אז אני אתרכז עד לרגע הזה, ואעשה הכי טוב שאני יכולה. זה מה שבאמת חשוב".
אור קפץ לבריכה: "אני קצת בשוק"
אור טרגן בן ה-17 מהרצליה קפץ לבריכה עם חברים כדי להתרענן ובילה עם המשפחה. הגמר אמנם כל הזמן היה סביבו כנושא שיחה עיקרי של כולם, אבל הוא ניסה דווקא להניח את זה בצד: "התאמנתי על השירים המון", מודה טרגן, "אבל גם קצת נחתי, וביליתי וניצלתי את הזמן הזה שלפני החזרות האינטנסיביות. אני קצת בשוק, אין ספק".
האמנת שתגיע לגמר?
"לא דמיינתי את זה בכלל, עצם ההגעה לגמר זו הגשמת חלום, לא נקלט. קיבלתי את זה בבום שפשוט נחת עליי. לא ראיתי את זה מגיע. התאמנתי והתאמנתי ודיברתי על זה ואני עדיין לא קולט. אבל אני מאוד מאמין בדרך שעשיתי בתוכנית. במלחמה שלי להישאר, אני שלם עם עצמי לגמרי".
מחשבות על זכייה?
"משתדל שלא. יש את החלום שהגשמתי, שזה להגיע לגמר עצמו. אני מעז לחלום גם על הרגע הזה ואני בטוח שכל מי שעקב פעם אחרי התוכנית או ניגש לאודישנים חלם על מה יקרה אם יזכה, אבל אני באמת לא מפתח את העניין. חשובים הביצועים, אני הולך לתת את הנשמה שלי שם, מה שיהיה יהיה".
איטן יוצא לבלות: "חשוב לי לשמור על חיי החברה"
את השעות האחרונות של סוף השבוע ניצל איטן גרינברג בן ה-18 מגבעתיים לבילוי עם החברים. "אני בדיוק בדרך לצאת, בטח נשב לאכול ונראה סרט. חשוב לי לשמור על חיי החברה שלי", הוא מספר ביום שבת בערב.
גרינברג פרח בתוכנית והצליח להביא את יכולותיו הוירטואוזיות לידי ביטוי: גם השירה, גם הכתיבה והלחנים. נדרש לו תהליך הכנה נפשית שלא הפחית ממידת ההתרגשות אך תרם לגישה הבריאה איתה הוא מגיע לגמר.
איך התכוננת בסופ"ש האחרון?
"הייתי בעיקר בבית, ניהלתי המון שיחות עם ההורים שלי. הם מדהימים. כל כך תומכים. מצאתי את המקום השליו והרגוע שבי ואותו אני לוקח לגמר. המסע שעברתי בתוכנית הוא ההכנה. אני שמחה שהגעתי לרגע הזה, מאושר באמת, אני מוכן ומזומן לעלות על הבמה הזו בשביל עם ישראל ואני אתן הכל".
איך אתה מצליח לשמור על שלוות נפש שכזו?
"אני מעולם לא הייתי אדם לחוץ. בכלל, אני רואה את עצמי כאדם מאוד חזק ויש לי משמעת עצמית גבוהה. השיחות עם ההורים עזרו לי ואני חייב לציין את ההפקה של התוכנית ולהגיד להם תודה. הם מבינים שאני בסך הכל בן אדם שלפעמים צריך לנוח ולפעמים צריך תמיכה ואת כל זה הם נתנו לי, לאורך כל הדרך, תמיד היו שם בשבילי. אני ממש מעריך את זה. יש שתי דרכים לבוא לגמר: להילחץ ולבכות ולהיות בהיסטריה, או לבחור לראות את הטוב. להסתכל על זה כספורט, ככיף. זה אמנם דורש עבודה עצמית אבל אני יכול להגיד שאני בוחר לשלוט בחיים שלי, לקחת בקלות".
האמנת שתהיה שם?
"בתור מישהו שרואה עצמו כמוזיקאי, כיוצר שמלחין וכותב שירים, כשהגעתי לתוכנית קודם כל רציתי שישמעו אותי ואת התוצר שלי, את האמנות שלי. ואז כשביצעתי שיר שלי זו הייתה תחושה שאני לא יכול לתאר במילים. גם על זה אני רוצה להודות. זו הייתה מטרת העל. אחר כך באה ההתקדמות והגמר, ואני מאושר במקום שאני נמצא בו. אבל אני חושב שזה בגלל שראיתי כל תוכנית בנפרד כאבן דרך. עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב. ככה הגעתי עד לכאן. אולי בגלל זה לא נלחצתי".
דיאנה גולבי: "שום דבר לא יכול להכין אותך לרגע הזה"
בגמר 2010 שנערך בירושלים זכתה הפיינליסטית הענקית דיאנה גולבי, שהובילה והפגיזה בביצועים לאורך כל אותה עונה. ברוב של 53 אחוזים מקולות הצופים ניצחה גולבי את עידן עמדי, שהגיע למקום השני באותה עונה, ואת אוהד שרגאי שסיים שלישי.
גולבי, שהייתה ההימור הבטוח של רבים, מספרת כי עד לרגע האחרון לא האמינה שתזכה, ואפילו לא חשבה שתמצא את עצמה בגמר. "לעולם לא אשכח את הערב הזה, עד שלא יצאנו מחדר ההלבשה כולנו, מאופרים ומסודרים לא הבנתי בכלל שזה קורה. לא עיכלתי",היא נזכרת, "נבחנתי בעבר לכוכב נולד ולא עברתי. גם כשחזרתי ונכנסתי לנבחרת לא היה לי מושג שאגיע לגמר, לא חשבתי שזה יקרה".
בעוד שלושת הפינליסטים של העונה האחרונה מבלים סופ"ש אחרון שקט, גולבי זוכרת שהיא דווקא בילתה את הסופ"ש הזה עם חבריה לגמר. "ראיתי את אמא ואת החברים, אבל זה בעיקר היה אני עידן ואוהד. מתאמנים, נאחזים אחד בשני, מנסים לא להשתגע. התמיכה שלהם היא מה שעזר לי להעביר את הזמן שבין לבין. כמובן שיש המון חזרות ואי אפשר להשכיח ממך את העובדה שאתה בגמר", אומרת גולבי, "אבל בכל זאת, כן חשוב למצוא איזון, לנסות להרגע בכל הכח. זה משהו עצום, שלא ניתן לתאר, שום דבר לא יכול להכין לרגע הזה, פשוט להגיע לבמה ולנסות להתרכז. אני שמחה שבתקופה הזו היינו צמודים שלושתינו. זה מה ששמר עלינו מאוחדים. היינו משענת זה לזה".
"יוצר רוצה שיאהבו אותו"
חגית יאסו, הזוכה הגדולה של העונה הקודמת בכלל לא זוכרת את הסופ"ש האחרון לפני הגמר. רק את ההכנות, הלחץ וההתרגשות. "אני באמת כבר לא זוכרת מה עשיתי אז, היינו אני, דוד לביא ולירון רמתי בחזרות רצופות, כמו לפני כל הופעה היה לחץ, התרגשות, ברור", אומרת יאסו, "רק שבוע אחרי הגמר עיכלתי שזכיתי. חשוב להרגע מהכל לפני. לקחת בפרופורציה".
"אנחנו מבלים יחד כל הזמן וגם עכשיו כשניכנס ללופ הגדול הזה של חזרות נישן יחד", מסכם איטן. "אני יכול בכנות להגיד שהם כמו אחים שלי. אני לא רוצה להחליט מי יזכה, או להמר כי שוב, זה ספורט בעיני. בתור יוצר אני מודה על כל רגע שאני משמיע את השירים שלי. יוצר רוצה שיאהבו אותו".
"אני מעריך את אניטה ואור לא רק כזמרים אלא כי הם פשוט בני אדם טובים ברמות שאני לא יכול לתאר. יש לי את התמיכה שלהם, את החברים מהבית שליוו אותי תמיד והאמינו בי ואת ההורים. אני יודע מה אני רוצה ומה אני שווה, אני אביא את איטן לבמה במקסימום, ואנצור כל שנייה שם. זה באמת גדול מהחיים".