ואוו, זאת הייתה תקופה מאתגרת. נשמנו עמוק כשהשאירו לנו את הילדים בבית, סלחנו כשסגרו לנו את החנויות ואפילו הסכמנו לשתוק כשלקחו לנו את כל האיברים בגוף והשאירו אותנו להתמודד רק עם המרפק, אבל כשהחליטו להשבית את האוכלוסייה החשובה ביותר בארץ? עד כאן.
כמו לביאות ששומרות על הגורים, שלפנו ציפורניים שבורת ומקולפות ויצאנו לרחובות לזעוק את זעקתנו הכואבת על הקוסמטיקאיות שנלקחו מאיתנו בטרם תור. סתם, לא באמת, בעיקר הרצנו על זה צחוקים ברשתות החברתיות, אבל אל תהרסו את הדרמה. ועכשיו, סוף סוף שחררו אותן כדי שנוכל לראות את האור שבקצה המנהרה (בכל זאת, הגבות שצמחו קצת הסתירו), אז הגיע הזמן להוכיח להן כמה התגעגענו. בברכת בורא פרי הלק ג'ל, אנחנו מתחילים.
פצועים קל
אם חשבתם שהנכס הלאומי שלנו זה הסבים והסבתות, הזמן בסגר הוכיח אחרת. ילדים צורחים זה כלום לעומת בעל מבוהל שמתעורר בוקר אחד ליד אישה אפורה ושעירה. עד שימצאו דרך להחליף את הפנים באפליקציית הזום ולא רק את רקע, אנחנו שמחים שהמחדל הזה נפסק. האנשים שנפגעו באורח קל מהמצב הם אלו שהיו מטפחים את עצמם אחת ל, או סתם עושים התנסויות של פעם בחיים, אבל אפילו הם כבר הרגישו בחיסרון הכאוב ולא משעווה.
- שחורים רבותיי, שחורים. הגיע הזמן לטיפול פנים עמוק
- ואם כבר, אז למה לא להעליב אותך על הדרך
- עם כל המסכות החדשניות שיש, כבר הפסקנו לעקוב
- ואם תרצו הן מגיעות באריזות ביתיות ודוחות גם הביתה
- לא חסר לך קצת סומק בלחיים?
- אם כל זה לא עבד, כנראה שהגיע הזמן לשלוף את מזרק יום הדין
- אבל יצא גם משהו טוב מכל המצב זה, לפחות לא נתקלנו בהן בתקופת החגים
פצועים קשה
עם כל הכבוד למבקרים המזדמנים, יש אוכלוסייה גדולה שחוותה את המשבר הזה קשה יותר מכולם - אותן הנשים שראות יופי וטיפוח כדרך חיים ולא מוותרות על החומצה ההיאלורונית השבועית. אז הגברים נשלחו לעבודה החיונית האמתית, שהיא לשמור על הילדים כמובן, בזמן שהן חוזרות לצורתן הטבעית, או לפחות הקודמת שלהן. קבעו חיוכים, סרקו את הגבות ומתחו את המצח, אנחנו מזריקים. - הכי כיף יום פינוק ומתיחות עם הבסטיז
- אפשר לרכל גם בלי להזריק שום דבר, וסתם למרוט קצת גבות
- אם לא תרצו להשתמש בחומרים, יש גם אופציות "טבעיות" יותר
- תשתדלו לשמור את "השיפוצים" לעצמכן ולא לחלק טיפים לאחרות
- אבל הכי חשוב - אל תאבדו את הצפון בגלל קצת שיער במפשעות
- מנוסח בלשון נקבה, אבל כמובן פונה לשני המינים
נפגעי מכונת התספורת
התורים המשתרכים של המשופמות המבהילות את העוברים והשבים הם אולי מחזה שדיי צפינו, אבל מה עם הספרים שחזרו לחיינו בשערה? (סליחה על זה). לבשורה המשמחת על תום עידן אנשי המערות הצטרפה גם הידיעה על פתיחת המספרות, ואין מאושרים מאיתנו. כי עם כל הכבוד לקוסמטיקאיות וללק הג'ל (כבודם במקומם מונח כמובן), כמה אפשר לעשות לעצמך שורשים? בשיער מקורזל וקצוות מפוצלים, רצינו להגיד גם לכם תודה, תודה שחזרתם וגיוונתם את חיינו.
- הספרים המיואשים כבר התחילו לחפש קריירות חדשות
- והלקוחות המתוסכלים החליטו לעשות שינויים קיצוניים בכוחות עצמם
- איך אפשר לייבש את השיער כשכול הבית ישן?
- קחו כמה כסף שתרצו, רק רצינו להגיד תודה רבה שחזרתם
- ואולי מזל שסבתא עוד לא (עם כל האהבה)