מותר שזה יקרה מדי פעם, אבל לא כשיטה, לא כדבר שבשגרה. ואצל אמיר זו כבר מעבר לשגרה, זה קיבעון. וזה לא טוב. לא טוב בכלל. הוא שוב תקע את ירדנה, בפעם המי יודע כמה, מול הטלוויזיה, כדי שהוא יוכל להתפנות לעיסוקיו. רואה את עצמו לפני שהוא רואה אותה. הוא פיזית נמצא איתה באותו חלל אבל הוא לא באמת נוכח. שומר את היצירתיות שלו לעבודה, ואין לו שום מעוף בזמן הבילוי עם הילדה (היי – עוד חרוז!), ששוב נראה שמהווה נטל עבורו.
נראה שסופסוף גם טלי הבינה שאם היא לא תעזור לעצמה אף אחד לא יעזור לה, והיא מתחילה יותר ויותר לדאוג לעצמה ולהחזיר לעצמה את העצמאות שאבדה עם הלידה. פעם זה בבילוי מחוץ לבית עם חברות, והפעם בחוג פילאטיס, סוג של מקום משחרר מעצם הווייתו. אלא שהיא לא מצליחה לשחרר ומתקשרת לבדוק מה קורה בעורף (או בחזית, תלוי איך מסתכלים). לזכותה ייאמר שאמיר הרוויח ביושר את הפיקוח. והנה הוא משקר לה, שוב. טוב לא ייצא מזה. לא כשהשקרים הלבנים הופכים לשיטה.
"אמיר וטלי הופכים לאיצקו ולילך"
אמיר וטלי הופכים יותר ויותר דומים לאיצקו ולילך, מייחלים לחופש וניתוק משארית המשפחה, רבים מי יבלה פחות זמן עם הילדה. האם זה העתיד שמחכה להם? האם הם נמצאים על המסלול לגירושים? אם לא בפרק האחרון אז בהמשך החיים הפיקטיביים שלהם?
לילך ואיצקו לא יכולים אחד עם השנייה אבל דומה שהם גם לא יכולים אחד בלי השנייה. הרושם הוא שלמרות הכל יש להם שפה משותפת והם יותר דומים אחד לשני ממה שזה נדמה. אין לפסול שמכיוון שהמצב בשוק לא מי יודע מה, וכמו שאנחנו רואים אותם אין עליהם יותר מדי קופצים (ותודה לגשש החיוור) - – שהם ימצאו את עצמם שוב זה בזרועות זו. אם לא בפרק האחרון אז בהמשך החיים הפיקטיביים שלהם.
וחפר, לא להאמין, חפר הפך פתאום לדמות השפויה והיציבה בחבורה. הוא מחפש עבודה (גם אם היא לא מתאימה), מבקש להוציא תואר (גם אם בדרך עקומה), ואפילו ראינו אותו בזוגיות עם מי שהיא הכי רחוקה מהטיפוס שלו (מה קורה עם השמנמונת באמת?). לא מן הנמנע שהפרפר ההולל יהפוך גם לאב השנה. אם לא בפרק האחרון אז – כן – בהמשך החיים הפיקטיביים שלו.
כשעומדים מספיק זמן בצומת, בסוף הרמזור של כולם מתחלף.
"רמזור", פרק סיום העונה, חמישי אחרי "יצאת צדיק"