קצת קשה לדמיין את זה, אבל מסתבר שחלק לא קטן מהזמרים והיוצרים שעיצבו את פסקול חיינו, לא בדיוק נולדו באמצע במה עם מיקרופון ביד. אולי היום, זה נראה כמו המקום הטבעי שלהם. אבל לפני שהם הצליחו להתפרנס רק בזכות מיתרי הקול, הם היו צריכים לעבוד בעבודות שונות ומעניינות.
מי שמכירים את זה מקרוב, הם הזמרים הסודיים שיעלו מחר לראשונה על בימת "רואים את הקול" (שלישי אחרי החדשות, קשת 12) בתקווה שפאנל המומחים, בתוספת זמר אורח מפורסם, יבינו כי עומד מולם זמר מצוין. ואיך הם יעשו זאת מבלי לשמוע אותם שרים? בסיוע רמזים, ביניהם הג'וב העכשווי שלהם. כדי לתת לאותם מתמודדים השראה, נברנו בהיסטוריה של כמה מהזמרים והזמרות הכי גדולים במדינה - וגילינו במה הם עבדו לפני שהתפרסמו.
שירי מימון
שירי מימון, אחת הזמרות הגדולות בישראל, וכעת גם חברת פאנל "רואים את הקול", כבשה לאורך הקריירה שלה כמעט כל במה אפשרית. אבל לפני ההצלחה העצומה, מימון שהרגע השתחררה עברה לאילת ועבדה כמלצרית מזמרת בבתי מלון. כבר באותם ימים היא שימחה לבבות רבים, אבל מאז אותו לילה אייקוני בניצנים השמיים כבר לא היו הגבול עבורה.
גלי עטרי
הסיפור של גלי עטרי מאוד מסקרן, כי הוא הפוך כמעט לגמרי מהסיפורים של כל שאר הזמרים. עטרי כבר הוציאה שירים והתחילה להתפרסם ואפילו עשתה תפקיד בסרט "הלהקה", ורק אז החליטה שהיא רוצה להגשים חלום ילדות - להיות דיילת באל על. אז היא הלכה ועשתה את הקורס, התחילה לעבוד בטיסות ואפילו קיבלה תוך כדי הצעה מעניינת מאוד, מחבורה אנונימית לחלוטין, להצטרף ללהקה שנקראה "גזוז". אבל סירבה בטענה שזה התנגש לה עם העבודה כדיילת. בשלב מסוים, הפרסום שלה גדל, והתחילו להכיר אותה במטוס וזה הפריע לה, אז היא עזבה. ומאז היא גלי עטרי, אחת הזמרות הוותיקות והמפורסמות במדינה.
אייל גולן
את הסיפור המוכר של אייל גולן כולנו מכירים. בצעירותו הוא היה כדורגלן בהפועל מרמורק, ובגיל 18 כששר באירוע משפחתי גילה אותו היוצר ציון שרעבי ולקח אותו תחת חסותו, וכל השאר היסטוריה. הוא נהפך לאחד הזמרים החשובים והמוכרים בתולדות ישראל, עם מאות של להיטים וזכייה בשלל תארים. אבל מה שלא רבים יודעים, הוא שחוץ מכדורגלן, גולן עבד כתקופה גם בתור רצף. עבודה שסביו שעבד בעירייה סידר לו. גולן מספר כי העבודה הייתה קשה מאוד ופיזית, אבל זה כבר הרבה מאחוריו.
משה פרץ
לפני שזימר על הבמות הכי גדולות בישראל, הוציא להיטים שמכירים בכל בית, והשתתף כשופט ומנטור בתוכניות ריאליטי לגילוי זמרים חדשים, משה פרץ בכלל עבד כספר במספרה קטנה בטבריה. הדרך שלו לא הייתה קלה וכשהוציא את האלבום הראשון הוא נכשל. באותו זמן הוא המשיך לעבוד במספרה ואנשים כבר זיהו אותו, ולאחר כמה שנים הגיעה הפריצה הגדולה, שהפכה אותו לאחד הזמרים המושמעים והאהובים במדינה.
עלמה זהר
לעלמה זהר, יש קול ייחודי ושירים שנכנסים לתוך הלב ונשארים שם. אבל מסתבר שעוד לפני שהיא בכלל חשבה לכיוון של המוזיקה, היא למדה נגרות, ואף עבדה כנגרית רהיטים ובהמשך כנגרית בניין. למזלנו היא גילתה את המוזיקה והתאהבה, וגם הקהל התאהבה בה וביצירות המופת שלה, בינהן: "שיר אהבה אינדיאני" ו-"אגו טריפ", שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין, חתום ללא שום עוררין, על חלק עצום בעיצוב אופייה של המוזיקה הישראלית. יחד עם זמרים נוספים בני דורו, הוא בנה כאן סוג חדש וייחודי של מוזיקה שליווה את פסקול חיינו. אבל עוד לפני שהוא התחיל להתפרסם, מסתבר בצעירותו הוא היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב. מעניין איך הייתה נראית המוזיקה במדינה, אם הוא היה בוחר להמשיך כספורטאי.
אהוד בנאי
כמו קודמו ברשימה, גם אהוד בנאי אחראי על עיצוב הפסקול של הז'אנר הארץ ישראלי, הלהיטים שלו מזומזמים עד היום, כמעט בכל בית. אבל מסתבר שלפני שהוא בנה את הבתים של שירים כמו: "אבן ספיר", "היום", ו-"עיר מקלט", הוא בנה בתים של ממש, בתור פועל בניין.
ריקי גל
לאחר גירושיה הראשונים מישראל פוליאקוב, כשעוד לא הייתה מפורסמת, ריקי גל נסעה לארה''ב ולמדה משחק ושירה. היא נישאה שנית למסעדן ושם עבדה גם כזמרת במועדון בשם "סירוקו", אבל גם בתור מפענחת מזון ואחראית לשיפור שירות במסעדה של בעלה. כשחזרה לארץ, היא חזרה לעסוק במוזיקה במשרה מלאה, ומשם הדרך להפוך ללהיט מדינה, הייתה קצרה מאוד.
לאה שבת
לאה שבת השתחררה מהצבא, וישר פנתה אל החיים המוזיקליים. היא התחילה את דרכה כזמרת ליווי של מתי כספי, אבל חששה מאוד להתמקד אך ורק במוזיקה בגלל הקושי הגדול להתפרנס בתחום. לכן במשך תקופה היא עבדה כמרכזנית בעיתון שנקרא "חדשות". במקביל, המשיכה לכתוב ולעשות מוזיקה, עד שפגשה את ארקדי דוכין, ששכנעה אותה להופיע ולהקליט את השירים שלה, ולאט לאט היא כבשה את דרכה אל לב הקהל הישראלי.
מאיר אריאל
גדול הכותבים והמשוררים של מדינת ישראל, התגלה בכלל בתור לוחם בצנחנים, שכתב שיר מלחמה על הלחן של "ירושלים של זהב". השיר הגיע אל תחנות הרדיו וזכה להצלחה רבה ובעקבותיו אריאל כתב מיני אלבום שלא זכה להצלחה כל כך גדולה. הוא החליט כי הוא אינו מעוניין בקריירת מוזיקלית, ועבר עם אשתו וביתו לארה"ב. שם הוא שימש כשליח עלייה מטעם איחוד הקיבוצים והקבוצות. למזלנו הגדול, שרשרת אירועים שחווה החזירו אותו לכתוב, וכך זכינו במאיר אריאל ופסקול שיריו האייקונים.
