"חלק מהביזנס זה לדעת לקבל לא", סיכם דובי פרנסס את האפיזודה שחתמה את הפיץ'. פיץ' שנגמר בכעס גדול מצד היזמת, שנדהמה מהסירוב המהדהד של החמישייה - ובפרט מזה של הנציגות הנשית בה. רק מה לעשות שהמוצר שלה, שעומד לדבריה לחולל מהפכה עולמית ברפואת נשים, רחוק מלהיות בשל.
"דמיינו נרתיק קטן שהולך אתכם 24/7 לכל מקום", פתחה הילה שביב, יזמת, ממציאה ומנכ"לית Gals Bio - ושלפה נרתיק אדום להמחשה. "דמיינו שאחת לחודש, אפילו מהבית, אתם יכולים לפתוח את הנרתיק הזה ולשאול אותו אם הדיאטה עובדת, אם יש סימנים מוקדמים לסרטן ועוד. ובכן, ל-51% מהאוכלוסייה כבר יש נרתיק כזה. אנחנו קוראים לו הנרתיק".
את המוצר היא הציגה כשילוב של טמפון וגביעונית, כשהיא מדגימה איך מכינים אותו להחדרה וגינלית, כיצד הוא נפתח כשהוא מותקן, ואז בקלות גם ניתן לשלוף חלק מהנוזל ולקבל את הביו-מרקר הראשון - כמות הדימום הווסתי. אלא שלפי שעה, כפי שהעירו לה הכרישים, זה גם הביו-מרקר היחיד. והנה הלקח הראשון שלנו מהסיטואציה:
- לא מבטיחים משהו שהוא אפילו עוד לא על הנייר.
- לא מוכרים חלום בלי קצה חוט.
גם אם החוט הזה מחובר לאביזר שמאפשר, לראשונה, לאסוף את מלוא הדם הווסתי ולהתחיל סוף סוף לחקור אותו, בתקווה שהוא אכן יחולל מהפכה ברפואת נשים. בינתיים, אין לכך אינדיקציות (ואם יש, הן לא הוצגו בפיץ').
שביב ביקשה 3 מיליון דולר תמורת 13% מהמיזם, כדי להגיע תוך חצי שנה למכירות. בשלב הזה היא פנתה לשאלות. אחת מהן הזכירה לה עוד פרט חשוב: המכשיר שלה, שתוכנן לדימום מוגבר, מחזיק 12 שעות - "שגר ושכח", כהגדרתה - מה שחוסך מנשים את הצורך להחליף טמפון כל שעתיים-שלוש. הנסייניות שלה העידו לדבריה שזה הרבה יותר נוח. והמוצר גם מקיים, על טהרת חומרים הניתנים למחזוּר.
אחרי שתיקה קצרה, בזה אחר זה הציפו אותה הכרישים בשאלות. בעצם, הם רמזו לה, לא הבנו כלום. בסוף, יש כאן התקן, דיבייס, שקית (היא תיקנה ל"גביעונית"). אז איפה ההבטחה הרפואית הגדולה? "זה יצריך מחקר, זה מעולם לא נחקר כמו שצריך כי לא הייתה כל דרך". ומי יבצע את המחקר? "אנחנו. או שזה יצריך שיתופי פעולה". מכאן העסק רק הידרדר.
ראשון לפרוש היה זוהר לבקוביץ', ששאל על גיוסים קודמים (היזמת סיפרה שכבר גייסה 2.5 מיליון דולר). הוא קטע אותה ברגע ששמע את צמד המילים "גיוס המונים", שלשם מגיעים לטענתו כאלה שלא הצליחו לגייס מקרנות מקצועיות ומאנג'לים. הוא אפילו נזף על גזילת כספם של משקיעים תמימים על סמך פרוספקט יפה עם הבטחות שזה הווייז הבא והגוגל הבא. "זה על גבול העבירה", לדעתו. עד כדי כך. והתשובה? "אני לא יכולה לשנות את המציאות. אני בטח לא מגלה לך סוד שלא פשוט לגייס מוצר צריכה לנשים". מפני שגברים משקיעים? "נכון". וגם בתא המשפחה והחברים המלווים זה נאמר: "הוא לא מבין בזה כי הוא גבר".
כל זה כבר היה מתחת לחגורה. בעיקר שכפי שהעיר לה אורן דוברונסקי, עובדתית, יש על המדפים יותר מוצרים לנשים מאשר לגברים.
- לא מעליבים את המשקיעים הפוטנציאליים.
- לא מוציאים עליהם תסכולים מאכזבות קודמות.
- לא נוקטים הכללות, ודאי לא חסרות שחר.
- לא עוברים מהר כל כך לאמוציות - זה פשוט לא מקצועי.
הכרישים ממש אמרו את זה במפורש בשיחת פוסט הפיץ': איך אפשר לעבוד מקצועית, עניינית, עם אדם שמהר כל כך גולש לאמוציונליות? שביב עצמה הודתה שהיא אמוציונלית, שהכנות שלה בהבעת הרגש והאכזבה הרתיעה אותם, אבל כזו היא.
על כל פנים, הפיצוץ הגדול עוד לפנינו. והוא הגיע כשיסמין לוקץ' נכנסה לתמונה. גם היא הצהירה שהיא בחוץ, כי המוצר, משיקולים ענייניים נטו, הוא מבחינתה Premature. אולי הוא יתקדם ואולי לא, אבל כרגע, קשה לראות את ההיתכנות, וזה יהיה בעיניה חוסר אחריות ללכת על זה.
לוקץ' עוד ניסתה להסביר. להזכיר שבניגוד למה שנטען, אין לתוכנית כל בעיה לעסוק בנושאים רגישים. ובכל זאת היא חשה שהיזמת כועסת עליה, וכששאלה מדוע, נענתה ישירות: "כי את אישה! ואת צריכה לדעת כמה זה קשה לפתח מוצר לנשים".
הפינג-פונג הזה נמשך ונמשך, הכרישים (וכנראה גם הצופים בבית) נעו באי נוחות, ועסקה, מן הסתם, לא יצאה מכאן. בסופו של דבר שביב התנצלה: "סליחה אם פגעתי בך". אחרי שעזבה, אמיר איל הסב את תשומת הלב לעוד פרט: האגרופים שעיטרו את חולצתה. "מה זה קשור, עם מי הולכים לריב פה", הוא תהה - אבל התשובה כבר ניתנה.
יכול להיות שהטוליפון עוד יעשה חיל. אולי אכן יתברר שהדם הווסתי צופן דאטה חשוב ונדיר על בריאות האישה. אבל עד אז, ל-Gals Bio עוד יש הרבה עבודה.