כבר באודישנים סיפר קובי טמים על המטרה שלו, אך אפילו הוא לא האמין שישיג אותה כל כך מהר: "זו השנה השלישית בה אני מנסה להתקבל לכוכב נולד", אמר, "ומבחינתי זה ממש הגשמת חלום".
הערב בשעה 21:00 הוא יעלה בפעם הראשונה על הבמה לתחילת התחרות ובראיון מיוחד הוא מספר על הקשיים שחווה: "לא נולדתי בשנות השמונים ולכן היה לי קשה לבחור שיר, אבל בסוף בחרתי שיר שנורא עזר לי להביא את עצמי ולהראות לקהל מה שאני רוצה. לא רציתי לשמור יותר על צניעות".
כמו בתכניות הקודמות, גם לקראת ספיישל שנות ה-80 קיבלו השופטים משימה לעזור למתמודדים והפעם עשתה זאת מירי מסיקה: "היא הייתה מדהימה", נזכר קובי. "אפשר להגיד שהיא ילדה את השיר הזה והביאה אותו אליי, ולכן הכי נלחצתי מהביקורת שלה. ממש פחדתי מהרגע בו היא תתחיל לדבר".
"אף אחד במשפחה לא יודע שאני שר"
"אני נחשב ילד מאוד שקט", מעיד קובי בן ה-18 על עצמו, "ובלוד, העיר בה אני גר, כולם מכירים את כולם. ולכן אנשים הופתעו מזה שאני שר, אפילו המשפחה הקרובה שלי לא ידעה. אם אני מופיע מול אבא שלי ואמא שלי זה מלחיץ אותי כי אני קרוב אליהם, אבל מול קהל זה ממלא אותי".
אז על הבמה, מול קהל ומצלמות, יותר נוח לך?
"כן. כי נורא כיף לי שיש להקה שלה מאחוריי. האמת שיותר מלחיצה אותי המצלמה ולא הקהל. כבר הופעתי מול הרבה אנשים, במסגרת בית הספר שלי באוברטון, וזו לא הייתה הפעם הראשונה אבל אני כן זוכר את הערב בבית השיטה רק עד הרגע שעליתי לבמה ומהרגע בו ירדתי מהבמה. אני לא זוכר את הביצוע, לא זוכר מה השופטים אמרו ואפילו לא זוכר אם זייפתי או לא".
"ממש לא. אפילו הפתיע אותי שההתרגשות עזרה לי הפעם ולא הפילה אותי. היא גרמה לי ליהנות".
למדת משהו חדש על החברים בנבחרת?
"אני חייב להגיד שמבחינת האנשים זו הנבחרת שהכי הייתי רוצה להיות בה. זה שכולנו באותו גיל מאוד עוזר, והנסיעה הזו בין הקיבוצים הייתה מדהימה. היה באמת כיף, בעיקר בזמן הגיבוש בלילה: ברגע שאתה ישן עם מישהו בחדר אתה מכיר אותו טוב יותר, אין ספק בכלל".
