השבוע מדינת ישראל מציינת 18 שנים לרצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. אין ספק שהחל מאותו לילה בו נאספו אלפים בכיכר מלכי ישראל כדי לתמוך בדרך השלום, רבין הפך לדמות משמעותית בתרבות הישראלית, גם בעיניי אלה שתמכו בדרכו וגם בעיניי אלה שחלקו עליה.
כל שנה אנחנו חוזרים ללילה ההוא ושואלים את עצמנו אם למדנו את הלקח, מנסים להיזכר איפה היינו ביום ההוא ואיך שמענו על מה שקרה. ובכל זאת, כנראה שהזכרונות הגדולים והמשמעותיים באמת שייכים לאנשים שהכירו אותו מקרוב, אנשי מקצוע ובני משפחה, עבורם רבין המנהיג היה אדם הרבה לפני שהפך לסמל.
בתכנית מיוחדת לרגל יום השנה הממלכתי לזכרו, דרור גלוברמן נפגש עם שני אנשים שהיו צמודים אליו בחודשים האחרונים לחייו כדי שיספרו את הסיפורים שעוד לא שמענו: איתן הבר, ראש לשכתו של רבין דאז, מספר על חוויות משותפות עד ליום בו התבשר על מותו ונחום דמתי, הנהג הצמוד, מספר על המחמאות שקיבל מהנוסע מספר אחת במושב האחורי, עד הנסיעה האחרונה מכיכר מלכי ישראל לבית החולים איכילוב בליל הרצח.
תכנית מיוחדת לזכר יצחק רבין ז"ל, הערב, 18:50, ערוץ 2