יזמים רבים ממהרים להגיש בקשה לפטנט כדי להתגונן בפני מתחרים וכדי לעזור למיזם שלהם בגיוס משקיעים. הם נוטים לחשוב שאם הם יציגו למשקיעים הפוטנציאלים את בקשת הפטנט שהם הגישו, זה יספיק בכדי להראות את האטרקטיביות של הסטארט-אפ שלהם. המציאות כרגיל, יותר מורכבת. בקשת פטנט, כשמה כן היא- בקשה. ולבקשות כידוע אפשר לסרב. למעשה הסטטיסטיקה מלמדת שרוב בקשות הפטנט צפויות להיות מסורבות. פטנטים מבקשים ממשרדי פטנטים בעולם והם גם אלה שמחליטים אם לקבל את הבקשה או לסרב לה. כל בקשה לפטנט נבחנת על ידי משרד הפטנטים במדינה בה היא הוגשה ורק ההמצאות החדשות מתקבלות בסופו של דבר.
אם הפטנט התקבל או צפוי להתקבל אז כבר יש ערך אמיתי למיזם, הוא ייחודי ושווה להשקיע בו אבל אם רק הגשתם בקשה לפטנט, הערך שלה בעיני המשקיע כמעט זניח כי הוא יודע שלהגיש בקשה לפטנט אפשר על כל דבר, אפילו על המצאת הגלגל, כפי שמוכיחה בקשת פטנט אוסטרלית מספר AU2001100012 שהוגשה בשנת 2001.
משקיעים מחפשים וודאות
עוד בעיה שהמציאות מציבה בפני הממציא היא שלוקח מספר שנים עד שהפטנט מתקבל, נצח במובנים של היי-טק. בדרך כלל במפגשים הראשונים עם קרנות ההון סיכון, בטח במפגשים עם האנג'לים הראשונים, בקשת הפטנט עדיין ממתינה לבחינה ועתידה לוט בערפל. משקיעים כידוע אוהבים וודאות ולכן השאלה המתבקשת בכל מפגש בין יזם למשקיע תמיד תהיה "מאיפה אתה יודע שאין כזה?" או במילים אחרות "האם בוצע חיפוש פטנטים מקצועי ואובייקטיבי לפני הגשת הפטנט?" אם תשובת היזם שלילית הוא עלול למצוא את עצמו נבוך מאד.
"לא חיפשתי", "חיפשתי לבד" ו"עורך הפטנטים שלי חיפש" – אותה הגברת בשינוי אדרת
אם היזם לא ביצע שום חיפוש פטנטים אז אין לו באמת מושג אם הפטנט צפוי להתקבל או לא, הוא לא מכיר את המתחרים שלו והוא אף מסתכן בהפרה של פטנטים אחרים. אף משקיע לא ירצה להיכנס למיזם שחדשנותו מוטלת בספק וחמור מכך, להיכנס למיזם שחושף אותו לתביעות הפרה מצד חברות מתחרות. יש לזכור שמבין בעלי הסטארט-אפ, המשקיע הוא בעל הכיסים העמוקים ביותר ותביעה, אם תגיע, תכוון אליו ולכן הוא יתנה את ההשקעה בביצוע חיפוש פטנטים מקצועי.
לעיתים היזם מצהיר שהוא ביצע חיפוש פטנטים בעצמו. היזם יטען שהוא מכיר את השוק, חרש את מאגרי הפטנטים, בדק באינטרנט, סקר מאמרים מדעיים ולא מצא שום איזכור של ההמצאה שלו אבל מה שהמשקיע יבין זה רק שלא בוצע שום חיפוש פטנטים. זאת המשמעות הפשוטה והמתבקשת. הממציא אינו מומחה בחיפוש פטנטים, אינו מורגל בשפה המשפטית בה כתובים פטנטים בעולם, אינו מנוי על מנועי החיפוש המתאימים ואין לו שום יכולת לדעת אם הוא כיסה את כל המאגרים שמשרד הפטנטים יבדוק כשהוא יבחן את הבקשה שלו ולכן אי הוודאות בנוגע לסיכויי בקשת הפטנט להתקבל נותרה בעינה. משקיעים, כבר אמרנו, אוהבים וודאות.
אם כך, חייבים להוסיף למצגת שקף עם דוח חיפוש פטנטים וחשוב שזה לא יהיה דוח שהממציא בעצמו הכין אבל מה אם היזם פנה לעורך פטנטים והוא ביצע עבורו את החיפוש? אם עורך הפטנטים לא נעזר בחברה חיצונית להכנת הדוח, גם אז הדוח הזה אינו פותר למשקיע את בעיית חוסר הוודאות כי הדוח אינו אובייקטיבי.
נסביר. תפקיד דוח החיפוש הוא לתת אינדיקציה לממציא אם כדאי להשקיע ברישום הפטנט ועורכי הפטנטים הם אלו שרושמים את הפטנט. דוח חיפוש פטנטים הוא כמו דוח שמאות כי נגזרות ממנו משמעויות כספיות אדירות לצד המשלם ולמקבל התשלום. תפקידו לספק מידע אובייקטיבי לצדדים אם העיסקה כדאית והוא חייב להיעשות על ידי גורם בלתי תלוי שאינו צד לעיסקה. אם דוח החיפוש מראה שההמצאה חדשה כדאי לממציא לבצע את העיסקה ולשלם על עריכה והגשה של הפטנט. כמו שהבנק לא יסכים לתת משכנתא רק על בסיס הערכת שווי של המוכר כך גם משקיע, לא יסכים להשקיע רק על בסיס דוח חיפוש פטנטים של עורך הפטנטים שהוא לצורך העניין הנהנה העיקרי מהתשלום בעיסקת רישום הפטנט. העלות העיקרית של רישום הפטנט שיכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים, היא שכר הטירחה של עורך הפטנטים ולכן הוא צד מהותי ובעל עניין מובהק בהחלטה אם כדאי או לא כדאי להגיש את בקשת הפטנט. איך משקיע יוכל לסמוך על דוח חיפוש פטנטים של מישהו שנמצא בניגוד עניינים כל כך מובהק? הרי עורך הפטנטים אינו המתווך הנייטרלי בעיסקה, הוא המוכר, הוא הנהנה העיקרי מהעיסקה ולכן אינו יכול להיות ה"שמאי" שמכין את דוח חיפוש הפטנטים.
חיפוש פטנטים מקצועי ואובייקטיבי
לטענת ישראל טויטו, מנכ"ל חברת ניוטון מהוד השרון, רק דוח חיפוש פטנטים שנערך על ידי חברה מיקצועית ואובייקטיבית יוכל לספק למשקיע וודאות שבקשת הפטנט תורמת ערך אמיתי לשווי החברה ואינה רק קישוט יפה במצגת. "מי שמנוסה כבר בתחום הפטנטים, מבין את חשיבות דוח החיפוש." אומר טויטו, "תאגידי ענק אירופאים כדוגמת וולבו או ABB, מחייבים את משרדי עריכת הפטנטים שלהם להזמין מאיתנו דוחות חיפוש לפני כל הגשת פטנט. צריך להבין, לוולוו תיק פטנטים הכולל מעל ל- 11,000 פטנטים בתוקף או בשלבי בחינה שונים ול-ABB יותר מ-28,000. שתי החברות האלה מדורגות במדד ה- Fortune Global 500 המדרג את 500 החברות עם רמת ההכנסה הגבוהה ביותר בעולם. למרות שיש להן תקציב פטנטים שבאופן מעשי כמעט בלתי מוגבל, מנהליהן השכילו להבין כבר לפני הרבה שנים שהן חייבות את דוחות החיפוש שלנו כי הם חוסכים להן מאות אלפי דולרים בכל שנה".
החברות הגדולות בתעשייה שמגישות עשרות ומאות פטנטים בשנה מבינות את האינטרס המנוגד של עורכי הפטנטים ונעזרות (או מחייבות את עורכי הפטנטים שלהם להיעזר) בשירותי חיפוש חיצוניים אולם יזם מתחיל בדרך כלל לא יודע לדרוש מעורך הפטנטים חיפוש חיצוני וחושב שאם עורך הפטנטים שלו מציע לו חיפוש חינם הכלול במחיר העריכה, הוא עושה לו טובה. עורכי פטנטים שמעוניינים לספק שירות באמת אובייקטיבי ללקוחותיהם נעזרים (או מנחים את לקוחותיהם להיעזר) בחברת חיפוש חיצונית ובכך הם נמנעים מניגוד העניינים.
לסיכום, יזמים שרוצים להצליח בגיוס הון חייבים להצטייד בדוח חיפוש פטנטים ולא להסתפק רק בהגשת הפטנט וכל מי שמכיר את תחום הפטנטים מבין שדוח החיפוש חייב להיערך על ידי מחפש אובייקטיבי ונטול אינטרסים.