עשרות יזמים ויזמיות מחכים בהתרגשות לפתיחת העונה השנייה של הכרישים מחר (שני, ערוץ 12) כדי להציג את הרעיונות שלהם בפני דובי פרננס, זהר לבקוביץ, יסמין לוקץ', אורן דוברונסקי ואלדד תמיר, בתקווה שישכנעו אותם להשקיע בהם כסף. מי שהקדימה את כולם ונסעה להציג בפני הכרישים את הרעיון שלה, היא העיתונאית רחלי רוטנר.
"מהי הסכנה מספר אחת במדינת ישראל כיום? מסכים", פתחה רוטנר את הפיץ' שלה, "פעם הילדים היו משחקים בחישוקים, היום הם כל היום בפורטנייט". רוטנר פנתה אל תמיר, אב לנער בן 16, והתקילה אותו בשאלה מפתיעה: "מה היית מעדיף שהילד שלך יעשה, יגלוש באתר פורנו באינטרנט או יעזור לסבתא?". התשובה של תמיר הייתה מפתיעה: "אפשר גם וגם".
את רוטנר זה לא בילבל לרגע. "עדיף שיעזור לסבתא. לכן, פיתחתי את ה'איי-פון', כיסוי מיוחד לטלפון הנייד שעשוי מסיכות חדות הפוצעות את ידיו של הילד", סיפרה רוטנר והציגה את המוצר החדשני והדוקרני לכרישים, "הילד מקבל את הטלפון, נפצע מכיסוי ה'איי-פון', אצבעותיו מדממות וכאב חד עובר בבשרו. הוא לא רוצה להמשיך לחוות את הסבל הזה ולכן הוא מבקש, מיוזמתו, להפחית את השימוש במכשיר".
רוטנר העבירה בין הכרישים כיסוי לדוגמה, והם, בזהירות המתבקשת, בחנו את המוצר מקרוב. "יש לי ליתר ביטחון ערכת עזרה ראשונה", הודיעה רוטנר והמשיכה בניסיונות השכנוע, "הכיסוי גם אופנתי מאוד, ילדים רבים יישמחו לכיסוי שכזה. המחשבה הלאה היא סיכות נשלפות, זאת אומרת שהכיסוי הוא ללא סיכות עד שהילד עובר את הזמן שמוקצב לו לשימוש או גולש באתר פורנוגרפי, ואז, טראח, הסיכות קופצות החוצה, ננעצות בבשר וקורעות את אצבעותיו של הילד לרסיסים".
רוטנר ביקשה מהכרישים 200 אלף שקלים עבור ייצור והפצת המוצר, וסיפרה שהוא נבדק בידי קהל היעד וזכה לתשבוחות: "אני הולכת לגני ילדים, מחכה שהם ייצאו להפסקה, ניגשת אליהם ונותנת להם את המכשיר", תיארה, "כל הילדים, ללא יוצא מן הכלל, הגישו לי בחזרה את המכשיר ולא היו מעוניינים כלל לגלוש בו".
זה כבר היה יותר מדי עבור הכרישים ולפרננס הייתה הצעה יוצאת דופן: "אני מוכן לתת לך מאה שקל במזומן כדי לנטוש את הרעיון". גם שאר הכרישים לא התלהבו בכלל מהפטנט הרצחני, ועובד הבמה נקרא להוציא את רוטנר מהחדר, תוך כדי שהיא ממטירה לעבר הכרישים עוד כמה רעיונות שהגתה: "עט-מזלג, מקלות סינים עם מטריה, כיסא למחדד, דף שהוא גם כלב, רצפה שהיא גם תקרה, שולחן אכין וחולצת הליקופטר". אולי בשנה הבאה?