תארו לכם שעברתם דירה ובין פתיחת הארגזים לנקיונות הייתם מוצאים קופסה ישנה עם חפצים מלפני עשרות שנים. מה הייתם עושים? חגית בצלאל מתל אביב עמדה בסיטואציה דומה כשבעלה, קבלן חשמל במקצועו, קיבל עבודה של שיפוץ דירה וחזר עם תיבת עץ מיוחדת מלאה בזכרונות וחפצים שונים.
פיסה מההיסטוריה
כשפתחו חגית ובעלה את הקופסה הם מצאו בה מכתבים בשפה הבולגרית, שנכתבו בשנות ה-30 וה-40 וזה עורר את סקרנותם מהרגע הראשון: "זה מעבר לזה שיש פה היסטוריה, יש פה משהו שהלוואי שאני הייתי מקבלת. מרגש אותי לדעת שאם אני לא זכיתי אני יכולה לתת את העונג לאנשים אחרים שיוכלו להתרפק עליה", אומרת חגית. חלק מהמכתב היא ובעלה אפילו הצליחו לתרגם וכך נכתב בו: "ילדתי הקטנה, אני כותב לך שוב למרות שאין כל חדש. אני עדיין כאן במעברות ולא יודע לאן אסע אחר כך, לא קיבלתי חופש. אני מסתובב בקיבוץ ולא יודע מה לעשות. היום סיירנו בקיבוץ, השתאינו למראה אלפי עצי התפוז והלימון ולא יכולנו להפסיק להתפעל מהמראה האקזוטי. הילדים הרגו אותנו מצחוק".
עזרו לחגית להשיב את התיבה לבעליה: אם אתם מזהים את האנשים בתמונה או מכירים את דבורה יוסיפובה מקיבוץ היוצרים טקבקו לנו ואולי נצליח לאתר את הסיפור שמאחוריה.
