יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, נולד ב-1958, בברית המועצות, לזוג הורים אקדמאים. לאחר שסולק מהאוניברסיטה על שהעז לבקר את סטאלין, הוא מנסה לעלות לארץ והופך רשמית למסורב עליה. אדלשטיין מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי בו הוא חייב לעבוד בעבודות מזדמנות. "בשיא הקריירה שלי הייתי דוגמן עירום לציירים", הוא אומר, "היה שם פסל מאוד מפורסם, ואני עבדתי עם סטודנט לא מאוד מוכשר. הפסל הסתכל על מה שהוא עשה ואמר לו: 'המודל הזה הוא צלם אלוהים, מה שאתה עשית זה גוש".
הפציעה שכמעט עלתה לו בחייו
קצין ק.ג.ב הגיע לסטודיו יום אחד ודרש לפטר את אדלשטיין. לאחר נסיונות התחמקות, לסטודיו לא הייתה ברירה ואדלשטיין פוטר. לאחר מכן התחיל לעבוד כמורה לעברית, ועם טניה שבאה ללמוד אצלו, התחתן. בפשיטה של הק.ג.ב הוא הואשם באחזקת סמים ונידון לשלושה חודשי מאסר. הכלא לא היה עונש מספיק חמור בשביל אדלשטיין, לכבודו שלף הק.ג.ב את המקום הכי נמוך בארסנל העונשים: "גבול מונוגוליה, 7000 קילומוטר ממוסקה. מחנה חסר תקנה", הוא מספר.
במחנה עבד בפרך בניסור עצים בכפור לבניית שלבי רכבת, כאשר לצידו חבריו למחנה נפצעים ולעיתים אף מתים. גם הוא כמעט איבד את חייו, כאשר יום אחד לאחר שנתיים במחנה נפל ונפצע קשה ונאבק כדי לקבל טיפול רפואי: "מפקד המשמר סירב לקבל אותי. אמר 'אני לא העברת גופות'". לבסוף, הוחלט לפנותו בנסיעת אימים שכולה כאבי תופת: "לא אשכח ולא אסלח להם על הלילה הזה", מסכם אדלשטיין את הנסיעה שכמעט עלתה לו בחייו.
לאחר השחרור - אדלשטיין מגשים את החלום ועולה לארץ
אדלשטיין מגיע לישראל, ומתקבל בחיבוק גדול כגיבור ישראל. הוא בוחר בגוש עציון כביתו, מתיישב באלון שבות ובהמשך בנווה דניאל. מאחור הוא משאיר הורים שבחרו בינתיים ללכת לכיוון אחר לגמרי - כשהבן מסתובב בכנסת ובגוש עציון עם כיפה שחורה, האב מסתובב עם גלימת כומר בעיירה נידחת במערב רוסיה.
אנשים, ראשון-שלישי, 18:50