כחלק מאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ערוץ הילדים ערך פרויקט מיוחד (זמין לצפייה ב-makoTV) שנקרא "הזיכרון שלי" בו השתתפו שני ותהל אביגל, אמו ואחותו של עידו אביגל ז"ל. במהלך מבצע שומר החומות, רסיסים של רקטה הצליחו לחדור את דלת הממד של המשפחה משדרות, פגעו בראשו והרגו אותו. השתיים, סיפרו את סיפורו עד לאותו יום נורא שלא ישכחו לעולם, ושיתפו באופן שבו הם מתמודדות עם השכול במהלך השגרה שלהם.
"אלה היו ימים של הסלמה, הייתה מן שגרה כזאת של צבע אדום וישר נכנסים לממד, יוצאים לשחק ושוב נכנסים לממד, החיים בשדרות לא דומים לשום מציאות אחרת. הדריכות היא דריכות יומית ומאוד קשה לחיות בצורה כזאת", סיפרה האם שני בכאב על ימים בהם אזור הדרום היה תחת אש, ושחזרה את הרגע ששינה את חיי המשפחה מקצה אל הקצה. "הייתה פגיעה בבניין ליד בחדר שלנו נכנס רסיס שפגע בי גם בעידו, נועם, תהל ואדל. אחרי הצבע אדום היינו יוצאים החוצה ומשחקים וחושבים על כל מיני דרכים להוציא את הרגשות".
מאז המקרה, אין יום שעובר ובו תהל ובני דודה לא חושבים על עידו - ובעיקר מתגעגעים לחוויות המשותפות עימו. "הוא אהב תמיד לצחוק על כל מיני דברים, אהבנו לשחק במחבואים", סיפרה תהל וחזרה אל היום שבו איבדה את עידו ולהשתלשלות האירועים שהובילה לכך. "עידו נפגע מרסיס רקטה, זה קרה בבית וכולנו היינו שם, היה צבע אדום וכולנו רצנו לממ"ד, הזכוכית של החלון נתקעה לי בראש, לנועם היה רסיס מאחורי האוזן ולתהל רסיס בעין", שיתפה אדל בת הדודה.
בהמשך, שיתפה האם בכאב על הגעגוע העז לבנה, הדרך שבה המצבה שלו נותנת ביטוי לאופיו ולילד הנאהב שהיה מצד כל הסובבים אותו. "עידו היה ילד מאוד מצחיק שאהב לשמוח ולעשות שיגועים. הוא היה מאוד חכם לגיל שלו ומאוד רגיש – לעצמו ולסביבה. המצבה שלו היא בצבעים שאהב - ירוק וצהוב. יש שם צבי נינג'ה שהניחו ותיבה שיכולים להכניס אליה ציורים וכתוב עליה 'אלוף העולם שלנו' כי ככה הייתי קוראת לו", אמרה שני.
בסיום, משפחתו של עידו סיפרה על השינוי באופן שבו הם תופסים את יום הזיכרון מאז האירוע ששינה את חייהם. "זה היה יום שחושבים על החיילים ועל כל מי שנהרג, ועכשיו זה יום שחושבים בו על עידו ועל איך שהוא נהרג", סיפרה בכאב האחות תהל והבני דודים הוסיפו. "אנחנו אוהבים אותו ומתגעגעים אליו". יהי זכרו ברוך!