"היום, כשבן אדם אומר משהו הוא צריך לעמוד מאחורי המילים שלו, לא להתקפל ולא צריך להגיד מה שרוצים לשמוע - יקבלו יקבלו לא יקבלו, לא יקבלו" מודה ג'קו אייזנברג. את התובנה החדשה הזו, היה חשוב לג'קו לחלוק. בגיל 32, הוא סוף סוף השלים עם עצמו. אחרי שנתיים של גלות באמסטרדם, הוא מנסה לחבר את השינוי הפנימי שקרה לו שם לקאמבק.
מהבית של אמא בנתניה, אליו חזר לאחרונה, הכל מתחיל מההתחלה. "זה לא שחזרתי מפוצץ בכסף. יכלתי להשכיר דירה אבל אז לא הייתי קונה מחשב, היה לי סדר עדיפויות" מסביר אייזנברג. את הכל הוא עושה עכשיו לבד, בלי מנהל, בלי יחצ"ן ובלי אולפן.
מאמסטרדם חזר היישר לצילומים לקליפ העשור החגיגי של כוכב נולד, בו השתתפו הזוכים שפיארו את הפריים טיים של ערוץ 2. "לא היה לי קל להיות שם" מודה אייזנברג. "מצד אחד הביאו אותי מאמסטרדם לפה וזו המחמאה הכי מטורפת שקיבלתי. מצד שני עמדתי מול שמונה זוכים של כל העונות ולא יכולתי שלא לחשוב על זה שיכלתי לעבוד כמוהם. אני לא רוצה להיות עכשיו מיינסטרים ונאמבר וואנים בגלגלצ, אבל אני רוצה את המקום שלי בפאזל" מוסיף.
ישראל מתאהבת בכשרון הנתנייתי
ג'קו אייזנברג נולד בשנת 1980 ועד גיל 6 חי עם משפחתו בצרפת. אביו היה פסל, צייר ונגן והוא זה שמחבר אותו לייעוד שלו. "הוא דאג לפוצץ לי את המוח במוזיקה קלאסית" מספר ג'קו. מלחמת המפרץ בשנת 1991 משנה את הגורל של כל המשפחה - אב המשפחה נפטר מדום לב במהלך המלחמה. "זה משאיר אותך בלי הרבה ספקות" מודה אייזנברג.
אל האודישן הראשון של כוכב נולד הגיע אייזנברג והציג את היכולות שלו עם שיר מקורי שכתב והלחין בעצמו, "נרדם על החולות". שיר שהפך להמנון של אותה עונה והשיא הגיע בגמר הגדול כשנינט ביצעה יחד איתו את השיר כדואט. ישראל מתאהבת בכשרון הנתנייתי, אבל אייזנברג לא ממש מבין מה קורה סביבו. "הרגשתי רוב הזמן כלא מאמין שעבר עוד שבוע ואני עדיין בתחרות". מסביר ג'קו.
"אין לי זיכרון של תהילה"
לעיני 65 אלף צופים בפארק הירקון ולעיני כמיליון איש מהבית, הוכתר ג'קו בתואר הזוכה הגדול של כוכב נולד 4. "אין לי זיכרון של תהילה" מודה ג'קו. יומיים לאחר הזכייה, ג'קו התראיין לראיון שהרס לו את הקריירה בו הוא הפציץ ושחט כל פרה קדושה: "רמי קליינשטיין זה מהאנשים שגורמים לך להקיא. השיר שהוא הוציא עם הראפ באמצע, בא לי להוריד לו שתי סטירות" מספר אייזנברג בראיון מתוך "7 לילות", "ידיעות אחרונות", ספטמבר 2006. בהמשך הוא קורא לאביב גפן טמבל, משמיץ את הדורבנים, וסיפר על הפטור שקיבל משירות החובה. "כשיצאה הכתבה וקראתי אותה, לא חשבתי שזה יעשה כזה בלאגן" מודה אייזנברג. "לא דמיינתי שאענש בצורה כזו" הוסיף.
מיד אחרי הראיון, בן כספית קורא לישראל להחרים אותו. בהפעה ברחובות הוא מותקף על הבמה, מכאן מתחילות 4 שנים של חרם ציבורי. "הגעתי למצב שלא יצאתי מהבית, שלוש שנים אחרי כוכב הסתכלתי במראה ורציתי להשחית את עצמי" מוסיף אייזנברג.
בסוף הוא מרים את עצמו בעזרת טיפול פסיכולוגי תרופתי וירידה לאמסטרדם. "מצאתי שם את עצמי מחדש" מגלה אייזנברג. "אם לא אגיע למקום שארצה להגיע, אמות בעודי מנסה" מסכם אייזנברג.