בימים אלה שירה נאור ויעל שרוני משחקות על המסך יחד בקומדיה הרומנטית "בקרוב אצלי". רגע לפני שיעלה פרק נוסף (שני, אחרי החדשות, קשת 12) הגיעו השתיים לריאיון אצל גלית גוטמן ואילנית לוי ושיתפו על תהליך העבודה, הקולגות המוכרות ששיתפו איתם פעולה בעבר - והתייחסו למקום המשמעותי שתופסת רווקות בישראל.
הסדרה צולמה בעיצומה של מלחמה כשבחוץ לא הייתה קומדיה והמצב היה הרבה פחות רומנטי. "זה סוג של אסקפיזם, בשבילנו זה היה להיכנס רגע לבועה. במצב הכל כך קשה הזה חשוב לייצר דברים טובים ושמחים, זאת גם אחריות", הסבירה שרוני, ונאור הוסיפה: "את כל כך מודעת לסיטואציה שאת נמצאת בה ומבינה מה את עושה. הרגשתי שאולי הסדרה לא תשודר אף פעם. אמרתי לעצמי שבסדר, אנחנו מתפרנסים, עובדים ומקווים שאולי יבוא יום ונוכל פשוט ליהנות לרגע".
שרוני נכנסה לנעליה של הפסיכולוגית של הדס טולדנו (עדי חבשוש), ואילו נאור היא "הנמסיס" של דסי מהתיכון, הבחורה הפופולרית שיוצאת עם החתיך של השכבה. "הייתי הרבה יותר מתוקה בתיכון. לא אשקר שאלו התפקידים שאני הכי אוהבת לעשות כי אין כמו להיות רעה בסדרה, זה פשוט כיף", הודתה נאור והוסיפה, "בגלל שאני וחבשוש חברות, זה עוד יותר כיף לשחק את הדברים האלה".
יעל, התפקיד של המרשעת בכל הסדרות היה תמיד שלך. שאלת את עצמך למה אני?
"אני חושבת שהבנתי למה, אני פשוט עושה את זה מאוד טוב".
גרמת לאנשים להתאהב במרשעת, הבאת איתך משהו חדש.
"איזה כיף. יש משהו בסדרות של אורי גרוס שנוגע במודעות להווה ולעבר. צריך לזכור שגם מאחורי כל מרשעת יש פצע פתוח, צריך להבין אותה ולגייס חמלה גם אליה".
יש לכם חתיכת קאסט, חלקכם שיחקתם יחד בעבר.
שרוני: "זאת סגירת מעגל. אושרי (כהן) ואני היינו אחים בעונה השנייה של 'השיר שלנו'. האמת שזה איחוד מאוד חמוד, למרות שאין לי איתו אפילו סצנה אחת".
נאור: "זה היה כיף. תומר (קאפון) ואני לא שיחקנו ביחד מאז 'תאג"ד', הוא המון שנים בחו"ל. פתאום נפגשנו והיינו שוב כמו ילדים".
זה מרגיש יותר בנוח?
נאור: "כיף לשחק עם חברים, ברור. עם אושרי אי אפשר, את צוחקת כל הסצנה".
שרוני: "אושרי הוא פאן, ובכלל הקאסט כולו מצחיק וכיפי".
"בקרוב אצלי" עוסקת רבות ברווקות ובניסיון למצוא אהבה, אך בתחום הזה שתיהן מכוסות. שרוני נשואה ואמא ל-3 בנות צעירות, ונאור מתחזקת זוגיות יציבה עם הקומיקאי עידו קציר. "במדינת ישראל יש מן לחץ לגבי זוגיות, חתונה וילדים. זה משהו שנוכח בשיח כל הזמן. העיסוק בתא משפחתי לפעמים חודר לפרטיות, אובססיבי ועובר את גבול הטעם הטוב. אתמול צעקתי על אמא שלי כששאלה אותי מה עם ילדים. אמרתי לה: 'באיזה שנה אנחנו שאת שואלת אותי?'. יעל אמרה לי שאני יכולה במקום להקפיא ביציות, פשוט להקפיא נכד אצל אמא", שיתפה בהומור וכנות נאור.
שירה, בן זוגך צפה בפרק והבין את הרמז? מרגיש קצת בתחרות עם תומר קאפון?
"הוא ראה ואמר לי: 'איזה מדהים תומר'. הוא נהנה, כיף לו. הוא אוהב שאני מחוץ לבית ולא מציקה לו, הוא לא מתלונן".
יעל את כבר אמא לשלוש בנות, איך את מתווכת להן את מה שקורה במדינה?
"זה מאוד מאתגר, אי אפשר לברוח מזה. יש לי ילדות מתבגרות אבל גם קטנה בת תשע, זאת חלוקה אחרת לגמרי. עם הגדולות צריך לתווך את הדברים כמו שהם, לדבר על זה ולהביא למודעות. חשוב שהן יגדלו עם הדברים האלה ולא להסתיר אותם. עם הקטנה זה מתווך יותר בעדינות, אבל באמת עם מודעות לאיפה שאנחנו חיים ומה שקורה סביבנו. אני מרגישה שלפני מה שקרה לא היה את זה מספיק. המשבר הזה הביא לכך שכולם מסתכלים יותר מסביבם ורואים מה קורה. נוצרה אכפתיות גדולה לקהילה ולאנשים, לראות איפה אתה יכול לתרום ולהיות משמעותי. בהקשר הזה חשוב להעביר את זה לילדים בצורה כזאת, הם חלק מזה".
ומה עוד בימים אלו?
נאור: "יש לי הצגה בתיאטרון באר שבע, קוראים לה 'עד שהמוות יפגיש בינינו'. היא עוסקת באלמנה צעירה שבעלה נפטר מסרטן ומשאיר לה מן צוואה להמשיך הלאה. כשידע שהוא גוסס, הוא יצא לדייטים עם גברים במטרה לתת לה מלא אפשרויות. זה בעיקר מתעסק בהתמודדות של שנה אחרי ואיך ממשיכים הלאה. אחרי השנה המטורפת הזאת, להתעסק עם טקסט כזה היה פשוט מטורף. אפשר לשמוע את הקהל באולם מתייפח, זה מתייחס לכל כך הרבה ציניות, צחוק וכאב, הכל מונח שם. אני אף פעם לא חוויתי דבר כזה. אני יוצאת החוצה וממש ניגשים לדבר על סיפורים אישיים. כל כך חשוב לדבר ולא להישאר עם זה לבד".